אור זרוע/בשר בחלב/תסה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אור זרוע TriangleArrow-Left.png בשר בחלב TriangleArrow-Left.png תסה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א"ל אביי לרב ספרא כי סלקת להתם בעי מנייהו כבדא מה אתון בה. מה אתם נוהגים בו מותר לבשלו בקדירה או אסור מפני שפולט דם ואע"פ שכולו דם אפ"ה לאחר שפירש ויצא הרי הוא דם ואסור. כי סליק אשכחי' לר' זריקא ובעי' מיני'. א"ל ר' זריקא אנא שלקי לי' לר' אמי הכבד ואכלו כי אתא רב ספרא לגבי דאביי. וסיפר לו מה ששמע. אמר למיסר נפשי' שיהא הדם הנפלט ממנו חוזר לתוכו ואוסרו לא קא מבעי' לי. [דפשיטא לי דכיון דטרודה היא לפלוט ולהוציא כל שעה לא בלעה כי קמבעיא לי] למיסר חבירתה. אם הדם היוצא ממנו אוסר בשר אחר המתבשל עמו. מאי שנא למיסר נפש' דלא קא מיבעי' לך דתנן הכבד אינה נאסרת למיסר חבירתה נמי לא תיבעי לך דתנן ר' יוחנן בן נורי אומר הכבד אוסרת ואינה נאסרת מפני שהיא פולטת ואינה בולעת. א"ל דילמא התם בכבד דאיסורא כגון טריפה ומשום שמנונית קאמר דאוסרת את המתבשלים עמה לפי שבולע מן הטריפ'. ואינה נאסרת אם של היתר היא ובישלה עם הטריפה לפי שטרודה לפלוט כל שעה ואינה בולעת כלום. אבל דמא דנפיק מינה דכשירה מיבעי לי אי אסר אחריני אי לא דאיכא למימר דמא דהתירא הוא שהרי עיקרה דם וכ"ז שלא פי' פשיטא לן דמותר וכי פריש מבעיא לי. כי הדר סליק אשכחי' לר' זריקא א"ל הא נמי לא תבעי' לך דאנא ור' ינאי ברי' דר' אמי אקלעינן לבי ר' יהודה ברי' דר' שמעון בן פזי וקריבו לן קניא בקופי'. דקנה עם כל המחובר לו הריאה והלב והכבד כולן נתבשלו יחד. ואכלינן. מתקיף לה רב אשי ואי תימא רב שמואל מזרקוניא ודילמא פי קנה חוץ לקדיר' הוה. וסמפוני הכבד שופכין דרך קנה הכבד לתוך קנה גדול של ריאה ויוצא הדם דרך חללו חוץ לקדירה. וא"נ מחלט הוח חליט מעיקרא ונתבשל דמו בתוכו כדי שלא יפלוט עוד כשיבשלוהו עם אחר ודמו המובלע בתוכו מותר ב"ז שלא יצא. דרב הונא חלטי ליה בחלא. שהחומץ צומתו ושוב אינו פולט עולמית והדר מבשלי לי' עם בשר אחר. ורב נחמן חלטי לי' ברותחין. סבר רבינא קמי' דרבא למימר חלייה אסור. אותו חומץ שנצמת בו אסור דקסבר דמוציא מקצת מן הדם. א״ל אי חליי' אסור איהו נמי אסור כי היכי דפליט הדר בלע מאותו חומץ עצמו דכיון שנצמת ואינו טרוד לפלוט בו חוזר ובולע. ר"ת זצ"ל אומר דכולה שמעתא איירי שלא נמלח כבד ולא נצלה כלל אבל אם נמלח הכבד יכול לבשלו בקדירה כמו אחר צלייה דהא שיעור מליחה דלקדירה מפ' ה"ג כשיעור צלי א"כ הדם פולט ע"י מליחה כמו ע"י צלי. א"כ כשמלחו שיעור צלי פלט כבד דמו ומותר לבשלו עם הבשר ומבעי' ליה לאביי אם מותר לבשלו עם הבשר בלא מליחה כלל ובלא צלייה דכיון דכבד כולו דם ומותר חידוש הוא ומות' לבשלו עם הבשר. א״ד מ״מ יש בו קצת דם ולאחר שפירש דם ממנו שמא אסור אבל בשאר בשר פשיטא שאסור בלא מליחה. וגם מפי' רבינו שלמה לא משמע שחולק די"ל [שחולק] שסובר שלאחר מליחה נמי אסור לפי שכולו דם ויש בו דם יותר מבשאר בשר ולא נפלט בטוב ע"י מליחה. מיהו למה נאמר שחולק הואיל ויכול להיות שאינו חולק. ור' זריקא דא"ל לרב ספרא דשלקי לי' לר' אמי ואכל אפשר לומר שבלא מליחה שלק וקני' בקופי' נמי אפשר לומר שלא נמלח הכבד. אבל השאר ודאי הא טעונין מליחה והם עשו כן להורות הלכה למעשה. (רבא) [רב] בר שבא אקלע לבי רב נחמן אייתו לקמי' כבדא שלוקה ולא אכל. אמרו לי' לרב נחמן בר בי רב דלגאו לא אכיל א"ל רב נחמן גאמו לשבא הגמיאוהו והלעיטוהו על כרחו לשבא על שם אביו קראו. כתנאי ר' אליעזר אומד הכבד אוסרת ואינה נאסרת מפני שהיא פולטת ואינה בולעת. ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומר מתובלת בתבלין התבלין מרככין אותה ואוסרת ונאסרת. שלוקה הרבה מאוד. אוסרת ונאסרת לפי שלאחר שגמרה פליטתה חוזרת ובולעת. כתב מורי רבי' אב"י העזר"י זצ"ל דבשלוקה ומתובלת עבדינן לחומרא. [רבה בר רב הונא איקלע לבי רבה] (רבא) בר [רב] נחמן אייתו לקמי' תלת סאוי טחאי. שלש סאין פת נקי' פניה טוחין בשמן ודבש. אמר להו מי הוו ידעיתון דאתינא אמרו לי' מי עדיפת לן מינה [דכתיב] וקראת לשבת עונג ויום שבת היה אדהכי חזי להאי כבדא דהוה בי' סמפון מלא דמא אמר להו אמאי עבדיתו הכי. אע"פ שדם הנבלע בו היתר הוא מיהו דם הכנוס בסימפונות דם הוא. אלא היכי נעביד קרעי' שתי וערב וחתכי' לתחת. חתוכו למטה כשנתנוהו בתנור לצלות כדי שיזוב הדם ויצא. וה"מ דבעי קריעה בכבדא מפני שדם כנוס לתוכו אבל טחלא שומנא בעלמא הוא ואין בו דם ולא בעי קריעה ואפי' לקדירה שרי כי הא דשמואל עבדי לי' תבשילא דטחלי ביומא דעביד מלתא הקזה. הלכך הכי הלכה שהכבד בעי קריעה ש"ו וחיתוכ' לתחת על הגחלים כדי שיזוב הדם שבסימפונות ולא מבשלינן לי' אלא לאחר צלייה או לאחר מליחה לרבינו תם זצ"ל וצריך קריעה ש"ו בשעת צלייה או בשעת מליחה ולא עבדינן חליטה כלל. דהכי שדרו במתיבתא והאידנא לא בקיאינן בחליטת כבד וספק איסורא לחומרא. והיכי שצלאה או מלחה שרי לבשלה אפי' בהדי בשרא. וכתוב בהלכו' גדולות מאן דמטוי כבד' שלימה צריך לחותכה דניזול דמא דכנוס בסימפונות דכבדא. והיכא דלא קרע לי' קורעו לאחר בישולו ומותר הא לא אמרי' הכי אלא לגבי לב. הרי פירשנו המסקנא שהכבד צריך קריעה ש"ו. ותימה על מה שנהגו העולם שלא לקרוע ש"ו אלא תוחבין בו קיסם ונוקבים בו נקבים דקים. וכתב מורי רבינו יהודה ב"ר יצחק שאין לשנות ממשמעות הלכה. וכן הי' נוהג רבינו יצחק ב"ר שמואל זצ"ל לקורעו ש"ו. [כתב מורי רבי' אבי העזרי זצ"ל] הכבד שהוא דבוק בעוף אוסר את כל העוף אם כבד שלם ואין בו בעוף ששים בכבד ונעשה כל העוף חתיכ' איסור ואוסר את הכל אא"כ יש ששים של היתר כנגד כל העוף. ומשערים בבשר וברוטב ובעופות שכבר נהגו בר"ת דגם מין במינו בס'. ואם אין הכבד שלם אלא חתיכה של כבד דבוקה בעוף אם יש בו ששים של כבד בעוף מותר: אתמר כבדא עלוי בשרא שרי דמא מישרג שריג. בתנור היו צולין כל צלי שלהן וחודו של שפוד תלוי [למטה] וכשהכבד נתון תחלה ואח"כ הבשר נמצא הכבד עליון כשצולין אותו ודמא משרג שריג. אע"פ שירד מן הכבד על הבשר אין בכך כלום לפי שהדם ע"י צלי אין נוח ליבלע אלא מחליק ונופל. בחלא עלוי בשרא אסור חלב סרוכי מסריך נדבק ונבלע. רב דימי מנהרדעא מתני איפכא בחלא עלוי בשרא שרי חלב שחוטה דרבנן כבדא עלוי בשרא אסור דם דאורייתא דרש מרימר הלכתא בין כבדא בין כחלא תותי בישרא שרי עלוי בשרא דיעבד אין לכתחילה לא. ולדידן אסור לגמרי לכתחלה לפי ששפודין שלנו שוכבין הן ולא תלויין ופעמים שמרים זנב השפוד ונמצא התחתון עליון ופעמים שמשפילו ונמצא חבירו עליון. לפיכך בין שהכבד לצד הראש בין שהוא לצד הזנב אסור לכתחלה כך פי' רבי' שלמה זצ"ל. פי' רבי' יצחק ב"ר שמואל זצ"ל הא דאמר דם משרק שריק היינו דוקא דם הנפלט ונוטף עם הציר ע"י צליי' וה"ה ע"י מליחה. אבל אם היו שופכין דם רותח על הצלי בשעת צליי' אין להתיר א"נ אפי' דם צונן הי' אסור משום דתתאה גבר ואסר בהכי כדי נטילה או כדי קליפה. א"נ אפי' היו נותנין הצלי רותח על הדם הצונן שאינו מכונס בכלי שאינו מנוקב אלא בכלי שהוא מנוקב שהוא שריק ונופל כל שעה לחוץ הי' אסור כדי קליפה אע"ג דתתאה גבר אדמיקר ליה בלע:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף