אוצר:עריכה תורנית/פורום/לשון

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search


מרכאות ציטוט בשתי פסקאות[edit]

בכמה מקומות ראיתי שכשישנה חלוקה של פסקה בתוך ציטוט, חוזרים ופותחים ציטוט חדש. האם גם סוגרים בכל סוף פיסקה את הציטוט? או שרק בתחילת כל פסקה מסמנים ציטוט חדש. והאם זה אכן כלל נכון וקריטי, או שמספיק מרכאות בהתחלה ובסוף? מצולות ים (שיחה) 13:13, 13 בנובמבר 2020 (IST)

תלוי בסגנון הדברים ובהקשר הכללי, אם זה מאמר שכולל הרבה ציטוטים והרבה קריאות ביניים של הכותב עצמו, חשוב מאד לסגור כל ציטוט במרכאות מלפנים ומאחור. אם ברור לקורא שהוא עומד לקבל ציטוט ארוך אחיד, מספיק בתחילה ובסוף למרות חלוקת הפסקאות. בעבר היה נהוג במקרים כאלה גם דבר כזה: מרכאות פותחות בראש כל פסקה בציטוט, בלי סגירה - כדי לבטא המשך ציטוט, וסגירה רק בסוף. אך כיום זה לא כל כך שכיח. האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 13:18, 13 בנובמבר 2020 (IST)
תודה על הפירוט, עשית לי סדר. מצולות ים (שיחה) 13:42, 13 בנובמבר 2020 (IST)

מלוא או מלא הרועים[edit]

אולי השאלה צריכה להיות כללית יותר, האם ננקוט באוצר בכתיב חסר או מלא. בשמות המסכתות נקטנו כתיב מלא (קידושין), מצד שני בנביאים נקטנו בלשון חסר (ישעיה ולא ישעיהו). ש"ס יידן (שיחה) 09:18, 18 במרץ 2020 (UTC)

לגופה של שאלה, בכל מקום ובכל המהדורות כמדומני כתוב מלא הרועים. בן עזאי (שיחה) 23:59, 28 באוקטובר 2020 (IST)

כתיב מלא וחסר בשמות[edit]

כהמשך לנדון הקודם, מה באמת הנדון אם לכתוב ישעיה או ישעיהו ובירמיהו וכדומה, ואם גם באליהו זה הרעיון שלפעמים כתוב אליה. הרב דב קצבורג (שיחה) 23:00, 29 באוקטובר 2020 (IST)

ישעיה וירמיה זו צורת כתיב קצרה ולא "כתיב חסר". לגבי כתיב חסר ומלא אנחנו הולכים על הכתיב המלא בגלל העובדה שהטקסט חסר ניקוד. (אגב זה לא כתיב מלא מלא אלא הקפדה על כמה אותיות ניקוד). לגבי ישעיה וירמיה, יש מעדיפים לכתוב ישעיהו וירמיהו כפי ששמם מופיע בראש הספרים הנ"ל, אנחנו נקטנו בדרך קצרה כדי לחסוך במצטבר המון הקלדה וגם כדי להיצמד לצורת הכתיב שהייתה שכיחה בדפוסי הש"ס ובספרות העברית המודפסת. האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 13:22, 13 בנובמבר 2020 (IST)

מיקום המרכאות בראשי תיבות[edit]

השאלה רלוונטית גם באופן כללי, ואני נזקקתי אליה בעת הקלדת פירוש יפה תואר על בראשית רבה. המפרש כותב המ"דא או תתק"עד דורות וכדומה, כך היה נהוג לכתוב ראשי תיבות. כיון המרכאות ימוקמו תמיד לפני האות האחרונה. השאלה אם כשאני עורך ספר ישן עלי לשמר את צורת הר"ת המקורית או לשנות אותה לנהוג כיום. תורה לשמה (שיחה) 13:19, 24 בינואר 2021 (IST)

נראה לי שבשביל הקוראים והלומדים של האוצר כדאי להחליף את ראשי התיבות לנהוג כיום ע"מ שיהיה ברור ובהיר יותר.
מתייג את מערכת לווידוא. בו"ה, אֲחִיָּה יָאִיר ווּדְקָה ۞שִׂיחָה۞ היום כ"ח בניסן ה'תשפ"א 13:22, 24 בינואר 2021 (IST)
שים לב שהפורום הוא פורום עריכה תורנית כללי ותגובתך רלוונטית רק לעריכה באוצר. לדעתי כך נהוג גם בכל מכוני הספר הידועים וממילא גם באוצר. סיני ועוקר הרים (שיחה) 13:46, 24 בינואר 2021 (IST)
תודה. צודק. אבל בכל זאת כן עניתי. אֲחִיָּה יָאִיר ווּדְקָה ۞שִׂיחָה۞ היום כ"ח בניסן ה'תשפ"א 14:03, 24 בינואר 2021 (IST)
נראה לי שזו שאלה כללית הרבה יותר - עד כמה אנחנו (או מכונים תורניים) רוצים להשאיר את הטקסט כמו שהיה בדפוסים הראשונים ובעיקר בדפוסים שיצאו לאור בחיי המחבר? השאלה נוגעת בהרבה עניינים - האם להשאיר את הראשי תיבות או לפתוח אותם, אם להשאיר - איפה למקם את המרכאות? האם לכתוב בכתיב מלא כמקובל היום במקרה שבדפוס הישן נכתב בכתיב חסר? האם לחלק את הטקסט לפסקאות קצרות יותר או להשאיר את הפסקאות ארוכות? האם לפשט מראי מקום ולהוסיף מראי מקומות בגוף הטקסט גם כשהמחבר לא ציין מ"מ? בשאלה האחרונה האוצר הכריע להוסיף מראי מקום במקרה שהמחבר לא ציין, וגם בשאר השאלות האלו אני נוטה לכיוון שבשביל להקל על הלומד ככל שניתן (שהרי זו מטרת האוצר והמכונים המדוברים), יש לפתוח ראשי תיבות, ובמקרה מסויימים שלא פותחים אותם (למשל תתק"עד), יש להניח את המרכאות במקום המתאים. כמו כן בספרים שאני מעלה לאוצר אני מחלק את הפסקאות מחדש. בברכה, עמיאל - שיחה 14:05, 24 בינואר 2021 (IST)
מעולה שענית, אני רק רציתי לכוון את המשך הדיון שיהיה באופן כללי כיון שגם אני מתחבט בשאלה הזאת. עמד העלה כאן כמה עניינים שלדעתי ראוי לדון עליהם אולי בכל ספר לחוד. לדוגמא מראי מקומות, אנחנו באוצר מוסיפים מראי מקומות בתבנית מסויימת, האם נשנה את המראי מקומות שכתב המחבר כך שיהיו באותו האופן, אולי אף נכניס אותם לסוגריים? או שלא ניגע במה שעשה המחבר ורק נוסיף משלנו. לדעתי אין כאן הכרעה באופן כללי, וההכרעה באופן כללי היא כמו שכתב עמד "להקל על הלומד ככל שניתן", למרות שיש מכונים שדווקא מעוניינם להיצמד מאד לצורת וסגנון המחבר. סיני ועוקר הרים (שיחה) 14:12, 24 בינואר 2021 (IST)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

סיני ועוקר הרים, בשמחה. לגבי מיקום המירכאות נראה לי שעדיף לשים על פי כללי העברית כיום. לגבי ר"ת לענ"ד כדאי לפתוח היכן שלא מספיק ברור מה הייתה כוונת המחבר, אבל לא איפה שברור מה כוונתו. נראה לי שצריך לשמור גם כמה שיותר על הדיוק של מחבר הספר. אֲחִיָּה יָאִיר ווּדְקָה ۞שִׂיחָה۞ היום כ"ח בניסן ה'תשפ"א 14:18, 24 בינואר 2021 (IST)

מקובל. תורה לשמה (שיחה) 17:39, 31 בינואר 2021 (IST)

הכנסת והוצאת מראי מקומות[edit]

ראו רש"ש/פסחים/פג/א שם, כדוגמא בעלמא, מביא הרש"ש שדבר כזה נמצא גם במקום אחר, וכך לשונו: וכה"ג איתא (בחגיגה יז ב) ע"ש. בבואנו לערוך את דבריו מחדש האם לא ראוי להוציא את תיבת "בחגיגה" מהסוגר בו היא נתונה לשטף הקריאה? סיני ועוקר הרים (שיחה) 14:57, 14 בפברואר 2021 (IST)

ראוי בהחלט, זו הייתה צורת הדגשה שנהגה בתקופת דפוס וילנא, ועשויה לבלבל משתמש בן זמננו. משהו טכני לגמרי. מהדורה קמא (שיחה) 15:01, 14 בפברואר 2021 (IST)

עירוכין, ערכין, עירכן או עירוכן[edit]

כל ההטיות הנ"ל נמצאים בפירוש אומר מיהודא על מסכת מגילה. ואני שאלה האם להתערב ולשנות הכל לערכין או שאלו תעתיקים מקובלים גם כיום, לפחות חלקם? תורה לשמה (שיחה) 17:52, 14 בפברואר 2021 (IST)

דעתי, וזו רק דעתי, היא שיש כאן (עירוכין) נושא של טעם זקנים ויפה להשאיר. עם זאת, עירכן ועירוכן זה דוגמאות קיצון שנהוג לתקן בלי לציין. מהדורה קמא (שיחה) 17:55, 14 בפברואר 2021 (IST)
עכשיו תיקנתי (עירוכין->ערכין) במחצית השקל/אורח חיים/קנו מאחר שראיתי שכ"ה (ערכין) במהדורת מכון ירושלים התשנ"ד. יהושע (שיחה) 21:30, 22 בפברואר 2021 (IST)

מעבר לתחילת הדף
·