אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/אדר א/ב

יום חמישי ב' אדר א' - רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק

"ונתת על השולחן לחם פנים לפני תמיד" (שמות כה ל)

במקדש דוד (תרומת השלכה לה ב) כתב לחקור בדין לחם הפנים שסודרים אותו על השולחן משבת לשבת, מה יהיה הדין כשהגיע א' בניסן באמצע השבוע, ובמקרה כזה הרי הבזיכין יוקרבו בשבת הבאה שהיא כבר אחרי א' ניסן. והדין הוא שכל הקרבנות מא' ניסן ואילך צריכים לבוא מתרומה חדשה [- ממחצית השקל שניתנה בשנה זו]. ויש לחקור האם כיון שהקרבת הבזיכין תהיה אחרי א' ניסן ממילא צריכים הבזיכין להיות מתרומה חדשה, או שמא כיון שהסידור על השולחן הוא קודם א' ניסן ממילא דינו לבוא מתרומה ישנה.

וכעין זה יש לדון לפי מה שכתב הר"ש סירילאו (שקלים ב:) שאף לחם הפנים צריך שיהיה מתרומה חדשה, האם יאפו באותו שבוע את הלחם מתרומה חדשה או מתרומה ישנה. ועל דעתו קשה הדבר ביותר, שכן הרש"ס סובר שאין להביא מתרומה חדשה שום דבר קודם ר"ח ניסן, וא"כ ממה יכינו את לחם הפנים באותו שבוע? הלא מתרומה חדשה אין להכינו כיון שעדיין לא הגיע ר"ח ניסן, ומתרומה ישנה אין להכינו כיון שבעת הקרבת הבזיכין בשבת הבאה כבר יהיה חודש ניסן

בספר מנחת אברהם (יומא סה:) כתב רבי אברהם נח גרבוז שליט"א ליישב את קושיית המקדש דוד על פי יסוד אותו שמע מפי רבו רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק. הגרי"ד חידש שכל דין תרומה חדשה הוא רק בדבר שבא מתרומת הלשכה, שאז יש בתרומה זו דין תרומה חדשה וישנה, ומא' ניסן צריך להביא דוקא מתרומת חדשה. אבל באופן שיבוא אדם מן השוק וימסור איזה דבר לציבור, אין זה 'תרומת הלשכה' וממילא לא יהיה בזה דין 'חדשה' ו'ישנה'.

מעתה, מיישב הגראנ"ג, יש לומר שבמקרה ובו א' ניסן נופל באמצע השבוע, יבא לחם הפנים מדבר שנמסר לציבור ולא מתרומת הלשכה, ובכך לא יהיה עוד חסרון זה של 'תרומה חדשה'.