אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/שקלים/יד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יום ראשון כב ניסן - מסכת שקלים דף יד[עריכה]

בן בבי על הפקיע[עריכה]

גדילת הפתילות בהתאם לאורך הלילות

בן בבי כמתואר במשנה (יג.) היה אחד הממונים על ה"פקיע", הכשר שבהם או הממונה שהיה בעת שנשנית משנה זו. הגמרא (יד.) מבארת מהו אותו תפקיד עליו היה ממונה בן בבי. "שהיה מזייג פתילות", כלומר בן בבי היה ממונה על תיקון הפתילות לבית המקדש, הקרבן העדה מפרש שהוא היה גודל וקלוע את הפתילות והתקלין חדתין מוסיף שעיקר דאגתו היתה שכל הפתילות יהיו שוות זו לזו שיש בכך הידור מצווה.

הפני משה מוסיף ומבאר שחכמה מיוחדת היתה בגדילת הפתילות להדלקת הנרות בבית המקדש, שהרי קבעו חכמים ששיעור השמן אותו ישימו בכל נר במנורה כל יום הינו חצי לוג שמן. שיעור זה נקבע בהתאם ללילות טבת הארוכים כדי שגם בלילה הכי ארוך בשנה ידלקו הנרות כל הלילה, אלא שאחרי שקבעו חכמים שיעור זה כך נתנו בנרות בכל לילה גם בלילות הקיץ הקצרים. הפני משה מבאר, שבן בבי היה מעבה את הפתילות בהתאם לאורך הלילה - כך שככל שהלילה היה קצר יותר גם הפתילה היתה עבה יותר, באופן זה הסתיים השמן בכל לילה באותה שעה.

ואכן התוספות במנחות (פט. ד"ה ושיערו) פירשו שאם משתייר מן השמן בתקופת תמוז [-בה הלילות קצרים] לא חיישינן, ומוסיפים התוספות: ובירושלמי אמרינן דבימות הקיץ היו עושין פתילה גסה ובימות החורף פתילה דקה.

ורש"י שם מביא על כך שתי שיטות, תחילה הוא מפרש שכשיעור זה כן נותן אפילו בלילה קצר ומה שנשתייר בבוקר זורק לחוץ. ואחר כן מביא רש"י איכא דאמר שבקיץ היה עושה פתילה עבה ובחורף הוה פתילה דקה כדי שיכלה בקיץ נמי בבוקר.


פירוש הבבלי שפקיע היא רצועת מלקות

לעומת פירוש הירושלמי שפקיע הוא מתקן פתילות נראה כי הבבלי פירשו באופן אחר. וכך אומרת הגמרא במסכת יומא (כג.) ולא עוד אלא שלוקה מן הממונה בפקיע כו' מאי פקיע, אמר רב מדרא. מאי מדרא, אמר רב פפא מטרקא דטייעי דפסיק רישא. ומפרש רש"י: מטרקא דטייעי, רצועות ישמעאלים העשויה שוט לסוסים. דפסיק רישיה, לכך קרויה פקיעה שאינה רחבה בראשה כשאר רצועות מלקות אלא מפסקת בראשה לרצועות קטנות כדי שירגיש בה הסוס יותר. ופקיע לשון פיסוק וסדקים כמו: מבלאי מכנסי הכהנים מפקיעין, לשון קריעה. הרי לנו שהבבלי מפרש שהממונה על הפקיע היה ממונה על רצועת שנועדה לשם הלקאת כהנים.

הבבלי מתייחס אף הוא לפירוש הירושלמי שפקיע הם הפתילות אך חוזר בו לפירושו הראשון, וכך אומרת הגמרא שם: אמר אביי מריש הוה אמינא הא דתנן בי ביבאי ממונה על הפקיע, אמינא פתילתא כדתנן מבלאי מכנסי הכהנים ומהימייניהן [-אבנטיהם] היו מפקיעין ובהן היו מדליקין. כיון דשמענא להא דתניא ולא עוד אלא שלוקה מן הממונה בפקיע, אמינא מאי פקיע נגדא [-רצועת מלקות].


הרע"ב מביא את שני הפירושים

הרע"ב (פ"ה מ"א) מביא את שני הפירושים. הוא מקדים להביא את פירוש הבבלי שהפקיע היה מיועד להלקאת כהנים ולויים שנמצאו ישנים על משמרותיהם בלילה כשהיו שומרים את המקדש, כמבואר במסכת מידות "מי שהיו מוצאים אותו ישן היו חובטים אותו ושורפים את כסותו". והוא מוסיף ומביא: ובירושלמי מפרש הפקיע הפתילות של מנורה ושל בית השואבה.

