אורים/חושן משפט/מ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אוריםTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png מ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א
לבושי שרד


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) המחייב וכו'. דוקא בדלא טעה אבל אי טעה דחשב דהוא חייב ובאמת אינו חייב לכ"ע אין הודאתו כלום והן שנתברר ע"י עדים או שהודה המלוה דהי' בטעות ובזו ליכא מחלוקת כלל ואם אין המלוה מודה רק הוא אומר טעיתי ויש לו מגו דפרעתי ע"ל סי' פ"א ועיי' תומים מש"כ בזה בדעת רש"י ותוס':

(ב) הוי עלי עדים וכו'. גובה רק במנ"ח דכל כמה דלא כתב שטר ולא מסרו לו שטר בע"מ לכ"ע גובה רק מבנ"ח ועיין תומים מ"ש בישוב דברי הרמב"ם:

(ג) שאני חייב כו'. דעת רבים מפוסקים תוס' ורא"ש ורמב"ן ורשב"א חולקים בזה וס"ל כיון דאינו חייב והמלוה מודה דאינו חייב א"י להתחייב הן שאמר לו אתם עדים או שאמר לו חייב אני לך מנה בשטר מ"מ לא מתחייב עד שימסור לו שטר הן שטר בעדים חתומים או שטר בע"מ או בכת"י וחתום עליו ודלא כסמ"ע דס"ל באמר מנה בשטר אני חייב לך משתעבד לכ"ע וזהו אינו דלדעת הפוסקים הנ"ל גם זו לא מועיל עד שימסור שטר כמ"ש וכמ"ש הש"ך והסמ"ע כ' דהטור השמיט הך דינא באומר א"ע שאני חייב והוא אינו חייב משום דלס"ל כרמב"ם בזה ולא דק דבסי' סמ"ך הביאו הטור ולכן האמת דלרמב"ם בכל גווני חייב ולשיטת החולקים אינו מתחייב רק בשטר ולא זולתו וכבר תמה הסמ"ע על המחבר ורמ"א שלא זכר דעת החולקים הנ"ל והמה גדולים וכו' ופשיטא דיכול המוחזק לומר קי' לי' כוותי' וז"ל הואיל ומ"מ והר"ן כ' שדעת הרמב"ם בלישנא דגמ' סובל יותר ולכך הכריע כוותי':

(ד) או שאמר לו חייב וכו'. העלה הש"ך דהא דסגי' לרמב"ם באמירה וא"צ שטר היינו כשהוא מתחייב בהחלט בלי תלי' תנאי דגמר ומשעבד אבל במתנה ש"ח להתחייב כש"ש שהוא בתלי' אם יגנב וכדומה ישלם דהוא כעין אסמכת' דחשב דלא יקרה אסון כלל בזה לא משעבד בפיו אלא בקנין או שטר אף לרמב"ם ובזה מיושב מה שטען עליו מהך מתנה ש"ח וכו':

(ה) הואיל ואמר בשטר. וש"מ דאמר מנה חייב אני לך ולא אמר א"ע ולא הזכיר שטר דעת המבי"ט ח"א סימן שכ"ב הואיל ודברי ש"מ ככתובין דמי מתחייב ע"ש ודבריו צ"ע כי לפמש"ל סי' רנ"ה משמע דאף בש"מ כל זמן שלא אמר תנו או דמסר כת"י יכול לומר שלא להשביע א"ע וטענינן לבניו ולכן דבריו צל"ע:

(ו) כמו שישתעבד הערב. פי' כמו דלא קיבל הערב מעות ומ"מ מתחייב אף זה אף דלא נתחייב מ"מ הרי יכול להתחייב א"ע והא דבעי בערב גופי' קנין ומה שקשה בזה מסוגית הגמרא עמש"ל סי' קכ"ט בישוב דברי הרמב"ם באריכות:

(ז) והעיד בו עדים. פי' שמעידים על הענין ולא על כת"י לבד:

(ח) כתב ידו. ה"ה כתב אחר שא"י לזייף שיש להם בהם סי' ומחבר חדא מנייהו נקט ש"ך:

(ט) חתמו והעידו. פי' שיחתמו עדות זה שנמסר שטר כזה בפניהם ועיין תומים דלענין גביות ב"ח מודים דאין צריך וגם אם המה הם ע"ח ג"כ א"צ:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.