אורים/חושן משפט/נ

אורים ‏ חושן משפט נ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) אני פלוני כו'. והעדים חותמים למטה לקיים ענין ולא לקיים חתימה גרידא דאז הוי כשטר גמור אף שכתב בלשון אני פלוני:

(ב) כל המוציאו גובה בו. ולא חיישינן דילמא אדם אחר הלוה ונפל הימנו והוא מצאו גמרא ועיין תומים מ"ש דלמה יגבה ממשעבדי הא אין מוכח מתוכו מי הוא המלוה ע"ש:

(ג) גובה בו. וכתב הב"ח דאם יאמר קניתי מפלוני המלוה גובה ואין צריך הרשאה ולא כומ"ס ועיין תומים שכתבתי שמהרי"ט חולק ובררתי הדברים כדעת מהרי"ט:

(ד) מתוך שנאמן לומר פרעתי. היינו כת"י בלי נאמנות וכאן סתם הרמ"א ולא הגיה על המחבר משמע דסבירא ליה דנאמן לומר פרעתי ולקמן סי' ס"ט הביא שני דעות ואולי סמך אדלקמן ש"ך. ודוקא פרעתי או לאחר אני חייב נאמן אבל אינו נאמן לומר להד"ם רק לשחוק בעלמא כתבתיו ב"ח ואף שהש"ך כתב צ"ע נראה לדינא נכון כהב"ח:

(ה) ונפל ממנו וכו'. עיין תומים שהעליתי דאין הפירוש דטוען שיודע בבירור שנפל והוא מצאו רק טוען ברור שלא לויתי ממך וכיון שאין לך הרשאה וכמו"ס אולי נפל ומצאתו ע"ש ולשיטת מהרי"ט דאין נקנין במסירה ה"ה דיוכל לומר אולי מסר לך ואין נקנים במסירה וחדא מינייהו נקט:

(ו) ומצאתו. עיין בתומים בשני יוסף בן שמעון שהוציא אחד כת"י על ראובן אף דיש לו מגו דפרעון אינו נאמן לומר דילמא מיב"ש נפל דהוא לא שכיח כלל בנפילה דיחיד והוי מגו במקום חזקה ואיירי כגון שא"י לטעון אולי מסר לך ואין נקנים במסירה דכתב בו ולכל המוציאו דקי"ל לקמן דסגי במסירה:

(ז) וה"ה פס"ד. היינו למ"ד דאינו נאמן לומר פרעתי נגד פס"ד אבל למ"ד נאמן יש לו מגו ומהימן כמו בכת"י סמ"ע וש"ך ופשוט:

(ח) ודוקא בבא מחמת אותו פלוני וכו'. עיין תומים מ"ש בשם הסמ"ע דפי' דלא סגי במסירה לחוד רק צריך הרשאה או כמו"ס והיינו אם אינו מברר שקנאו מן המלוה אבל אם מברר קנינו סגי ג"כ במסירה לחוד וכמו כן אם כתב בין מחמתו ובין שלא מחמתו די במסירה לחוד ואני כתבתי דנראה דכיון דנקנים במסירה אין צריך להביא ראיה על קנינו כלל רק הפי' כך דצריך לומר דקנאו מן פלוני הנזכר בשטר אבל אם אמר ראובן הנזכר בשטר לא הלוה לך ובאת אלי והלויתיך על השטר לא מהני והרי זה כמלוה ע"פ דעיקר שעבוד שטר על ראובן דאתי מחמתו אבל אם נאמר בין מחמתו ובין שלא מחמתו יכול לומר אני הלויתיך כי השטר חל שעבודו לכל אדם שילוה ע"ש ואם היה השטר ביד השני וקיבל מקצת פרעון ואח"כ בא המלוה הראשון עם השטר הפסיד מה שנפרע השני כ"כ בתשובת מבי"ט:

(ט) ואם נכתב שובר וכו'. כתב הסמ"ע וכן הש"ך דוקא בכתוב בשטר הן מחמתו והן שלא מחמתו ומכ"ש בדכתב ביה לכל מוציאו אבל אם צריך להיות דוקא מחמתו א"כ אם אין לו הרשאה לא מהני שובר שלו ומפסיד הלוה עד שיברר שהיה בא בהרשאה או שהעידי שובר יעידו בבירור שהיה לו הרשאה ואני כתבתי בתומים לפמ"ש דאם שטר בידו נאמן לומר קניתי ואין צריך ראיה אף שובר יכול ליתן ואם לא היה שטר בידו פשיטא דלאו כל כמיניה ליתן שובר ומה לו ליתן שובר על חוב אחר ופשוט:

(י) שום אדם לא יכול לגבות וכו'. כתב הש"ך בשטר שנכתב בו סתם לכל המוציאו כסדר הממרי"ם הנהוג בפולין אם פרע למלוה ואח"כ מכרו מלוה לאחר אם הוא שובר בעדים אין ללוקח כלום אבל שובר בכת"י של מלוה אע"פ דידוע דהיה שובר נעשה קודם מכירה ולית בי' קנוניא מ"מ גובה הלוקח שטרו. ועיין בתומים שכתבתי דאין לזה שרש ולא מסתבר כלל כי אם אפשר מתקון המדינה שיש ביד ב"ד לתקן לצורך שעה אבל דינא לא ידענא כלל:

(יא) ואם כתוב בשטר וכו'. אף שלא נתחייב מעולם ולא לוה משום אדם מ"מ כיון שכתוב נתחייבתי למוציא שטר זה והשטר בידו חייב לשלם ועיין תומים שכתבתי דוקא שהחיוב חל במסירת שטר וא"כ אז יודע למי יתחייב אבל אם עשה קנין סתם מי שיעשה זה אתחייב מעכשיו או מי שיהיה שטר זה בידו אתחייב מעכשיו לא מהני לדעת הרבה מחברים דקי"ל אין ברירה ע"ש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.