התוספות יום טוב על אתר כותב שיש לתמוה על דבריו מאחר שהבבלי דחה את פירוש הירושלמי וכמו שאמר אביי שרק "מריש הוה אמינא" [-תחילה הייתי אומר] אך אחר ששמע את הברייתא "שלוקה מן הממונה בפקיע" דחה פירוש זה והסיק שהכוונה לרצועת מלקות. ואם כן מדוע הזכיר הרע"ב את פירוש הירושלמי. גם ריבב"ן (יג:) מקשה על פירוש הירושלמי מדברי הבבלי והברייתא המוכיחה כפירושו.


הרמב"ם לא מנה את הממונה על הפקיע

הרמב"ם (פ"ז מכלי המקדש ה"א) מנה חמישה עשר ממונין שהיו במקדש, אך לא הזכיר את הממונה על הפקיע. הראב"ד בהשגותיו העיר כן: א"א ולמה לא מנה הממונה על הפקיע והוא מכין הפתילות.

הכסף משנה משיב על השגת הראב"ד: ואני אומר אמת הדבר כי בירושלמי פירשו מה ששנינו במשנה הנזכרת בן בבי על הפקיע כמו שפירש הראב"ד, אבל בגמרא דידן פ"ב דיומא אמר אביי מריש הוה אמינא כו' כיון דשמענא להא דתניא כו' אמינא מאי פקיע נגדא, ופירש רש"י רצועות מלקות. ורבינו [-הרמב"ם] תפס כגמרא דידן שדחה פירוש הירושלמי מכח הברייתא. הבית יוסף מוסיף ותמה על הראב"ד: ויש לתמוה על הראב"ד למה תפס על רבינו שעשה כהוגן וכשורה, ובמקום דנמטייה אפריון - השיגו.

את השגתו של הראב"ד מבאר התוספות יום טוב. לדבריו, הראב"ד הבין שאביי לא דחה את פירוש הירושלמי מכח הברייתא, אלא שתחילה היה סבור שבודאי הפירוש של פקיע הוא פתילות, וכיון שראה לדברי הברייתא סבר שאפשר לפרש שפקיע היינו רצועת מלקות, ואין זה אלא ספק ולדעת הראב"ד אביי לא הכריע מהו באמת הפקיע וזו כוונת השגתו על הרמב"ם מדוע לא הזכיר הרמב"ם את שני הפירושים.

לפי זה מבאר התוספות יום טוב את הטעם שהזכיר הרע"ב את שני הפירושים. כי גם דעתו כדעת הראב"ד שאביי לא בא להכריע נגד פירוש הירושלמי אלא רק להציע פירוש נוסף מהו הפקיע עליו היה ממונה בן בבי.


ב' הפירושים ברש"י נחלקו מהו הפקיע

יתכן שב' הפירושים אותם מזכיר רש"י במנחות, שנחלקו האם בלילות תמוז הקצרים היו מעבים את פתילות המנורה בכדי לגרום לסיום השמן בבוקר או שהפתילות נשארו במתכונתם הרגילה והשמן שנשאר נזרק לחוץ, נחלקו בפירוש המושג ממונה על הפקיע, או שנחלקו אם כוונת אביי להכריע שלא כדעת הירושלמי. כי לדעת הירושלמי שהיה ממונה על הפקיע הרי כל עניינו של ממונה זה היה לעבות ולהצר את הפתילות בהתאם לצורך ואם כן מוכח כפירושו השני של רש"י וכמו שכתבו התוספות. אך לדעת אביי שהממונה על הפקיע היה ממונה על הלקאת הכהנים וכלל לא היה ממונה על הפתילות, יתכן שלא היה ממונה על הפתילות כי לא היה צורך בכך כיון שהפתילות היו לעולם זהות והשמן שנשאר נזרק לחוץ.

אמנם כל זאת לפי ביאורו של הפני משה שמזייג פתילות היינו קובע את עוביים בהתאם לאורך הלילה, אך לפי דברי התקלין חדתין שהיה רואה שיהיו שווין משום הידור, נראה להדיא שלא עשה זאת לצורך סיום השמן בבוקר אלא ענין אחר הוא שיהיו כל הפתילות באותו העובי והגובה - ולפי זה אין שייכות בין הממונה על הפתילות ובין מחלוקת הפירושים שהזכיר רש"י במנחות.