אורים/חושן משפט/סג

אורים ‏ חושן משפט סג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) שטר זה. ר"ל כזה מאותו סך ועל פלוני ולכך לא זו דאין שטרותיו שיש לו על איש אחר מותרעים והם בכשרותן אף גם אם יש לו על פלוני שני שטרות אחד כשר וגובה ממשעבדי מן המאוחר בזמן ב"ח וש"ך דלא ככה"ג דפקפק:

(ב) אין גובין בו. הא בשטר אחר גובין כמה שכתבתי וכתב הספר מאירת עינים הטעם דאמרינו האי גברא לאו זייפן הוא רק מלוה ע"פ יש לו עליו ומהדר בתר זיוף לעשות מלוה בשטר סמ"ע ואין דבריו מדויקים אף שכתבו הרא"ש דא"כ על כל פנים יגבה בשטר זה מהלוה מב"ח אם הלוה טוען להד"ם דהרי חייב לו מלוה על פה ולא קטען פרעתי ואין גובין בו משמע אפילו להד"ם מצי לטעון ולכן ברור דכוונתו דאנן חשדינן ספק מלוה ישינה יש לו על פלוני מאותו סך ולא פירשי אינשי מספק ממון ולכך היה מהדר לכתוב שטרא זייפא על אותו סך ולכך אין גובין בו כלל באותו שטר כי אין כאן ממון ברור אבל שאר שטרותיו בחזקת כשרות:

(ג) בו כו'. ואם ראו העדים השטר בניסן ויש להם סימן בו שזהו השטר שמוציא עכשיו בבית דין ועדים העידו שהיה מהדר בתר זייפא באייר לא איתרע השטר הנ"ל דלא מחזקינן ריעותא למפרע ב"ח ופרישה וש"כ:

(ד) לעולם. ואפילו תפס המלוה מפקינן סמ"ע ועיין תומים מ"ש דתליא במחלוקת המחבר ורמ"א לעיל סימן נ"ח סעיף ב' ע"ש ואם הוציא שטר ונפסלו עדים אפילו בפיסול מבורר לכל או שהביא עדים לבית דין ונמצאים שקר יכול להוציא אחר כך שטר אחר כשר מקוים ולא איתרע כלל כה"ג בשם רבים מחברים:

(ה) שראו ההלואה. אפילו לא ידעו מזה השטר רק כיון שגוף הלואה אמת ושטר לפנינו גם כן כולי האי לא ניחוש דילמא הך הלואה שראו היה מלוה על פה וכבר נפרע והך שטרא זיוף הוא כולי האי לא חיישינן זהו דעת ב"י והסמ"ע וב"ח והש"ך חולק וסבירא ליה דבאמת לית ליה דין שטר רק כדין מלוה על פה ואי טען פרעתי באמת נאמן רק אי טען להד"ם חייב ואין דבריו נראים כלל כמ"ש בעצמו מה קמ"ל וגם הלשון לא משמע כן:

(ו) ואם עידי השטר וכו'. עיין תומים דלא מיירי דאמרו אין אנו זוכרים רק איירי דמעידים בסתם וסבירא להו לרמב"ם חזקה דהן זוכרים דאם לא כן הוה אמרי דאין זוכרים ולכך כשר אבל באומרים להדיא אין אנו זוכרים מגוף עדות רק זהו הוא חתימת ידם לכולי עלמא פסול והי"ח שהביא רמ"א ס"ל דלא מהני בזה סתם עדות עד שיאמרו בפירוש הרי אנו זוכרים גוף העדות אבל באומרים כן לכולי עלמא כשר ע"ש:

(ז) אלא מוקמינן ביד שליש. דחיישינן דילמא ימות הלוה ויתומים לא ידעו מהך ריעותא ויגבה בו טור ועיין תומים דהא דלא נותנים פס"ד בידו דשטר כזה דלא למגבי ביה משום דמהדר בתר זיופא אולי ישנה שם בשטר הזמן והמעות בגרירה היטב שאין נראה ולא יהיה הפס"ד סובב עליו ע"ש דבזה מיושב קושית הסמ"ע ע"ש:

(ח) כל שטרותיו וכו'. אפי' יש בידו על איש אחד שני שטרות שניהם בחזקת מזוייפים ואין גובה בו אפילו הקטן שביניהם דאמרינן דזיופי זייף הכל והא דאמר רק לעדים שיזייף לו רק שטר אחד כך התחיל מתחילה לומר ותפשת מרובה וכו' אבל באמת באשר אזדמן ליה מקום שזייף שטר אחד זייף והולך כל השטרות סמ"ע וב"ח וש"ך:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.