אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/פסחים/קי

יום חמישי כז אדר - מסכת פסחים דף קי

חשש "זוגות" משום מזיקין ומשום כשפים

זוגות בכוס שלישית

אנו ממשיכים עם הנושא עליו דיברנו אתמול, והוא חשש "זוגות" בתקנת ארבעה כוסות שתקנו חכמים לשתות בליל הסדר. כפי שהבאנו הגמרא (קט:) מקשה כיצד יתכן שיתקנו חכמים לשתות ארבע כוסות של יין והלא יש בכך חשש זוגות, והאיך יתקנו חכמים דבר שיבואו על ידו לידי סכנה. על יישובו של רב נחמן, לפיו ליל הסדר הוא ליל שימורים שאין לחוש בו מפני המזיקין, כבר הארכנו אתמול, ועתה נדון ביישוב הנוסף המובא בגמרא - יישובו של רבא.

רבא מיישב את הקושיא: כוס של ברכה מצטרף לטובה ואינו מצטרף לרעה. כלומר, הכוס השלישית של ליל הסדר, עליה אנו מברכים ברכת המזון מצטרפת לשתי הכוסות הראשונות ובכך מבטלת את ה"זוג" שבהם אך מאידך אינה מצטרפת לרעה, כאשר הוא שב ושותה את הכוס הרביעית אין לחוש ל"זוגות" כי כוס של ברכה אין בה חשש זה של זוגות.

כוס שלישית כנגד 'וישמרך'

מכך שרבא נזקק ליישב את תקנת חכמים, מבואר שאף הוא מודה בעיקרון להנחת השאלה שלכאורה תקנת חכמים לשתות ארבעה כוסות של יין עומדת בסתירה לחשש המובא בברייתא שאין לשתות תרי. אך הדבר מפליא כי הרי בהמשך הסוגיא (קי.) מביאה הגמרא את דעתם של אביי ורבא האומרים שניהם "וישמרך לטובה מצטרף, לרעה לא מצטרף" - כלומר, כל אדם ששותה שלש כוסות הרי כוסות אלו מכוונות כנגד פסוקי ברכת כהנים וממילא הכוס השלישית מכוונת כנגד המילה "וישמרך" ולכן כח השמירה הטמון בכוס זאת גובר על חשש הזוגות וממילא אף אם ימשיך וישתה עוד כוס כבר לא יהיה כאן חשש זוגות. אם כך היא דעתו של רבא, תמוה מאד מה הוצרך ליישב את תקנת חכמים לשתות ארבעה כוסות של יין בכך ש"כוס של ברכה" אינה מצטרפת לרעה, הרי בלאו הכי לדעת רבא רק שתיית שתי כוסות יש בה חשש זוגות, ואילו כל מספר יתר על שתיים כבר אין בו חשש זוגות כיון שבא השלישי - המכוון כנגד וישמרך - והכריע לטובה.

קושיה אלימה זו מקשים על אתר גם הרשב"ם וגם התוספות והם מיישבים בדרך זהה. הם מקדימים את דברי הגמרא בעמוד ב' שם מגבילה הגמרא את חידושם של האמוראים שעשר, שמונה, שש או ארבע אין בהם משום זוגות, שלא אמרו כן רק לענין חשש מזיקין אבל לענין כשפים יש לחשוש אפילו במספר גבוה יותר. הרשב"ם מבאר שם שלמרות שיש לחשוש לכשפים הרי שיש נפק"מ במה שאמרו האמוראים שאין לחשוש למזיקין באופן זה - במקום שאין נשים כשפניות שאז כל החשש הוא מפני המזיקין וממילא אין לחשוש במספרים אלו.

לפי זה מבארים הרשב"ם והתוספות גם את דעתו של רבא. למרות שאין לחשוש למזיקים בארבעה כוסות אבל הרי יש לחשוש לכשפים ואם כן מובנת קושיית הגמרא כיצד תקנו חכמים תקנת ארבעה כוסות והרי אפשר לבוא בה לידי היזק כשפים.

תמיהת הרש"ש

על פניו נראים הדברים נפלאים, כפתור ופרח, אלא שבא הרש"ש ומקשה קושיה עצומה. הגמרא מוכיחה את דעתו של עולא שעשרה כוסות אין בהם משום זוגות מכך שבבית האבל תקנו חכמים עשרה כוסות, ואם יש בהם משום זוגות הרי שלא יתכן שיתקנו חכמים תקנה שיש בה בכדי להביא לידי סכנה, אלא מכאן מוכח שאכן בעשרה כוסות אין חשש זוגות. אלא שעדיין קשה הרי כבר אמרנו שלמרות שאין חשש מזיקין, חשש כשפים ישנו ואם כן מדוע תקנו חכמים עשרה כוסות בבית האבל ולא חששו לכשפים. ולכאורה עלינו ליישב שכשפים הם דבר לא מצוי ולא חששו לכך חכמים, אבל אם כן מה מקשה הגמרא על תקנת ארבעה כוסות ואף רבא מסכים לקושיא, ומדוע, הלא אף בארבעה כוסות לדעת רבא אין חשש מזיקים וכל החשש הוא רק משום חשש כשפים שכאן מבואר בגמרא שלמרות זאת תקנו חכמים עשרה כוסות בבית האבל כיון שלא חששו לכשפים. זו קושייתו של הרש"ש והוא מניחה ללא יישוב.

תקנת ארבעה כוסות תקנה קבועה ולכל ישראל

בשו"ת חוות יאיר (סימן כו) יישב שבאמת אין לחשוש לכשפים כיון שהוא מילתא דלא שכיחא, אלא שכשתקנו חכמים תקנת ארבעה כוסות שהוא דבר קבוע ולכל ישראל בזה היה להם לחשוש אף לכשפים ואף שאינם שכיחים. והוא מסיים את יישובו: ואף כי תירוץ זה בנויה על הסברה, מכל מקום בחרתי בזה יותר מבתירוץ אחר חידוד שעלה על לבי, כאשר הסברא ישרה ואמיתית.

על יישובו של החוות יאיר יש להוסיף עוד, שהרי תקנת חכמים תקנה היא לכל ישראל ואם כן מבחינה סטטיסטית אף אם כשפים אינם מצויים מכל מקום מיעוט הכשפים הקיימים ע"כ יפגע באחד ממקיימי תקנת חכמים, ואם כן נמצא שחכמים תקנו דבר שעל כרחך יביא לידי סכנה. שונה מכך עשרה כוסות של בית האבל - אין זו תקנה הנוגעת בכל שנה לכל ישראל וממילא אין לנו לחשוש למיעוט ואנו תולים שתקנת חכמים לא תביא לידי סכנה.

במקום כשפים ישתו בבית האבל י"א כוסות

בספר קרבן תודה חידש שבאמת כל דברי עולא שבבית האבל תקנו חכמים עשרה כוסות היינו במקום שאין נשים כשפניות ואין הכשפים שם מצויים ולכן אין לחשוש לכשפים, ואילו במקום שיש לחוש לכשפים אכן יש להוסיף ולשתות בבית האבל כוס נוספת כדי להימנע אף מחשש זה. אבל תקנת ארבעה כוסות שהיא תקנה כללית אף במקום שהכשפים מצויים, עליה הקשתה הגמרא מדוע לא חששו חז"ל לסכנת כשפים.