אורים/חושן משפט/כא

אורים ‏ חושן משפט כא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) או שאם לא יבא כו'. וזו אין צ"ל זו קתני דאם יכול להתנות ליתן לחבירו מכ"ש דיכול להתנות שאם לא יבא שיפטור חבירו. או דלכך חלקו הש"ע בשני בבות משום דברישא בעי קנין בב"ד חשוב משא"כ באידך בבא סמ"ע ועיין סוף סי' זה:

(ב) ואין נותנים לו זמן יותר כו'. פי' דאם הוא טוען תן לי עוד זמן לשבועה לא נותנים לו כי או יפסיד או חבירו ישבע ויטול כפי תנאו אבל מ"מ לתשלומין נותנים זמן ב"ד וכדלקמן בסי' ק' ופשוט ש"ך:

(ג) ואם הביא ראיה שהיה אנוס וכו'. עיין בתומים מ"ש בזה באריכות דאם לא היה אנוס כל הזמן רק בסוף היום במשלם זמן היה אנוס יש בי"ד סי' רל"ב סי"ב בהגה שני דעות אי מהני אונס וכתבתי דכאן מלשון הרמב"ם משמע דאפילו היום האחרון לבד היה אונס ג"כ טענתו טענה ע"ש גם העליתי דצריך לברר אונסו אבל אם אין לו ראי' רק שטוען אונס הייתי אף שמוחזק במעות לא אמרינן הממע"ה רק הוא בחזקת אינו אנוס עד שיברר אונסו:

(ד) הרי זה פטור מקנין. פי' הסמ"ע בס"ק ד' כאילו לא קנה קנין מעולם ואפילו עבר האונס ולא בא תיכף יכול לבוא כשירצה וישבע כאילו לא נעשה קנין מעולם. ועיין תועים שכתבתי כי מ"ש שהביא ראיה בפרישה ע"ז כי ראיה שלו להיפוך ממש. רק מ"מ לשון הרמב"ם וש"ע הרי זה פטור מקנין משמע כן וצ"ע:

(ה) וישבע כשיתבענו חבירו. הן לשבועה וליטול והן לשבועה ולפטור חד דינא אי' ליה בלי הבדל אף שבסמ"ע נסתפק מ"מ הש"ך הכריע דאין לחלק בהו כלל:

(ו) וכל זה כשקנו מידו כו'. היינו בב"ד חשוב אבל לא בעי התפסת זכות הואיל ואין כאן אפקעת' בבירור דאף אם היה כאן מי יאמר דהיה נשבע דאולי האמת עם שכנגדו ולא היה משתבע לשקרא ח"ו. ובשביל טעם זה דעת ב"ח דאפילו קנין בב"ד חשוב אין צריך ולא כן דעת הסמ"ע והע"ש והש"ך דמ"מ קנין בב"ד חשוב בעי. אבל דעת רבינו המחבר לקמן בסי' ר"ז בב"י דגם זה צריך ב"ד חשוב והתפסת זכות בב"ד ולהבין מה התפסת זכות שייך גבי ישבע חבירו ויטול צ"ל או דמתפיס בב"ד מעות דאם ישבע יטול זה המעות ויותר נראה דחבירו תבעו בשטר שדינו לישבע וליטול רק הוא יש בידו שובר ויש בו פקפוק עד שב"ד פסקו לו שיהיה נשבע ששוברו נכון הוא והתפיס שוברו שאם לא יבא לזמן מוגבל שיפסיד שוברו ויטול הוא כדין נשבע ונוטל בשטרו. אמנם בבא שניה דהיה לו לישבע וליטול דהתנו שאם לא יבא בזמן פלוני שיפטר חבירו דעת הסמ"ע אפילו קנין בב"ד חשוב א"צ ולכך כתב הרמ"א בהג"ה סתם כשקנו מידו אבל גם בזה דעת רבינו ב"י בסי' ר"ז ע"ש דף ר"ג דפוס ברלין דבעי קנין בב"ד חשוב רק לא בעינן התפס' זכות כיון שהלה תפוס ע"ש. וצ"ע דבממ"נ אי הוה מחול לך אפילו קנין בב"ד א"צ לדעת הרמב"ם דסבירא ליה במחול לך ליכא אסמכתא. ואי לא הוה מחול לך דהואיל דהוא ע"י הכרח ב"ד להשליש כן ולהתנות שיבא בזמן המוגבל וכמ"ש המ"מ שם בפי"א מהלכות מכירה לחלוק בכך א"כ אף התפסת זכות בעינן ובפרט דמשמע דאי' ליה שטר על חבירו דאל"כ מהכ"ת ישבע ויטול ובשטר מבואר לקמן סי' ר"ז סעיף ט"ו דאף דהשליש שטר על חבירו בעי קנין בית דין חשוב להתפסת זכות וצ"ע לחלק ולהיות כי מקומו האמיתי בסי' ר"ז קצרתי כאן. ועיין משם מ"ש באריכות בכל פרטי כללים השייכים לזה אי"ה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.