אור זרוע/גיד הנשה/תנ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' שולח אדם לנכרי ירך וגיד הנשה בתוכה. ואין חוששין שמא יחזור וימכרנה לישראל ויאכלנה בגידה דכיון דשלמה היא מקומו של גיד הנשה הי' ניכר אם נחטט הימנו והלוקח מבין שלא ניטל ונוטלו. שלימה אין חתוכה לא אא"כ נטל הימנה גידה דכיון דחתוכה היא כסבור הלוקחה מן הנכרי שניטל גידה ואוכלה בגידה. במאי עסקי' אילימא במקום שאין מכריזין. שכל טבח של אותו מקום ישראל הן וכשבא טריפה לידם אין מכריזין נפלה טריפה באיטליז למכור לעכו"ם ובאותו מקום אין לוקחין מן העכו"ם בשר דשמא מכרו לו היהודים טריפה ואין אנו יודעים אם באת היום טריפה לידם חתוכה נמי לישדר לי' עם גידה דליכא למיחש שמא ימכרנה לישראל דהא לא זבני מיני' דחיישינן לטריפה. אלא במקום שמכריזין הרי מותר ליקח בשר באותו יום שלא הכריזו למאי ניחוש לי' הטבחים ישראל הן. ולטריפה ליכא למיחש דהא לא הכריזו היום שלימה נמי לא לישדר עד שיטול גידה. ואע"פ שמקומו ניכר איכא למיחש דילמא חתיך לי' העכו"ם ומזבין לי' העכו"ם לישראל וחתוכה נמי אין מקומו ניכר. אי בעית אימא במקום שמכריזין ודקא קשיא לך הואיל ולוקחין כשר מן העכו"ם שלימה נמי לא לישדר לי' עם גידה דילמא חתיך לי' עכו"ם וזבין לי' וסבור זה שניטל גידה. חיתוכא דעכו"ם מידע ידיע חיתוך העכו"ם בידך אינו עשוי כשל ישראל שהוא פורעה כדרך שהגיד מונה. אבע"א במקום שאין מכריזין ודקא קשיא לך חתוכה נמי לישדר לי' דהא לא זבין ישראל מיני' גזירה שמא יתננה לנכרי בפני ישראל ואותו הרואה שזה נתנה לו לוקחה הימנה וכסבור ניטל גידה. יש פירושי רבינו שלמה שכתו' בהן שמיכן יש להוכיח שאם אדם שולח לחבירו ירך מחוטטת מן הגיד שהישראל עושה שא"צ סימן אחר דחיתוכ' דישראל מידע ידיע [אבל באבר אחר שחיתוך עכו"ם וחיתוך ישראל שוין בו אסור עד שיהא] בו חותם. והקשה הרב רבינו אלחנן זצ"ל א"כ אמאי לא מוקי לה אפי' במקום שאין מכריזין ומ"מ לא משדרינן לי' חתוכה כיון דחיתוכא דישראל מידע ידיע אתי למוכרה לישראל. ע"כ הי' נראה דודאי היכא דידעינן בבירור שהבהמ' כשרה אז הוה חיתוכה דישראל סימן דמידע ידיע ואז אתי למזבן מיני'. כגון במקום שמכריזין. אבל במקום שאין מכריזין ולא ידוע אם הירך כשרה אם לאו אין להכשירה ע"י חיתוך ישראל. ומיהו אומר רבינו יצחק ב"ר שמואל זצ"ל כיון ששולח ישראל לחבירו הירך אין לחוש לזה כיון שהחיתוך כך הוא דודאי עכו"ם לא הי' חותכה כך. ואין לחוש פן יחליפנה במנוקרת ואח"כ נמצאת טריפה לפי שזו טובה הימנה. דהא לא שכיח כלל שינקר אדם ירך ליטול הימנה גיד הנשה ואח"כ תמצא טריפה. אבל ודאי במקום שאין מכריזין אפי' משדרי' לי' חתוכה לא אתי למוכרה לישראל שהרי כיון שרגילות הוא פעמי' רבות יכול להיות שניקרה ישראל ואח"כ אירע לו אונס ונתנה לעכו"ם. מיהו שמא עכשיו לא הי' לנו לחוש לכך כיון שבודקין לעולם טריפה קודם ניקור הירך ואין כאן טבח ישראל העתק לשון מורי רבינו יהודה בר יצחק הנקרא שירליאון זצ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |