אור זרוע/בעל קרי/קכא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תנן פרק יוצא דופן הי' אוכל בתרומה והרגיש שנזדעזעו אבריו אוחז באמה ובולע את התרומה: גמ' והתניא ר' אליעזר אומר כל האוחז באמה ומשתין כאלו מביא מבול לעולם אמר אביי במטלית עבה רבא אמר אפי' תימא במטלית רכה כיון דעקר עקר ואביי אמר חיישי' דילמא אתי לאוסופי והתניא למה זה דומה לנותן אצבעו בעץ שכ"ז שאצבע בעין עין מדמעת ורבא כל איחמומי והדר איחמומי בשעתא לא שכיח אבל היכא שלא נזדעזעו אבריו ולא הרגיש שנעקר ש"ז ורוצה לבדוק עצמו אם יש קרי בפי אמה שלו או שרוצה להשתין מודה ליה לאביי דאסור במטלית רכה ובעי מטלית עבה וכדאמר ר"פ כל היד אפי' ש"ז אם בא לבדוק בצרור או בחרס בודק. ובמטלית לא והתניא בודק עצמו במטלית כדאמר אביי במטלית עבה ה"נ במטלית עבה והיכא איתמר דאביי אהא דתנן הי' אוכל בתרומה וכו' כדפרי' ש"מ דרבא אית לי' דאביי דהיכא דלא נעקר בעי מטלית עבה דאלת"ה היכי שביק סתמא דתלמודא רבא דהלכה כוותי' ונקט ליה לאביי דלית הלכתא כוותי' אלא ש"מ דבהא לא פליגי ומשום דאמר אביי בפירוש במטלית עבה להכי נקיט ליה תלמודא וה"ה לרבא. והיכא דבעי לבדוק עצמו לענין זוב כגון שיצא זיבה ממנו ורוצה לבדוק כדי למנות ראייותיו שתים לטומאה ושלש לקרבן ה"ז בודק כדרכו בלא שום מטלית מפני שאין לחוש אם יראה כדפירש רבינו שמואל זצ"ל שמבשר המת בא ואינו ראוי להוליד א"נ אינו מוציא ש"ז ע"י משמוש מתוך שהאבר מת. ופרש"י זצ"ל זוב דומה למי בצק של שעורים ובא מבשר המת וש"ז בא מבשר החי וקשורה כלובן ביצה שאינה מוזרת וש"ז הוא דוהה מן האור ולובן ביצה סולד מן האור דאמר בהניזקין מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשתו לגרשה והיתה כתובתה מרובה מה עשה הלך וזימן את שושביניו והאכילן והשקן ושכרן והשכיבן על מטה אחת והביא לובן של ביצה והטיל ביניהם והעמיד להם עדים והיה שם אחד מתלמידי שמאי הזקן ובבא בן בוטא שמו אמר להם כך מקובלני משמאי הזקן שלובן ביצה סולד מן האור וש"ז דוהה פי' דוהה כהה כדאמרי' ריש פ"ק דשבועות של שלג עזה ושל סיד דיהה הימנה ואמרי' פ' כל היד השחור כחרת דיהה טהור ואי' פ' בנות בותים אמר רב הונא זוב דומה למי בצק של שעורים זוב בא מבשר המת ש"ז בא מבשר החי זוב דיהה ודומה ללובן ביצה המוזרת ש"ז קשורה ודומה ללובן ביצה שאינה מוזרת. פרק כל היד בתחלתו גופא אמר ר' אליעזר כל האוחז באמה ומשתין כאלו מביא מבול לעולם אמרו לו לר"א והלא ניצוצות נתזין על רגליו ונראה ככרות שפכה ונמצא מוציא לעז על בניו שהם ממזרים. אמר להם מוטב שיוציא לעז על בניו ואל יעשה עצמו רשע לפני המקום. תניא אידך אמר ר"א לחכמים אפשר שיעמוד על מקום גבוה וישתין או שישתין בעפר תיחוח ולא יעשה עצמו שעה אחת רשע לפני המקום וכו' עד וכל כך למה מפני שמוציא ש"ז לבטלה דאמר ר' יוחנן כל המוציא ש"ז לבטלה [חייב מיתה] שנאמר וירע בעיני ה' אשר עשה וימת גם אותו ואמר ס"פ ארבעה אחין ביבמות שהי' דש מבפנים וזורה מבחוץ. מיהו נראה בעיני דהלכה ככל הני לישני דמתריצנא אליבא דשמואל דאמר לי' לרב יהודה שיננא אחוז באמה והשתן לחוץ דכל היכא דבעית אוחז באמה ומשתין כגון ביעתותא דליליא ופרשב"ם זצ"ל דמתייר' שלא יפול אי נמי אדם שיצא לחוץ בלילה יחידי שהוא מתיירא אי נמי נראה בעיני אפי' ביום אם הוא בהול מאוד שממהר להשיג חבריו בדרך או כל כי האי