אורים/חושן משפט/ט

אורים ‏ חושן משפט ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) מאד מאד צריך להזהר. היותו חמדת ממון צריך אזהרה רבה וכן גבי רבי' נאמר מאד מאד היותו חמדת ממון סמ"ע:

(ב) כשיתבענו הנותן. הא כל זמן שלא תבעו אינו מחויב להחזיר ונתן הסמ"ע טעם דל"ד לרבי' דשם כתיב ומי אחיך עמך אהדר ליה כי היכי דחי אבל דעת הב"ח וט"ז דגם ברבית צריך תביעה והטעם דכ"ז דלא תבעו הוי מחילה. וכתב הכה"ג דאם נטל לזכות הזכאי ולחייב החייב א"צ להחזיר ולא כן דעת הסמ"ע והב"ח וכן מוכח ברמב"ם דלא מנה לאו דלא תקח שוחד בכלל ומנין הלאוי' דלוקי' עליהם וע"כ הטעם משום דניתן להשבה ואילו לדעת כה"ג ה"ל למנות הך לאו בכה"ג דנטל שוחד להצדיק הצדיק ואינו להשבון אלא ש"מ דאף כה"ג ניתן להשבון:

(ג) אבל היה לו להשאיל. אפי' עדיין לא השאיל לו מ"מ כיון דיכול להשאיל אין כאן שחד סמ"ע וב"ח:

(ד) אין הנתבע יכול לפוסלו. אפי' בשעה ששלח היה מפורסם שיהיה זה בא לדון לפניו. ודוקא שלא בפני בע"ד שכנגדו אבל בפניו הוא יסתום טענתו ואסור בשורת הדין סמ"ע:

(ה) הקדשות סתם. היינו שאינו מפרש לצדקה פרטיות ומיוחדת דאז א"א לשנותו לדבר אחר:

(ו) הנוטל שכר לדון. עיי' מש"ל בסי' ל"ד באריכות:

(ז) אא"כ ידוע שלא נטל שכר. וא"כ אותו דין כשר אף שנוטל שכר על דיני' אחרים ואין זה כשאר פסול מחמת רשעות דפסול לכל דינים כי הוא רק קנס חכמים ולא קנסוהו אלא מסתם אבל בידוע שלא נטל שכר לא קנסוהו סמ"ע וכן אם נתברר שהיום נטל שכר לדון אין פוסלין למפרע הדין והעדות שהעיד ודן מאתמול כי אין מחזיקין למפרע ואמרינן השתא דאתרע כה"ג:

(ח) ואמר לבע"ד תנו כו'. דוקא שהתנה עמם כן בתחילה אבל לא התנה כן בתחילה ודן ובא אח"כ ליטול שכר בטילה אין לו אלא שכר פועל בטל כמ"ש לקמן בסי' רס"ד ורס"ה במשיב אבידה ע"ש סמ"ע והט"ז חולק על זה ודעתו דאפי' שכר בטילה ל"ל דיכול לטעון אלו הוית אמרת הייתי הולך אצל דיין שאינו מבטל ודן בחנם ולכך לא דמי למשיב אבידה ונראי' דבריו:

(ט) אבל אם אינו ניכר כו'. ג' חלוקים יש כאן אם באי' לפניו והוא עוסק במלאכתו ופוסק בשבילו לדון בזו לכ"ע צריך ליתן שכרו והוא מותר לכתחילה ואם לא היה עוסק אז במלאכתו רק ידוע דיש לו מלאכה והתנה עמם כי עי"כ בטל ממלאכתו שרצונו לעסוק בו מכוער הדבר ליטול אבל אם נטל דינו דין אבל אם ידוע שאין לו מלאכה ועסק רק אמר אולי אם לא אהיה מוטרד בדין אמצא מקום להרוויח ולעשות מלאכה בזו אפי' נטל וכבר דן דיניו בטלים. סמ"ע ופרישה. ונראה זהו דיין שאינו פונה מעסקיו תמיד בשביל הדין אבל רבני יושבי על מדין בזה"ז שבשביל שעסקם לדון בין איש לרעהו אינם עוסקים במו"מ ומלאכה ולולי זאת היו בלי ספק עוסקים במו"מ וכדומה כי מאין יהיה להם פרנסתם הוה כמלאכה ניכרת דידוע לכל שבשביל זה הם נרפים מן מו"מ וגם הואיל ונהגו כך ליטול הוה כאלו התנה מתחיל' אדעת' דהכי באי' אצלם לדין אדעת' דמנהגא כנ"ל ומזה פשט' התירא:

(י) זכות לעני כו'. ה"ה זכות לעשיר רק נקט זכות לעני דה"א הואיל ואיכא כבוד רבו ואימת' דעשיר ישתוק קמ"ל סמ"ע בשם מהרש"ל. והט"ז כתב בשם מהר"ל מפראג דוקא לעני חוב מבלי לשתוק אבל לא עשיר דאינו מחויב לדבר ונראי' כדברי מהרש"ל ועיי' בתומי' מ"ש בדיוק הגמ':

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.