אורים/חושן משפט/טז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אוריםTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png טז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א
לבושי שרד


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) אמר אחד מבע"ד כו'. הן תובע והן נתבע וכן אם נתבע נתחייב שבועה והתובע מבקש זמן נותנים לו זמן ל' יום והיינו בזילי נכסי דנתבע אבל אי לא זילי נכסי דנתבע והתובע מבקש להמתין מלהשביעו יש לו זמן לעולם. ואם אין תובע טוען שיכול לברר וזילי נכסי דנתבע אפי' זמן שלשים יום אין נותנים סמ"ע. ועיין לקמן בסי' כ"ד כי מבואר כן:

(ב) וצריך לשלם. פי' אפי' צועק ככרוכי' יש לי עדים במרחקים אמרינן לשלם תיכף ואם יבואו עדים ותזכה בדין יחזור לך מרדכי וסמ"ע ומשמע דאפי' אומר אניח המעות בב"ד אין שומעים אלא משלמין לתובע:

(ג) זמן לבטלה. אפי' בדבר שאין פסידא וה"ה אם יש לשכנגדו הפסד דאף דאין ידוע לב"ד אי כוונתו להשמטה או באמת ממתין על ראיה מכל מקום אין נותנים לו זמן ל' יום סמ"ע וש"ך בשם ריטב"א ורשב"א:

(ד) ואיני רוצה לקבל שבועתו. ואעפ"י שאם יביא ראי' אח"כ יזכה אעפ"י שכבר נשבע חבירו מ"מ יש לו קפידא שלא ישבע חבירו ועיין תומים:

(ה) יש מי שאומר שנשבע ונפטר וכו'. דין זה הוא בטור בשם רבינו ישעיה ולא מצינו חולק להדיא כי כך מבואר כמעט במשנה פז"ב אם אמר שאין לו ראי' שא"י להביא עוד ראי' אלא שהב"י פקפק דאם אמר מתחילה אין לי ראי' א"י להביא ראי' אח"כ אבל כאן שבאמת טען מתחילה יש לי ראי' ואינה מצוי' בידו ואח"כ שראה שב"ד פוסקי' לו שא"צ הנתבע להשיב לו עד שיביא ראי' שלו אמר אין לי ראי' ישיב לי בלא ראיה י"ל כוונתו מה איכפת לך שאין לי ראי' הלא היה צריך להשיב אף עכשיו ישיב ולא בשביל זה החליט שאין לו ראיה וכתב הב"ח דבאמת אם כך אמר אין לי ראי' ישיב לי בלא ראי' יש לפרשו כמ"ש הב"י רק הגי' ישיב לקולא ישיב לי. פי' הוא אמר סתם אין לי ראיה ולא אמר ישיב לי דנראה דכוונתו רק כדרך עכ"פ ישיב לי רק אמר סתם והב"ד פוסקים שמחויב לו להשיב בלי ראי' ולכך א"י להביא עוד ראי'. וצ"ע כי מסתברים דברי הב"ח:

(ו) בלי דחייה כו'. פי' שנזכר בשטר זמן פרעון בלי שום דחיה. עד כמשלם זמנו צריך לשלם ואין יכול לבקש עוד זמן ב"ד כן משמע בתשובת ריטב"א ולקמן בסי' ק' יש בלא"ה שני דעות בהקובע זמן לפרעון אי יש לו זמן ב"ד. ולהך דיעות צ"ל דתנאי קיים לדחי' שיאמר תן לי זמן כי אברר בשובר וכדומה. ולכך סתם הרמ"א ולא ביאר להדיא כמ"ש בתשובת ריטב"א כי תלוי במחלוקת לקמן והש"ך ס"ק ו' כתב דקיצר בדבר ויפה עשה מטעם זו:

(ז) יודע בהם מי שכנגדו חייב להגיד. ואעפ"י דקי"ל דאין החרם שנותנים להעיד חל אקרובי' ומכ"ש על בעל דבר עצמו. התם להעיד סתם ענין הדבר איך היה המעשה והענין והני לאו בני עדות נינהו ואין החרם חל משא"כ שיאמרו מי הם העדות שיודעים בדבר זה או איפוא מונח השטר שמברר הדבר בזו אין הבדל בין קרובים לרחוקים ואף הבע"ד בכלל כתי' השני בסמ"ע והוא הנכון וכ"כ הב"ח ע"ש באם הבע"ד אמר הא לך השטר רק נמחל הוא וכיוצא מטענות נאמן במגו דהיה כובשו ואעפ"י דהיה מוכרח ליתנו בכח החרם מ"מ לא אבד מגו שלו וזה מבואר בכמה דוכתי' וכ"נ מסמ"ע ס"ק י"ב ופשוט ועיין תומים מ"ש בזה:

(ח) האומר לחבירו כו'. פי' לאיש אחר ולא בע"ד שדן עמו על נדון זה בב"ד וה"ה לבע"ד רק שהשטר המבוקש ממנו אינו בנדון שדן עליו כעת בב"ד סמ"ע ופרישה:

(ט) שאין בידו כו'. ואם אמר שאינו יודע אם יש בו זכות מחויב להראותו לב"ד ויראו הב"ד אם יש בו זכותו סמ"ע בשם רמב"ם. ונראה דהיינו דהמובע טוען באמתלא לב"ד שניכר הדבר שיש לו זכות בשטר שביד הנתבע אבל מסתמא לא דאין אדם מחויב להראות שטרו לב"ד הרא"ש והביאו הטור ונכון לומר דגם הרמב"ם הנ"ל מיירי בכה"ג שלא לעשות מחלוקות בפוסקי' וכ"כ הכה"ג ע"ש:

(י) בוודאי שהוא יודע. והן שכנגדו טוען להד"ם אין לך מעולם בשטרי זכות או שטוען היה לו ואבד והלה טוען ברי שעודנו בידך חייב שבועת היסת סמ"ע ואפשר ג"כ שאימר אמתל' ניכרת לב"ד כהנ"ל בשם הרא"ש דאל"כ היה לו מגו דאי' אם יש בו זכות דאינו מחויב להראותו בב"ד ופשוט:

(יא) יש בו זיוף וכו'. דעת הסמ"ע לדינא לאו דוקא אפי' אין טוען כך מ"מ יש לו ליתן הטפסה עיין בתומים שהעליתי כל מקום שיש חשש זיוף בשטרו אף דאינו טוען כן כי כל כמה דאינו רואה הטפסה א"א לו לידע נותנים לו אבל אם בעצמתו של שטר לית גמגום רק רוצה העתקה לטעון שהשטר בטל מטעם אחר וכדומה אין נותנים ע"ש:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.