אורים/חושן משפט/כ

אורים ‏ חושן משפט כ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) או ראיה כו'. אפילו קבעו לו ב"ד זמן שיבא ויטעון ולא בא בזמן שקבעו לו רק אח"כ בא לטעון לא הפסיד טענתו דאין כח ביד ב"ד לבטל טענתו אם לא שקנו מידו ע"ז סמ"ע בשם ד"מ ורשב"א:

(ב) אעפ"י שמצא אח"כ אינו כלום. כתב רש"י דאמרינן דשכר לעדים ולפ"ז דרך משל ראובן תבע לשמעון שחייב לו מנה ואמר שאין לו ראיה ואחר כך הביא עדים דמ"מ פטור שמעון אם אחר כך תבע שמעון לראובן בתביעה אחרת בעדים הללו ג"כ א"י לגבות דבממ"נ אם העדים אמת הרי חייב לו מתביעה ראשונה ואם אמרינן דשכרן הרי הם פסולים שהעידו שקר בב"ד ואיך יהיה יכול אחר כך להוציא בעדותן ובאמת לא מצינו זה בפוסקים ולכן נראה דשכרן לאו דוקא רק הודה שהעדים טועים ואומרים בדדמי אעפ"י דלא אמרינן כן בעדים. ואמרינן חזקה דלא טעו אבל בהודאת פיו ע"כ אמרינן דטעו ואמרו שלא במתכוון שקר וא"כ העדים כשרים ומ"מ עדותן בזה בטל. ובזו ניחא ג"כ בהוציא ראיה מאפונדתו או אמר קרבו פלוני ופלוני ויעידו דקשה לומר ברגע זו שכרן כמ"ש סמ"ע ופרישה. ולפמ"ש ניחא:

(ג) ואצ"ל אם אמרו לו כו'. כתב הב"ח דיש הבדל בדין ראשון אם אמר טעם ואמתל' מהני להכשיר הראיה והעדות אבל בזו אפילו טעם ואמתלא לא מהני ולכך חלקו הש"ע והטור בשני בבות ע"ש וצ"ע. כי נראה דדין זה תלוי במחלוקת קדמונים דבתומת ישרים בחלק תמים דעים סי' נ"ו הביא בבת בנכסים מועטים שתבעה לאחד המחזיק בנכסי אבי' מה את בעית בהאי ארע' אולי אחי מכרה לך והוא שייך לי. והשיב להד"מ של אבותי היה והצריכו ב"ד לברר כן כשראה כן ונתוודע לו שלא יפסיד אם יטעון שלקחו מאחי' הוציא שטר מכירה בב"ד שאחיה מכרו לו ודעת חמיו של הראב"ד שהפסיד שטרו הואיל וטען תחילה שירושה בידו מאבותיו ולא לקחו מאחיה ודעת הראב"ד שאם רואים הב"ד שנעשה משגגה ופתיות לבב שטען מתחילה להד"ם לא הפסיד שטרו (ועיין בכה"ג שהביאו ג"כ) וא"כ זהו אמתלא הנכרת לב"ד כי מחמת שגגה ופתיות לבב אמר כן כמ"ש הראב"ד דנמסר לב"ד שהם יבחינו אם הוא אמת ומ"מ דעת הראב"ד דנאמן והרי הוא דלא כב"ח דהח במוציא מאפונדתו הראיה לא מהני אמתל' ולדעת חמיו של הראב"ד אינו נאמן ונראים דברי הראב"ד שהיה רב מובהק וחכם מפורסם מי כמוהו מורה:

(ד) אבל אם לא אמר כו'. וה"ה אם טען טענות ולא שאלוהו הב"ד אם יש לו עוד טענה אחרת יכול אח"כ לטעון טענה אחרת ולסתור הדין ובלבד שלא יהיה סותרת לראשונות סמ"ע בשם תשובת הרא"ש והש"ך הוסיף ה"ה אם שאלו יש לך עוד ראיה ושתק ולא אמר לאו דיכול להביא ראי' אח"כ:

(ה) בד"א כשהיה הראיה אצלו. לאו דוקא אצלו דה"ה ביד אחר רק מצוי לו ויכול כל שעה ליטלו ממנו היינו אצלו סמ"ע ופשוט דהא נתן טעם משום דמה שאמר אין לי שטר פי' שאין מצוי לו ואם הוא ביד אחר ויכול ליטלו הרי הוא מצוי לו:

(ו) מופקדת ביד אחרים. כתב הסמ"ע ס"ק ח' דהטור והמרדכי מחולקים דלדעת המרדכי דוקא שטרות הרבה דיסקיא וכו' אבל שטר זה לבד ה"ל להזכירו בבית דין ולדעת הטור אפילו שטר לחוד יכול לומר לפי שלא היה מצוי בידי וכו' והב"ח כתב דאף המרדכי מודה להטור בזה ואין כאן מחלוקת כלל ונכון הוא:

(ז) מפני שיכול לטעון. ודוקא אם הוא טען אבל אנן לא טענינן ליה כן העלה הסמ"ע בס"ק ט' וכ"כ הב"ח:

(ח) אבל יורש כו'. ביורש נראה אפי' שטרותיו בפקדון באותה עיר והיה יכול ליטלו מ"מ לא הפסיד הראי' דמה בכך דיכול ליטלו כיון דלא ידע שהוא ביד הנפקד ופשוט. וכן נראה באיש אחר אם טוען ורגלים לדבר דלא ידע דהם ביד אחר אף שאילו ידע היה מצוי לו ליטול לא הפסיד ראיה שלו ועיין בתומים שהעליתי הא דיכול לטעון לפי שאינו מצוי בידי לא אמרתי שיש לי ראיה היינו כשאינו יכול לברר אבל ביכול לברר לא ע"ש.

(ט) שהיה קטן כשמת מורישו כו'. מבואר דאם היה קטן כשמת מורישו אעפ"י דעכשיו בב"ד הוא גדול מ"מ הואיל דבעת מיתת אביו היה קטן לא ידע אצל מי שבק אביו פקדונותיו ואינו נותן ללב לחקור ולכך אעפ"י שהוא גדול כעת מ"מ יכול להביא ראי' ולאפוקי מדעת הרא"ש דבעי דיהיה גם עכשיו קטן בעת תביעה:

(י) או שבאו עדים ואומרים כו'. אעפ"י דבגדול צריך הוא להביא עדים שהיו שטרותיו ביד אחר אבל סתמא אמרינן היו בידו צ"ל בקטן שאני דמסתמא אמרינן הם ביד אחרים אם לא שבאו עדים שהיו בידו אבל כל זמן שלא באו עדים ומעידים שהיו בידו א"צ להביא עדים שהיו ביד אחרים. אלא דצ"ע מנ"ל לרמ"א הך דינא דבמרדכי אשר ממנו לקח הך דינא לא נזכר רק סתם דאם היה בידו א"י להביא ראיה אבל אינו נזכר דצריך להיות עדים שהיה בידו. ולכן נראה דרמ"א איירי בקטן אף בשעת תביעה וא"כ אמרינן מסתמא לא היה בידו דמה"ת יהיה בידו היותו קטן וממש אבידה מדעת אבל אם הוא גדול רק במות מורישו היה קטן ודאי דאמרינן כשהגדיל נמסר כל פקדון אביו בידו ועליו להביא ראיה שלא היה בידו. וזה ברור כנ"ל:

(יא) וידע בהן כו'. גם זה יש הבדל דאם הוא קטן אף בעת התביעה אמרינן מסתמא לא ידע עד שידעינן בבירור שידע בהם אבל אם הוא גדול בעת התביעה וקטן במות מורישו אמרינן מסתמא כשהגדיל קרא בהן וצריך לברר שלא קרא בהן וכ"כ סמ"ע:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.