אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/אדר ב/י

יום ראשון י' אדר ב' - רבי גרשון אשכנזי

קדימת חטאת לעולה ב'נשלמה פרים'

בטור ובשו"ע (סימן א) נפסק: טוב לומר פרשת עולה וחטאת. והמגן אברהם הקשה מדוע נקטו סדר זה, 'עולה' ואחר כך 'חטאת', הא קיימא לן דחטת קודם לעולה.

ביאור נפלא בזה כתב בספר עבודת הגרשוני (ריש פ' צו). דהנה הטעם שחטאת קודמת לעולה, מבואר בגמרא בזבחים (ז:) שהוא ממה נפשך, שכן פרקליט הנכנס לפני המלך, הדרך תחילה שמבקש מחילה ואחר כך מכניס דורון, וה"ה בקרבן תחילה מכפר על עצמו בקרבן חטאת ואח"כ מביא עולה שהוא דורון. ומבואר בגמרא שעולה היא דורון, שכן אם לא עשה תשובה על העשה קודם שהביא את הקרבן - זבח רשעים תועבה, ואם כבר עשה תשובה - הרי דין הוא בעבר על מצות עשה, שאם עשה תשובה אינו זז משם עד שמוחלין לו, ואם כן ממה נפשך אין קרבן עולה אלא דורון, ולכן חטאת קודמת לו.

והנה כל זה דוקא בזמן שבית המקדש היה קים והיה צריך להביא קרבן עם תשובה כדי שלא יהיה זבח רשעים תועבה, אבל עכשיו שאין לנו בית המקדש, אע"ג שכל העוסק בפרשת עולה או בפרשת חטאת הרי הוא כאילו מקריבם לפני ה' (כמבואר במנחות קי.), אך מכל מקום אין התשובה קודמת לו, אלא עצם קריאת הפרשה היא גופא התשובה וההקרבה כאחד - ואם כן לא שייך לומר ממה נפשך, כי האדם שחטא בעשה דרך תשובתו היא במה שקורא קרבן עולה ובזה חוזר בתשובה וכאילו הקריב קרבן. ולכן לענין אמירה פסקו הפוסקים שיקדים עולה לחטאת.

דבר זה רמוז בפסוק בפרשתנו (ויקרא ו ב): "וידבר ה' אל משה לאמר, צו את אהרן ואת בניו לאמר, זאת תורת העולה" - דהיינו שלענין הלומד תורת עולה שמעלה עליו הכתוב כאילו הקריב קרבן, בזה תהיה תורת העולה קודמת לתורת חטאת.