אור זרוע/בהמה המקשה/תה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אלו טריפות בבהמה נקובת הוושט. פרש"י כל נקב במשהו. ולא מטרף עד דאנקיב לבית חללו אע"ג דלא תני לבית חללו כ"א בלב התם אצטריך למתני דמהו דתימא הואיל שהוא עב והמכה גדולה לא אצטריך לבית חללו קמ"ל. אבל בוושט שהוא דק פשיטא דלא מתסר עד דאנקיב לבית חללו. אמר (רבא) שתי עורות יש לו לוושט החיצון אדום והפנימי לבן ניקב זה בלא זה כשר. ל"ל למימר החיצון אדום והפנימי לבן דאי חליף טריפה. פי' רבינו שלמה דאי חליף הוה כל חד כנטול ממקומו ד"א אי חליף שאם נתחלף הפנימי לאדמומית טריפה דאיכא למימר מחמת ארס בא דם אבל אם שניהם לבנים כשירה הורה המור"ה ששו"ן עכ"ל. ויש פירושי' שאין כתוב זה בהם ואיני יודע אם הסופר דילג. ומורי רבי' יהודה ב"ר יצחק זצ"ל כתב בתוספותיו שפי' לפני מורי רבי' יצחק זצ"ל דאי חליף טריפה שהלבן נהפך לאדמימות מחמת דרוסה והאדום נהפך ללבן מחמת הרקבון סופן לינקב עכ"ל. ומשמע אבל אם היו שניהם לבנים שאין לחוש לדרוסה כשרה כדברי רבינו ששון זצ"ל. אבעי' להו נקבו שניהם זה שלא כנגד זה מהו (ת"ש ד)אמר מר זוטרא משמי' דר"פ בוושט בשר בקורקבן פסול מתקיף לה רב אשי אדרבה ושט דאכלה בי' ופעיא בי' רווחא וגמדא לה ופשטא לי' זמנין דמהנדזין בהדי אהדדי קורקבן דמינח נייח כדקאי קאי. א"ל רב אחא ברי' דרב יוסף לרב אשי הכי אמרי' משמי' דמר זוטרא דאמר לה משמי' דר"פ (הלכת') כוותיך והכי א"ר נחמן לעיל ניקב זה בלא זה כשר. הלכך הכי קיי"ל בוושט פסול בקורקבן בשר היכא דניקבו שניהם זה שלא כנגד זה ואצ"ל שאם נקב הקורקבן והכיס שלו קיים דהיינו הקליפה הפנימית דכשר. ודוקא שניקב ע"י חולי ולא נמצא שם מחט דאי על ידי מחט ודאי הוה טריפה דיש לחוש דדרך הוושט נכנסה וניקבתו כך פי' מורי רבי' יהודה זצ"ל. וכן כתבו רבותינו [ואפי' אם] בחלל הגוף נמצא המחט טריפה. וקורקבן שנמצא בו מחט וניקב הכיס ולא ניקב הקורקבן כשרה אפי' למ"ד ישב לה קוץ בוושט חוששין שמא הבריא דמאן דחייש לספק דרוסה נראה דחייש לשמא הבריא. הכא גבי קורקבן לא חיישינן שמא הבריא. דוושט קל להבריא לפי שהוא דק אבל הקורקבן עב הוא ואין חוששין שמא הבריא. ותדע דאלו במחט שנמצא בעובי בית הכוסות מצד אחד כשירה ול"ח שמא הבריא. וכן נמי מחט שנמצא בריאה כיון דריאה קמן ולא מנקבה כשירה ה"ט לפי שהם עבים ולא דמי לוושט. ועוד יש טעם אחר דגבי וושט ודאי חיישינן שמא הבריא ומה שאין ניכר בחוץ ה"ט דאיירי דפעיא בי' חוזר המחט לאחוריו דגמרא לי' וחוזר לאחוריו אבל במחט הנמצא בעובי הכוסות וכן בקורקבן למה הי' חוזר לאחוריו אדרבה האוכלין והמשקין דוחקין אותו לחוץ ואין מחזירין אותו לאחוריו. כתוב בתשובו' מעשה בא לפני ר' בקורקבן תרנגולת שניקב והוסר ממנה ונתערבה אותה התרנגולת טריפה בכשירות והביאום לפני ר' והביאו גם הקורקבנין ורמינהו לשומן שבקרקבנין אל שומן התרנגולת של מקום חבור הקרקבנין ואידמי לגמרי והכשיר ר' את התרנגולו' אחרות ע"י כן עכ"ל התשובה. ויש לפרש שהנקב הי' שלא במקום השומן דאי במקום השומן הא קיי"ל לקמן דחלב טהור סותם לכ"ע ובקרקבן של תרנגולת ליכא חלב טמא אלא כולו טהור הלכך ניקב הקרקבן וגם הכיס והשומן סותמן כשירה: ואמר (רבא) [רבה] קרום שעלה מחמת מכה בוושט אינו קרום. פרש"י אינו קרום אם נקב ונסתם אפי' עלתה בו סתימה עבה אינה מתקיימת כדאמרי' ביבמות בכרות שפכה נקב פסול נסתם בשר וזהו פסול שחוזר להכשירו. זהו למעוטי מאי למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה שאינו קרום דכל נקובי דטריפות לא מהניא להו סתימה דסלקא בהו לאחר זמן ול"ד לריאה שניקבה ודופן סותמתה ולסתימת כבד במרה ולסתימת יריכיים בחלחולת דלקמן דההיא סתימה מעיקרא היא עכ"ל. ואמר (רבא) [רבה] וושט אין לו בדיקה מבחוץ אלא מבפנים למאי נפקא מינה לספק