גוונא א"נ ביעתותא דרביה או ביעתותא דאבוה או ביעתותא דרבים הכל כמו שאדם משער עצמו שברור לו שלא יהרהר כל כי האי גוונא אוחז באמה ומשתין כדרכו. ואם היה נשוי משתין כדרכו כדמסיק ואי בעית אימא נשוי הוה. ונראה בעיני אפי' אשתו נדה שפי' רבי' שמואל זצ"ל אם הי' נשוי מותר לאחוז באמה דלא מהרהר כולי האי כי אמרי' דאסור בשאינו נשוי ואינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו מדלא פי' דכי אמרי' אסור באשתו נדה אלא כשאינו נשוי ש"מ דאשתו נדה שרי. ושרי נמי לסייע בביצים מלמטה כדתנא אבא בריה דרב מנימין בר חייא מסייע בביצים. ושרי נמי לאחוז ביד מעטרה ולמטה דא"ר אבהו א"ר יוחנן גבול יש לה מעטרה ולמטה מותר מעטרה ולמעלה אסור. פרש"י וכן רבי' שמואל עטרה שהי' שפה גבוהה המקפת את ראש הגיד והולכת ומשפעת ושפוע של צד הקרקע קרוי למטה ושל צד הגוף קרוי למעלה ובאותו שפוע של צד הקרקע מותר לאחוז בו שאינו מקום חמום ולא א"ר אליעזר דאסור אלא באדם שאינו נשוי או נשוי ובדרך רחוקה מאשתו וליכא ביעתותא ולמעלה מעטרה לאותו ודאי אסור. והיינו דאמר ביומא אמר רב אשי זאת אומרת מצוה לשפשף מסייע לי' לר' אמי דאמר ר' אמי אסור לאדם שיצא בניצוצות שעל רגליו. ופרש"י התם מצוה לשפשף ניצוצות של מי רגליו הנתזין על רגליו. מיהו הא תימה דאמר לעיל דהך לישנא דאפשר יעמוד על מקום גבוה וישתין או שישתין בעפר תיחוח ואמר להו מוטב שיוציא לעז וכו' ואמאי לא מהדר להו שישפשף כדרב אשי וכדר' אמי. והא דאמר פ' מומין אלו גמ' דדיו שוכבין כשל אשה אמר רב פפא לא ישתין אדם מים לא על גבי כלי חרס ולא על גבי מקום קשה פי' הרב רבי' שמואל דוורדן זצ"ל דה"מ בבבל ודוקא סמוך לנהר כדמסיק התם טעמא משום דהני מדרי דבבל מהדרי לעין עיטם כדפי' התם טעמא לפי שרגילין להשליך המים בנהר הסמוך להם כשמשתינים בכלי חרס ונהר פרת הי' בבבל כדאמר בשבת מיטרא במערבא סהדא רבא פרת ופרת עיקר לכל נהרות שבעולם שהוא עיקר הנהר שבגן עדן הוא פרת ומשם נפרד לארבעה ראשים ואמרי' פ' בתרא דבכורות כל הנהרות למטה משלשה ושלשה נהרות למטה מפרת והוא מתערב בכל מימיות שבעולם כדאמר (בנדרים) [שם בסמוך] הנודר ממי פרת אסור בכל מימות לפי שמתערב בעין עיטם מכוער הדבר כשמשתין לתוכו לפי שהי' בו בית הטבילה לכה"ג ביום הכיפורים כדאמר ביומא. וא"ת דהכא מוכח דהלכה כר' אליעזר מדפריך מיני' לשמואל דאמר לרב יהודה אחוז באמה והשתן ש"מ דהלכתא כוותי' והא אמר ריש פ"ק דנדה הלכה כר' אליעזר בארבע ותו לא ומוכח התם דבכולא תלמודא הלכה כמותו דוקא בארבע תריץ דשמעתין דלא כר' (אליעזר). אבל הכי ליכא למימר דרבנן לא פליגי אר' אליעזר דמדקתני ר' אליעזר אומר ש"מ דאיכא מאן דפליג עלי' כדפי' ר' שמואל זצ"ל פ"ק דנדה דמדקתני ר' דוסא אומר כל אשה שיש לה ווסת דיה שעתה מכלל דרבנן פליגי עלי' אע"ג דר"א דבאותה ברייתא לא פליג עלי' אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא. ואין תימה שהלכה כר' אליעזר אע"ג דשמותי הוא פי' מדבית שמאי כך מפרש בירושלמי שהרי כמו שמצינו כמה דברים שהלכה כמותו ה"נ דשמא י"ל שבהא הלכה כמותו. ותדע שהרי פסק רב עמרם גאון זצ"ל דהלכה כב"ש בששה דברים כנגד בית הילל וכמו שאפרש בהלכות בהמ"ז בעזרת השם ב"ה. ומשום דקים ליה לתלמודא דבהא הלכה כר"א להכי פריך מינה לשמואל ומשני לה אליבא דהלכתא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |