אור זרוע/המוציא/קמח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אור זרוע TriangleArrow-Left.png המוציא TriangleArrow-Left.png קמח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

טרוקנין חייבת בחלה כי אתא רבין א"ר יוחנן טרוקנין פטור מן החלה ה"ג בספרים שלנו ומורי רבינו יהודה ב"ר יצחק של"י גריס ע"פ הירושלמי כי אתא רבין אמר ר' יוחנן טרוקנין חייב בחלה. מאי טרוקנין אמר רב יוסף כיבא דארעא פרש"י עשה מקום חלול בכירה ונותנין בתוכו מים וקמח כמו שעושין באילפס וחייב בחלה ואומר עליו המוציא דהוי כמו תחלתו סופגנין וסופו עיסה דתנן חייב בחלה ואומר עליו המוציא א"ל אביי לרב יוסף האי כובא מאי מברכין עלה א"ל מי סברת לחמא הוא גיבלא בעלמא הוא ומברכין עלה בורא מיני מזונות פי' קסבר שאין זה דומה לתחלתו סופגנין וסופו עיסה מר זוטרא קבע עליה ומברך עליה המוציא לחם ושלש ברכות אמר מר בר רב אשי אדם יוצא בו ידי חובתו בפסח מאי טעמא לחם עוני קרינא בי'. פי' ר"ח דלענין שוויא נחמא אי קבע סעודתי' עלי' בתחלה מברך המוציא ולבסוף שלש ברכות ויוצא בה ידי חובתו בפסח מ"ט לחם עוני קרינא בי' ואי לא קבע סעודתי' עלי' בתחלה בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש עד כאן פי' ר"ח. פרק כל שעה מסקינן תנן התם הסופגנין והדובשנין והאיסקריטון וחלת המסרת והמדומע כולן פטורין מן החלה מאי חלת המסרת אמר ר' ירושע בן לוי זה חלוט של בעלי בתים אמר ר' שמעון בן לקיש הללו מעשה אילפס [הן ור"י אמר מעשה אלפס] חייבין והללו שעשאו בחמה פירש"י הספגנין עשויין כספוג והדובשנין מטוגנים בדבש וכולן מין לחם והאיסקריטון עשויין כצפיחית דמתרגמי' איסקריטון שלשין [עיסתן רכה] מאוד המסרת תרגום של מחבת. פטורין מן החלה דכתיב באכלכם מלחם הארץ והני לאו לחם נינהו ולקמן מפרש טעמא. והמדומע חולין שנפלה תרומה לתוכן פטור דכתי' תרימו תרומה ולא שכבר היא תרומה. חלוט של בעלי בתים אינו נעשה כתיקון לחם. ר' שמעון בן לקיש אכולהו קאי ולאו לאפלוגי אדר' יהושע בן לוי אתא. מעשה אילפס הן לפיכך לאו לחם גמור הוא קסבר אין לחם אלא אפוי בתנור כדכתיב לחמכם בתנור אחר. והללו להכי פטורין שעשאן בחמה ולא באור ע"כ רש"י. וקשה לר"ת דהכא משמע דלרשב"ל התנור גורם חיוב חלה ולר' יוחנן האור גורם ואלו במס' חלה פ' אוכלין תנן נולד לה ספק טומאה פי' לעיסה עד שלא גלגלה תעשה בטומאה ומשגלגלה תעשה בטהרה ומייתי לה פ"ק דנדה ומפרש התם ומשגלגלה תעשה בטהרה חולין הטבולין לחלה כחלה דמו ופרש"י [התם גלגול בחולין זהו גמר מלאכה לחלה ותו תנן] התם גלגלה בחטים וטמטמה בשעורים האוכל ממנה חייב מיתה אלמא שגלגול גורם לה חיוב חלה ותנן נמי פ"ק דחלה תחלתה עיסה וסופה סופגנין תחלתה סופגנין וסופה עיסה חייבת בחלה ופרק קמא דביצה אבוה דשמואל אמר גלגל עיסה מעי"ט אין מפרישין ממנה חלה ביום טוב מכל אלה למדנו שגלגול גורם לחלה וכן מעשים בכל יום שמפרישין חלה מעיסה והואיל ונתחייבה בחלה היכי פקע מינה איסור חלה מפני שלא אפאה בתנור לרשב"ל או מפני שאפאה בחמה לר' יוחנן. ע"כ נראה לר"ת דהא דאיפלגו הכא רשב"ל ור' יוחנן היינו בשלא באו לכלל עיסה מעולם דההיא ודאי פטורה מן החלה כדתנן פ"ק דחלה עיסה שתחלתה סופגנין וסופה סופגנין פטורה מן החלה ובא רשב"ל לומר דכ"ז שלא אפאה בתנור או באילפס דומיא דתנור דהיינו שהרתיח ולבסוף הדביק לעולם פטורה מן החלה ופליג עליו ר' יוחנן וסובר דדוקא שעשאו בחמה פטורה אבל אם האור הולך תחתיו חייב בחלה ודוקא שלא ע"י משקין דהיינו שלא טיגנם בשמן אבל אם היו ע"י משקין גם ר' יוחנן מודה דאינו חייב בחלה ואין אומר עליו המוציא דאמר בירושלמי (דפסחים) א"ר יוחנן כל שהאור מהלך תחתיו חייב בחלה ואומר עליו המוציא לחם מן הארץ ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח רשב"ל אומר כל שהאור מהלך תחתיו אינו חייב בחלה ואין מברכין עליו המוציא לחם מן הארץ ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח. אמר ר' יוחנן ובלבד על ידי משקה. למדנו משם דכל היכא שלא בא לכלל עיסה כגון שתחלתה סופגנין אע"פ שהולך האור תחתיו אם עשאו ע"י משקין דאז ר' יוחנן ורשב"ל תרווייהו מודו שפטור מן החלה ומברכין עליו בורא מיני מזונות כגון פנצו"לטי ושפינו"לי. והיכא שתחלתה עיסה גמורה כגון שלשין לצורך גרומ"זלי בלע"ז לכ"ע חייב בחלה מיהו אין מברכין המוציא להם דהא לית בהו תוריתא דנהמא ועיסה שלשין לצורך קלצו"ני וארבו"לי חייבת בחלה ומברכין עליה המוציא אע"פ שטגנן בשמן דהואיל שבאו לכלל עיסה וגם הולך האור תחתיהן וגם יש בהם תוריתא דנהמא דהלכה כר' יוחנן דכל שהאור מהלך תחתיו חייב בחלה ואומר עליו המוציא דאי כרשב"ל הוה לי' לאחשובה בהדי הנהו תלת ההיא דפ"ק החולץ והא דקאמר ר"י ובלבד ע"י משקין היינו בשלא באו לידי עיסה אבל היכא שבאו לידי עיסה אע"ג דע"י משקין מברכין ובלבד דאיכא עלי' תוריתא דנהמא. ודאי' לדבר דאמר בכיצד מברכין גבי מנחות נטלן לאוכלן מברך עליהן המוציא אע"ג שהם מטוגנות בשמן דאין לומר דמיירי דוקא במאפה תנור דהא ודאי אכולהו קאי אלמא כיון דבלילתו עבה מברכין המוציא אע"פ שמטוגנין בשמן הלכך לשיטה זו קלצנ"י וארבול"י וכל כיוצא בהם שבלילתם עבה וראוים לבוא לידי חיוב חלה דהיינו שלשין אותם אע"פ שטגנם בשומן במחבת חייבין בחלה ומברכין על ידם המוציא דכל שהאור הולך תחתיו נקרא לחם לא שנא שהדביק ולבסוף הרתיח ל"ש שהרתיח ולבסוף הדביק רק שהאור הולך תחתיו חייב בחלה ואומר עליו המוציא ועיסה שעושין לפנצולט"י ולשפי"נולי אם טגנם בשומן במחבת מברכין עליהם בורא מיני מזונות ואם אפאם במחבת ולא טגנם בשומן חייב בחלה ומברכין על ידם המוציא דזו היא ששנינו תחלתו סופגנין וסופו עיסה חייב בחלה. מידו לענין המוציא לעולם בעינן דלהוי עלה תוריתא דנהמא. ועיסה שעושין לגרומזלי חייבת בחלה ומברכין עליה בורא מיני מזונות משום דלית בהו תוריתא דנהמא. כל זאת השיטה לפי דברי ר"ת זצ"ל שפוסק הלכה כר' יוחנן כדפי'. מיהו רבינו חננאל זצ"ל פוסק הלכה כרשב"ל דסבר אין לחם אלא אפוי בתנור מדמסיק סתמא דתלמודא לא דכ"ע מעשה אילפס פטורין והכא כגון שחזר ואפאן בתנור פליגי כו' אלמא דמעשה אילפס אפי' בלא שומן פטורין לד"ה ותו מדאמר רבא מ"ט דר' יהודה דכתיב ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחר לחם האפוי בתנור קרוי לחם ושאינו אפוי בתנור אינו קרוי לחם. משמע לכאורה דכר' יהודה ס"ל. ותו דיתבי רבא ורב יוסף אחורי' דרבי זירא ויתיב ר' זירא קמיה דעולא א"ל רבא לר' זירא בעי מיניה דעולא דדביק בפנים והרתיח מבחוץ מהו וכו' וכל דהיא סוגיא אליבא דרשב"ל אתיא דלרבי יוחנן רק שמחמת האור נאפה בכל עניינים שיהיה הכל קרוי לחם אלא לרשב"ל קמבעיא ליה דמחלק בין הרתיח ולבסוף הדביק בין הדביק ולבסוף הרתיח וקמבעי' לי' ה"נ אי הוי קפודיתא בכך באבוקה כנגדו אי לאו הלכך מדשקלו וטרו אמוראי אליבי' ש"מ דכוותיה ס"ל והלכתא כוותי'. דלכך לשיטת פר"ח כל מעשה אילפס אע"פ שאינם מטוננים בשמן בהדביק ולבסוף הרתיח כולם פטורים מן החלה היכי שהיתה תחלתם סופגנין ואין אומר עליהם המוציא אבל היכא שבאו לכלל חלה ולא נאפו בתנור חייב בחלה ואין אומר עליהם המוציא כגון הלצנ"י וארבו"לי וכש"כ פינולוט"י ושפינו"לי וכן הדעת נוטה כדבריו. מיהו מורי רבינו יהודה ב"ר יצחק מכריע ביניהם כרבינו תם זצ"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף