אור זרוע/בהמה המקשה/תמא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' בהמה שנחתכו רגליה האחרונים מארכובה ולמטה כשירה מארכובה ולמעל' טריפה. וכן שניטל צומת הגידין. אע"פ שלא נחתך העצם והוא סמוך לארכובה והן אותן ג' חוטין שנוטלין מנקרי בשר מתלולית העצם. א"ר יהודה [אמר רב] אמר רבי חייא למטה למטה מן הארכובה למעלה למעלה מן הארכובה ובאיזה ארכובה אמרו בארכובה הנמכרת עם הראש. שלש עצמות הירך הן. התחתון הוא עצם הנחתך עם הפרסות כשמפשיטין הבהמה ואותה רכובה נקראת רכובה הנמכרת עם הראש ובעוף הוא התחתון שבו הקשקשים. למעלה הימנו עצם האמצעי וצומת הגידין בתחתיתו סמוך לפרק ארכובה הנמכרת עם הראש והעליון הוא קולית דתחובה באליה ובעוף הוא הרחב הדבוק לגוף ממש. ולמטה דקתני מתני' דכשירה למטה מן הארכובה סמוך לה מיד קאמ' דלא תימא רכובה דמתניתין היא רכובה השנית. שבין הקולית ועצם האמצעי [ומאי למטה דקתני כשירה למטה הימנה ומכל עצם האמצעי] שבו צומת הגידין [קאמר דלמטה ממש ליכא למימר כשירה דהא אפי' צומת הגידין] שהיא בשיפולו של עצם האמצעי קתני מתני' טריפה כש"כ בגובהו אלא למטה מן הארכובה הנמכרת עם הראש בסמוך לה קאמר כשורה כדמסיים מלתי' ואזיל דארכובה הנמכרת עם הראש [קאמר למעלה למעלה מן הארכובה] מיד בסמוך לה קאמר דטריפה דהיינו בצומת הגידים שהוא סמוך לה וכש"כ בגובהו. עולא אמר רבי אושעיא כנגדו בגמל ניכר. האי דתנא למעלה מן הארכובה טריפה כנגדו של אותו מקום דמתני' בגמל ניכר. דקסבר ר' אושעיא רכובה דמתני' היא רכובה העליונה שבין הקולית ובין העצם האמצעי ושם בולט עצם בגמל. אמר עולא (לרבא ואמרי לה) לרב יהודה בשלמא לדידי דאמינא כנגדו בגמל ניכר היינו דקתני וכן שניטל צומת הגידין משום דתני למטה מן הארכובה העליונה כשירה דהיינו נחתך עצם האמצעי אצטריך למתני וכן שניטל דאע"ג דאם נחתך בגובהו כשירה היכא דנחתך במקום צומת הגידין טריפה. אלא לדידך דאמרת רכובה תחתונ' ולמעל' דקתני למעלה מיד בסמוך משמע. היינו ניטל צומת הגידין. א"ל תנא רכובה בלא צומת הגידין כגון נשבר העצם והגידין קיימין ותנא צומת הגידין בלא רכובה א"ל והא נחתכו קתני לגמרי משמע אשתיק. ר"פ מתני לדרב יהודה הכי אמר רב יהודה (א"ר חייא) למטה למטה מן הארכובה ומעצם האמצעי כולו דהיינו בעצם התחתון ודאי כשירה למעלה למעלה מן הארכובה דהיינו בקולית ודאי טריפה כ"מ שיחתוך. וכן שניטל. ובעצם האמצעי יש מקום שהיא טריפה כגון בצומת הגידין. ויש מקום שהיא כשירה כגון [למעלה] מן הצומ' הגידין וארכוב' גופא איזו היא כדעולא אמר ר' אושעיא דהיינו עליונה. פי' רבי' שלמה וכלישנ' קמא דרב עבדי' לחומרא ולמעלה מן רכובה תחתונה כ"מ שיחתוך טריפה וכן שניטל צומת הגידין בלא ארכובה דלא חזינן דהדר בי' רב ולקמן פסק הלכתא הכי אפי' בנשבר העצם וכש"כ כשנחתך לגמרי עכ"ל. ורבינו יצחק ב"ר יהודה זצ"ל פסק כעולא לקולא ונראה לרבינו יצחק ב"ר אשר זצ"ל כדבריו לפסוק בעולא לקולא דלא שייך הכא למימר הלך אחר המחמיר דטפי מוכח כלישנא בתרא מכמה טעמים. חדא דהא איתותב רב יהודה בלישנא קמא. ועוד דרב פפא דהוא בתראה מתני מלתא דרב יהודה עצמו כמו שאמר עולא ומוטב שנסמוך על דברי עצמו כלישנא בתרא דהיינו בעולא נמי משנסמוך על דברי רב כלישנא קמא. ומההי' דלקמן שהביא רבינו שלמה אין ראי' לכאן דהתם לא איירי כלל מה שקרוי למעלה מן הארכובה ומה שקרוי למטה מן הארכובה. וע"כ כתב מורי רבינו יהודה ב"ר יצחק הנקרא שירליאון מפרי"ש דודאי קיי"ל כעולא ור"פ אפי' נחתך הכל מצומת הגידין עם הארכובה הכל כשר. וגם רבינו יצחק ב"ר אשר זצ"ל העיד על רבינו יצחק ב"ר יהודה זצ"ל שהודה הלכה למעשה להיתר. ופר"ח זצ"ל נמי פסק כעולא מדלא אהדר לי' רב יהודה מידי. והיכן צומת הגידין מהיכן מתחיל ועד היכן כל חיות הגידין רבא אמר רב אסי דאגרמא ולבר. משיוצאין הגידין מן העצם ומהלכין בבשר שהעצם למעלה מן הפרק ערום הוא בלא בשר בשתים ושלש אצבעות והגידין אדוקין בו ממקום שמתפרשין ממנו ולמעלה מתחיל. וכ"ז שהן צמותין וקשורין השלשה יחד קרוי צומת הגידין [עד מקום שמתפשטין ומתפצלין זה מזה. רבה בר רב הונא א"ר אשי דאגרמא ולגיו אין נקראי' צומ' הגידין] אלא [מקום] אדיקותו בעצם ממקום שנאדקים עד הפרק. רבא ברי' דרבה בר הונא אמר רב אסי דעילוי ערקומא. עצם קטן הוא המחבר את הפרקים. ומה שיש מן הגידין למעלה הימנו עד מקום שמתפשטין קרוי צומת וכ"מ שיחתכו שם טריפה והאי שיעורא נפיש מכולהו שמתחיל מיד מן הערקום ומעלה והוא למטה מסוף העצם האמצעי [ואם] נחתך בין עצם האמצעי לאותו ערקום טריפה יתיב ההוא מרבנן קמי' דר' אבא ויתיב וקאמר דערקומא גופא. נחתכו גידין כנגד הערקום עצמו והאי (מתני) [מחמיר] טפי מכלהו אמר להו ר' אבא לא תצייתו לי'. דמחמיר טפי. הכי א"ר יהודה אמר שמואל צומת היכי דפרעי טבחי במקו' שפותחין הטבחי' להפריש הכשר מן העצם כשמנקרין אותו צינקר"ון ורוצי' ליטול אותן גידין. [א"ר יהודה אמר שמואל צומת הגידין] שאמרו מקום שהגידין צומתין ומחוברין יחד ונראין כגיד אחד. ועד כמה ארכו של צומת א"ל ההוא מרבנן ור' יעקב שמי' מקום [שהגידין צומתין וממקו' שצומתין עד מקום] שמתפשטין וכמה אמר אביי ארבעה בטרי בתורא פי' רבינו שלמה ארבע אצבעות. ופר"ח פי' ארבע בטרי ד"פ ד' אצבעות. ותימה אם כ"כ גדול. בדקה מאי אמר אביי בליטי. קודם שנבלעו בבשר הוי צומת הגידין. רכיכי. לאחר שנבלעו ונכנסו לבשר נעשו רכים לא הוי צומת הגידין. אלימי הוו צומת הגידין קטיני לא הוו צומת הגידין. חוורי הוו צומת הגידין [לא חיוורי לא הוו צומת הגידים] מר בר רב אשי אמר כיון דזיגי שהם צלולי' לבנים אע"ג דלא חיוורי. [אמר] אמימר משמי' דרב זביד (אומר) תלתא חוטי הוי צומת הגידין חד אלימי ותרתי קטיני אי פסיק אלימי הא אזדא רוב [בנין איפסק קטיני אזדא רוב] מנין מר בר רב אשי מתני לקולא אי פסיק אלימי הא איכא רוב מניינם אי פסיק קטיני הא איכא רוב בניינם. בעופא שיתסר חוטי הוו אי אפסיק חד מנייהו טריפה. אמר מר בר רב אשי הוה קאימנא קמי' (דרבה) [דאבא] ואייתו לקמיה עופא ובדק ואשכח בי' חמיסר הוה חד שני מחברי' נפציה אשכח תרי: אמר רב יהודה אמר רב צומת דגידין שאמרו ברובן מאי ברובן ברוב אחר מהם אי אפסיק רובו של אחד מהם טריפה כי אמריתא קמי' דשמואל אמר לי מכדי תלתא הוו כי מפסיק נמי חד לגמרי הא איכא תרי ורובו קיים. פי' רבינו שלמה וכמר בר רב אשי קיי"ל בכל דוכתא בר ממכתב אוריתא ומיפך שבועה וכן פסק בהלכות גדולות. וסדר תנאים ואמוראים מכתב יד רבינו יוסף טוב עלם זצ"ל. ופר"ח פסק הלכתא כמר בר רב אשי בכולי תלמודא בר ממיפך שבועה וחוורא. ופי' דהיינו מילתא דהכא דזיגי אע"ג דלא חוורי ומתנח בה סימנא כולו הפך לבן טהור הוא. ורבינו יהודה ב"ר נתן זצ"ל פסק דלית הלכתא כמר בר רב אשי בכולא תלמודא בר ממיפך שבועה ואוריתא ואומר כי כן מצא בתשובות הגאונים. וכתב מורי רבינו יהודה ב"ר יצחק זצ"ל הנקרא שירלאון דקיי"ל כמר בר רב אשי בכולי תלמודא כי כן פסקו רבינו שלמה ורבינו תם זצ"ל. פי' רבינו שלמה זצ"ל וכשיעור צומת הגידין אחר שנחלקו לא נתפרש הלכתא כמאן. בשל תורה הלך אחר המחמיר וטריפות דאורייתא. הלכך מעילוי ערקומא עד מקום שמתפשטין כ"מ שנחתך שם צומת הגידין אפי' רכובה קיימת ועצם קיים טריפה עכ"ל. ואין שייך צומות הגידין כ"א ברגלים אחרונים כדפי' לקמן בשמעתין. א"ד מאי ברובו רוב כאו"א כי אמריתא קמי' דשמואל אמר לי מכדי תלתא הוו הא איכא תילתא דכל חד וחד מסייע לי' לרבנאי אמר שמואל צומת הגידין שאמרו אפי' לא נשתייר מהן אלא בחוט הסרבל כשרה. והאי לישנא עיקר דלפי לישנא קמא פליגי רב יהודה ורבנאי אליבא דשמואל הלכך נראה דהכי הלכתא כי האי לישנא וכ"כ מורי רבינו אב"י העזר"י זצ"ל דלא מטריף אא"כ נפסק רוב כל א' וא' היינו כאיכר דאמרי וכרב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |