אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/אייר/יט

יום שישי י"ט אייר - רבי עזרא עטייה

מנה בלא ברכה אם חוזר ומברך

כתב השו"ע (סימן תפט ס"ג): המתפלל עם הציבור מבעוד יום מונה עמהם בלא ברכה, ואם יזכור בלילה יברך ויספור. ועוד כתב (שם ס"ד): מי ששואל אותו חבירו בין השמשות כמה ימי הספירה בזה הלילה, יאמר לו אתמול היה כך וכך, שאם יאמר לו היום כך וכך אינו יכול לחזור ולמנות בברכה.

והקשה רבי אפרים לניאדו זצ"ל בספרו דגל מחנה אפרים (או"ח סימן ג ד"ה ומן התימה) שלכאורה סתרו דברי המחבר זה לזה. כי תחילה פסק כדעת המחזור ויטרי שאם ספר ולא בירך - חוזר וסופר בברכה, ותכף לאחר מכן כתב שאם ספר בלי ברכה [שאמר לחבירו היום כך וכך] - אינו יכול לחזור ולמנות בברכה.

בספר עלה עזרא, ליקוטים מתורתו של רבי עזרא עטייה זצ"ל (עמ' צא), כתב ליישב שאכן דעת השו"ע כדעת מחזור ויטרי שאם מנה בלא ברכה לא יצא יצא ויכול לחזור ולברך, אלא שמכל מקום כיון שלדעת הרמב"ם (תמו"מ פ"ז הכ"ה) יוצא ידי חובתו בכך, לכן באופן שחברו שואלו לא יאמר לו היום כך וכך כדי להוציא עצמו ממחלוקת זו ולעשות כהלכה גם לדעת הרמב"ם. משא"כ לענין ציבור המתפללים מבעוד יום, יש לחוש שאם לא ימנה עתה ישכח לספור, ולכן ראוי שימנה בלא ברכה ויחזור ויברך כדעת המחזור ויטרי.

אלא שדוחה זאת רבי עזרא, שהרי קיימא לן ספק ברכות להקל, וכיצד יכריע המחבר להחמיר ולברך כדעת המחזור ויטרי. ולכן כתב שבאמת דעת השו"ע כדעת הרמב"ם שאם מנה ולא בירך יצא, אלא שאם מתפלל עם הציבור מבעוד יום - הרי זה כאילו הוא מתנה שאם יזכור בלילה שלא תעלה לו ספירה זו, משא"כ כששואלו חבירו בין השמשות בסתמא - שם לא שייכת סברא זו ולכן אם ישיבנו לא יוכל לחזור ולברך.