דרוסה לפי שהעור חיצון אדום ואין טיפת דם ניכרת בו. ואיכא למיחש לספק דרוסה וה"ה לספק נקובה כדפי' רבינו שלמה לעיל ולפי שאין בקיאין בבדיק' זו לא הארכתי בזו השמועה אלא כל בן עוף דאתי לקמאי כי ממסמס קועי' דמא אני מטריפו ואוסרת אמר עולא ישב לו קוץ בושט אין חוששין שמא הבריא. פי' רבינו שלמה כגון שאכלה קוצים ונתחב לתוך הוושט ואינו ניכר נקב מבחוץ וקורט דם (אינו) [אין בו] בפנים. אין חוששין שמא נקב הי' והבריא והוה לי' קרום שעלה מחמת מכה בוושט ואינו קרום. ואני שמעתי והבריא לשון נקב כמו וברא אותם בחרבותם עכ"ל אלמא קסבר אין חוששין לספק דרוס' כההיא דלקמן דפליגי בה רב ושמואל ולקמן אמר אמימר הל' חוששין לספק דרוסה א"ל רב אשי לאמימר הא דרב מאי א"ל לא שמיע לי כלו' לא ס"ל אי בעית אימא הדר בי' רב לגבי' דשמואל. הלכך הכי קיימ' לן דחיישי' לספק דרוסה וטריפה וה"מ שישב לו קוץ ונתחב לתוך הוושט דחיישי' שמא הבריא אבל נמצא קוץ כוושט ואורכו של קוץ לרחבו של וושט ולא ראינו שנתחב לתוכו אלא כך מונח כשירה וכש"כ אורכו של קוץ לאורכו של וושט כדאמ' יתיב ההוא מרבנן קמיה דרב כהנא ויתיב וקאמר נמצא אתמר אבל ישב חיישינן אמר להו רב כהנא לא תציתו לי' ישב אתמר אבל נמצא לא אצטריך לי' לעולא מ"ט דכולהו עיזי ברייתא הרועות באפר וביערים קוצי אכלין וקיי"ל כרב בהנא. אתמר תורבץ הוושט דהיינו מקום דיבוקו בלחי רב אמר במשהו. אם נקב שם ושמואל אמר ברובו רב אמר במשהו מקום שחיטה הוא אם שחט שם כשירה הלכך דינו כוושט וכי גמירי דגרמה בקנה הוא דגמירי אבל בושט לא שייכא הגרמה ושמואל אמר ברובו לאו מקום שחיטה הוא. איזהו תורבץ הוושט אמר (מרימר אמר) [מרי בר] מר עוקבא אמר שמואל כל שחותכו ומרחיב זהו תורבץ הוושט. ומרחיב. פי' רש"י נפתח פי הקנה כמין פי אמתחת והאי מרחיב לאו אחתך קאי אלא אעגול פי חלל הוושט. חותכו ועומד במקומו שהוושט רך הוא וכשחותכין אותו אינו מרחיב אבל לצד הראש מתקשה וזהו וושט עצמו. אמר רב פפי מר לא אמר הכי ומנו רב ביבי בר אביי [אלא] כל שחותכו ועומד במקומו זהו תורבץ הוושט והיכי דמי וושט עצמו כל שחותכו וכוויץ. וקס"ד השתא דבין למר ובין למר הא בהא תליא בכל היכא דמקום שחיטה ברובו. ואמרי' ההוא תורא דהוה להו לבני (מר) [רב] עוקבא אתחילו בי' שחיטה בתורבץ הוושט וגמ' בי' שחיט' בוושט עצמו אמר רבא רמינא עלי' חומרי' דרב וחומרי' דשמואל וטרפינא לי' כו' עד אמר רב טבות כולא כרב עבדא דכי אתא רמי בר יחזקאל אמר לא תציתו להני כללי דכייל יהודה אחי משמי' דרב הכי אמר רב וושט עצמו נתנו בו חכמים שיעור מדקאמר נתנו בו חכמים שיעור מכלל דתורבץ הוושט לאו מקום שחיטה היא ולא תליא הא בהא ואיכא הגרמה בוושט ואפ"ה קאמר במשהו (ושמא דלרב נמי תורבץ הוושט) והכי קיי"ל דרב ושמואל הלכתא כרב באיסורי. ותו דעבד רבא עובדא כוותי' דכולא כרב עבדי: אמר רב נחמן אמר שמואל תורבץ הוושט שניטל כולו מלחי כשר ותנא תונא ניטל לחי התחתון כשר מתקיף לה רב פפא והא איכא עיקור סימנים ולר"פ קשיא מתני'. בשלמא מתני' לר"פ ל"ק הא דאעקור אעקורי. סימנים שנעקרו מן הלחי ומן הבשר והא דאיגום איגומי מעילוי סימנין שנגמם מלחי ומן הבשר שמוטל על הסימנין בין הלחי דלאו עיקור הוא שהסימנין מעורין בבשר. אלא לשמואל קשיא דלדידיה איכא עיקור סימנין דקאמר תורבץ הוושט שניטל דמשמע שהוושט לבדו ניתק ונתלש מן הבשר. לא תימא ניטל כולו אלא אימא ניטל רובו (והאמ' שמואל ברובו ל"ק התם דאנקוב אנקובי הבא דאקפל אקפולי שנקלף מעל הבשר). והא אמר רבב"ח אמר שמואל סימנין שנדלדלו ברובן טריפה אמר רב (ששת) [שישא] ברי' דרב אידי התם דאפרוק אפרוקי. בדבר הנעקר בכח שנעקר כאן מעט וכאן מעט עד רובו ואותו מיעוט המחובר אינו ביחד מחובר הלכך לאו חבור הוא דלא הדר בריא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |