אור זרוע/בעל קרי/קכג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פרק כל היד אמר רב המקשה עצמו לדעת יהא בנידוי ולימא אסור משום דקא מגרי יצר הרע אנפשי' ר' אמי אמר נקרא משומר שכן אומנותו של יצר היום אומר לו עשה כן ועושה ולמחר אומר לו עבוד ע"ז והולך ועובד וא"ד אמר ר' אמי כל המביא עצמו לידי הרהור אין מכניסין אותו למחיצתו של הקב"ה שנאמר כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע וכתיב וירע בעיני ה' אשר עשה. פי' ר"ח זצ"ל יהא בנידוי מ"ט משום דמגרי יצר הרע בנפשי' צריך לנדותו עכ"ל. והכי מוכח בקידושין דיהא בנידוי היינו שצריך לנדותו דבפ"ק דקידושין גמ' וזוקקין הנכסים שיש להם אחריות עד היכן גלגול שבועה אמר רב דאמר לי' השבע לי שאין עבדי אתה ההוא שמותי משמתינן לי' דתניא הקורא לחבירו עבר יהא בנידוי אמר רבא דאמר לי' השבע לי שלא נמכרת לי בעבד עברי. אלמא דלשון יהא בנידוי היינו שחכמי הדור צריכין לנדותו. וכן נמי הא דאמר פ"ק דנדרים גמרא מנודה אני לך אמר רב חנן א"ר שמע הזכרה מפי חבירו צריך לנדותו ואם לא נדוהו הוא בעצמו יהא בנידוי התם נמי ה"פ שאם לא נדהו חכמי הדור מנדין אותו על שלא נדהו. אי נמי נוכל לפרש יהא בנידוי. מפני שמוציא ש"ז לבטלה. ופריך ולימא אסור. ומשני אם היה שונה בלשון אסור היה מגרה יצה"ר בנפשיה שכן דרך יצר הרע לפתות על כל האיסור. ומדפריך ולימא אסור ואינו משיב שכבר נדהו ש"מ דה"פ שצריך לנדותו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |