אור זרוע/המוציא/קמז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אמר רב יוסף האי חביצא אי אית בי' פירורין כזית בתחלה מברך המוציא למ"ה ולבסוף ג' ברכת אי לית בי' פירורין כזית בתחלה מברך בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש אמר רב יוסף מנא אמינא לה (דתנן) [דתניא] היה מקריב מנחות בירושלים אומר ברוך שהחיינו כו' נטלן לאוכלן פי' הכהן אומר המוציא וכו' ותני עלה כולן פתיתין בכזית א"ל אביי אלא מעתה לתנא דבי ר"י דאמר פורכן עד שמחזירן לסלתן ה"נ דלא מברכי' המוציא לחם וכי תימא ה"נ והתניא לקט מכולן כזית ואכל אם חמץ ענוש כרת ואם מצה היא אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח הב"ע שעירסן א"ה אימא סיפא והוא שאכלן בכדי אכילת פרס שאכלו מיבעי' ליה הב"ע בבא מלחם גדול ה"ג פרק אלו מנחות.מאי הוה עלה אמר רב ששת אפי' פירורין שאין בהם כזית אמר רבא והוא דאיכא תוריתא דנהמא עלייהו ה"ג ס"פ אלו מנחות ובפ' כיצד מברכין וכן גי' פיר"ח. ורב ששת אמר אפי' פירורין שאין בהם כזית מברך עליהן המוציא ורבא אמר והוא דאיכא תוריתא דנהמא עלייהו פי' שיש עליו תואר לחם ולא נשתנה התואר לחם וקיי"ל כרב ששת דהא רבא מפרש טעמי' ונעשה רב יוסף יחיד גבי רבים. ואם אין בהם תואר לחם אלא תואר סמיד מבושל אע"פ שהי' אפוי מברך בורא מיני מזונות ואח"כ ברכה אחת מעין שלש עד כאן פי' ר"ח. ויש גרסות אחרות משובשות ואינם עיקר. והא דתניא לעיל הכוסס את החטה מברך עליה בורא פרי האדמה טחנה אפאה ובשלה בזמן שהפרוסות קיימות בתחלה מברך עליה המוציא לחם מן הארץ ולבסוף ג' ברכות אין הפרוסות קיימות בתחלה מברך עליה בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש התם רישא וסיפא אפי' שאין בהם כזית וקיימות דקתני היינו דאיכא תוריתא דנהמא שלא נשתנו ממראיהן ע"י בישול ושאינן קיימות היינו דליכא תורית' דנהמא שנשתנו ע"י בישול ויש להם תואר סמיד מבושל הכי אית לן לפרש אליבי' דרב ששת ורבא אבל רב יוסף יפרש לטעמי' קיימות היינו שיש בהם כזית ושאינן קיימות היינו שאין בהם כזית והכי אמר בירושלמי אפאן ובשלן בזמן שהפרוסות קיימות אומר עליהן המוציא וכו' עד כמה יהיו פרוסות קיימות ר' יוסי בר אבון כהנא בר מלכי' בשם רב עד כזית דהיינו כסברת רב יוסף. ואביי ורב ששת ורבא יפרשו לטעמייהו כדפרישת. הלכך הלכה למעשה דכל פחות מכזית אי אית בי' תוריתא דנהמא מברך עליו המוציא לחם מן הארץ וכן פסק רבינו יצחק אלפס. ואמרי' נמי כסוכה העלו לר' צדוק פחות מכביצה ואכלו חוץ לסוכה ולא בירך לאחריו משמע אבל לפניו בירך. ואמרי' בירושלמי דכיצד מברכין כל שאומר אחריו שלש ברכות אומר לפניו המוציא לחם מתיבין הרי פחות מכזית אין אומר אחריו שלש ברכות מעתה לא יאמרו עליו המוציא לחם מן הארץ אמר רבי יעקב בר אחא לשאר מינים נצרכה פי' לשאר מיני מאכל של חמשת מינים כגון מעשה קדירה ופת אורז ודוחן ופת הבאה בכיסנין דלא קבע סעודתי' עלייהו שאין אומר לאחריו שלש ברכות אין אומר לפניו המוציא אבל כל שהוא משבעת המינין אע"ג שאין בו כזית רק שיש בו תוריתא דנהמא מברך עלי' המוציא. ולענין ברכה שלאחריו בספר שלפני גרסי' אית (לי') ביה פרורין כזית שמברך לבסוף ברכה אחת מעין שלש אפי' לרב יוסף כש"כ לרב ששת ולרבא וכן מוכח בפי' ר"ח מיהו בספר שלפני פ' אלו מנחות [נראה שחסר כאן]. ומורי רבינו יהודה ב"ר יצחק זצ"ל כתב שרבינו יצחק ב"ר שמואל הי' מסופק אם מברכין לאחריו של פחות מכזית אפי' בורא נפשות רבות. ובירושלמי דסוכה משמע להדיא שאין מברכין אחריו ברכה אחת מעין שלש דמסיק גבי ההיא דר' צדוק שלא ברך אחריו הווין סברין מימר שלא ברך אחריו ג' ברכות הא ברכה אחת בירך אשכח תני לא ברכה אחת ולא שלש ברכות ומסתמא האי ברכה אחת היינו מעין שלש מיהו לא משמע התם אי ברך בורא נפשות רבות אי לאו. חביצא [פרש"י] כעין שלינקו"ק שמפררין בתוך האילפס לחם משמע שר"ל שמבשלין אותו באילפס כי כן דרך שלינקו"ק שמבשלין פירורי הפת בתוך המחבת ופת צנומה כדפרי' לעיל שפירר הפת ויצק עלי' מרק ובערוך פי' חביצא היינו שפירר הפת בתוך הקערה ושפך עלי' המרק וא"א דא"כ היינו פת צנומה ואמאי קרי ליה התם פת צנומה והכא קרי' לי' חביצא ולפירש"י אתא שפיר. והאי דאייתי רב יוסף דאי' לדבריו ממנחות משום דסבר הואיל ומנחה מטוגנת בשמן הויא לה כמבושלת:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |