אורים/חושן משפט/מז

אורים ‏ חושן משפט מז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) שהוא אמנה. אם איירי דוקא דעדים לא היו יודעים שהיה אמנה או אפילו דטוען דעדים עשו עולה רק מכל מקום אי אית ליה מגו דקלתיה נאמן עיין לקמן בסימן פ"ב בכללי מגו שהארכתי בשרש הזה:

(ב) או פרוע. וה"ה שכל דברים שהשטר מתבטל בהם ש"ך:

(ג) ואין לו ממה לפרוע כו'. אף על גב די"א דר' נתן חל אפילו יש ללוה נכסים מכל מקום כאן דאמרינן דנאמנות דיליה ליתא הואיל וחב לאחרים צ"ל דלית ליה ממה לפרוע דאל"כ מה חב לאחרים שייך ביה ובחנם האריך הש"ך בס"ק ב' וכתב הב"ח ה"ה דיש לו לפרוע והוא גברא אלמא ונח לו למלוה לגבות מזה שחייב להלוה מדר"נ אינו נאמן והש"ך השיג עליו והדין עמו:

(ד) וכתוב בו נאמנות. היינו בהך דטוען פרוע בזו אלו היה המלוה מכחיש דאינו פרוע היה צריך לישבע אילו היה טוען הלוה השבע לי וכל כמה דלא נשבע לא מצי גבה אם כן השתא דמודה שפרוע הוא א"י לגבות דאילו לא הודה היה הלוה טוען בלי ספק השבע לי אבל בטוען אמנה א"צ נאמנות דבלא"ה אינו יכול להטיל שבועה עליו כמבואר בסי' פ"ב ע"ש ואם כן אפילו בלי נאמנות אינו נאמן ועיין תומים אם לא במקום דיש לו מגו דפרעון אז אף אמנה נאמן במגו דהיה אמר פרוע הוא ועיין בכללי מגו:

(ה) והוחזק השטר בב"ד. פי' נתקיים בב"ד סמ"ע וכבר השיגו הש"ך דמה נ"מ בקיום מכל מקום יש לו מגו דשרפו וגנזו רק פי' דראהו הב"ד שטר בידו דתו לא מצי לגנוז ולשורפו וכתב הש"ך אם בפעם ראשון שראו הב"ד אמר דהוא שטר אמנה או פרוע ג"כ נאמן דהא אז היה בידו לכבשו ומבלי להראותו לב"ד ואינו נאמן דקתני היינו שהראוהו לב"ד סתם ולא אמר אז אין נאמן תו לומר דהוא אמנה וכדומה ונכון הוא ועיין תומים דדעתי נוטה אם ראו עדים בידו ואמר אז לעדים דהוא אמנה או פרוע דג"כ נאמן ולא דמיא לדלקמן סימן קל"ג ס"ג ע"ש וכתב הסמ"ע במקום דנאמן עכ"פ צריך לישבע שבועת אין לי כמ"ש לקמן ואם כן יכלול שכך הוא האמת כדבריו דפרוע הוא:

(ו) אינו נאמן. אבל במקום שיש לו מגו נאמן ולא אמרינן דהוי מגו במקום חזקה דכל מה שבחזקת אדם הרי הוא שלו דה"מ ממון אבל שטרות אין גופן ממון ואם כן הרי הוא בחזקת הלוה דאינו חייב כלל להמלוה כ"כ הש"ך ונכון הוא אף דהש"ך משוי ליה לספיקא דדינא האמת נכון כהכרעת המחבר וכן מסתבר בסברא:

(ז) אינו נאמן. ולא אמרינן מגו דמחיל ליה דהא קי"ל לקמן בסי' פ"ו דבדר"נ אינו יכול למחול סמ"ע וש"ך ומ"ש הסמ"ע לחלק בין הגיע ז"פ ללא הגיע ז"פ מקומו האמת לקמן בס' פ"ו ושם בררתי הדברים בס"ד:

(ח) אינו נאמן. וכתב הרא"ש בתשובה אבל אינו נאמן לומר על השטרות שבידו שהם של אחר ויחדתי' לו דאין יחידו מעלה ומוריד ואם אמר על מעות שבידו שהוא של פלוני שהלוה לו אף דיש לו מגו דהיה נותנים לו מכל מקום לא מהני דאף דהאמת אתו כיון דהמלוה להוצאה ניתנה אין להמלוה זכות בו יותר משאר ב"ח וכפי הדין גביות חוב מלוה אבל אם אמר שהוא פקדון משל פלוני ויש לו מגו דהיה נותנים לו או שאמר שהוא עסקו של פלוני ויש לו מגו נאמן ואין לשארי ב"ו זכות בו עכ"ל סמ"ע וש"ך השיג עליו במעות פקדון דהואיל דקי"ל מותרים ישתמש בו א"כ ה"ל מלוה ואין להמפקיד זכות וה"ל כהלואה ולא נראה כן כמ"ש באריכות בסוף סי' ע"ג ע"ש מה שדקדקתי בו ע"ש:

(ט) ונודע אחר כך כו'. אפילו אז היה לו נכסים אחרים רק עכשיו לית ליה אינו נאמן דבדר"נ חל אפילו ביש לו נכסים רק במקום דיכול המלוה להשתלם מהכ"ת לא יהיה נאמן להפסיד עצמו אבל כיון דעכשיו ל"ל נכסים וגורם הפסד לאחרים לא מהימן ש"ך ועמ"ש בסי' פ"ו:

(י) מפסיד גם לעצמו וכו'. ומכל מקום נאמן על חלקו ואין הלוה חייב לפרוע רק המנה שחייב לאחרים אם לא שטען אחר כך בתחבול' הודיתי דדינו כמ"ש המחבר דרואי' כיצד היה ענין הודאתו וכו' סמ"ע:

(יא) ואם אחר וכו'. עיין תומים שנסתפקתי באומר פרוע הוא אי מצי לתבוע אחר כך מהלוה ובפרט אי הלוה טוען להדיא פרוע הוא ובאמת הודית מתחילה ע"ש:

(יב) אם אמר המלוה וכו'. הכל מיירי במקום דלא חב לאחרים וכתב הש"ך לא ידעתי מה ענין לסעיף זה לכאן מקומו לקמן ס"ס פ"ד ואולי נקטי' דבמקום דמרע לשטרא אפילו יש לו מגו אינו נאמן דהוי מגו במקום עדים ועיין מ"ש בכללי מגו ע"ש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.