אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/אדר ב/טז
שבת קודש פרשת צו ט"ז אדר ב' - רבי יהונתן אבלמאן[עריכה]
בספר זכרון יהונתן (ח"א סימן ה) דן במעשה שארע ברב פלוני ששבק חיים לכל חי, והניח אחריו אשה ושני בנים קטנים. ובעלי הבתים באותה העיר מינו רב אחר במקומו. ועתה כעבור תשע עשרה שנה גדל בן הרב, ובא בטענת ירושה למלאות מקום אביו, כיון שהוסמך בסמיכת חכמים וראוי לשבת על כסא הרבנות תחת אביו.
בתשובתו כותב רבי יהונתן אבלמאן זצ"ל להכריע את השאלה על פי מה שהוכיח בספר אשל אברהם לרבי אברהם אפנהיים זצ"ל מתוך דברי התורת כהנים בפרשת צו. על הפסוק "והכהן המשוח תחתיו מבניו", דורש התו"כ - שבנו קודם. יכול אע"פ שאינו ממלא מקום אבותיו, תלמוד לומר "ואשר ימלא את ידו" - בזמן שממלאו מקומו, ואם לאו יבוא אחר וישמש, ע"כ דרשת התות"כ. ומדקדק רבי אברהם אפנהיים מכח שלא סיים הספרי שאם לאו יבוא אחר וישמש "עד שיהיה בנו ראוי" - משמע להדיא שאם לא היה ראוי ומינו אחר תחתיו - כיון דאידחי אידחי.
עפ"ז מכריע הזכרון יהונתן שהוא הדין בנידון דידן, אפילו אם ננקוט שיש דין ירושה על כסא הרבנות, הרי באותה שעה היה קטן וכבר מונה אחר והואיל ואידחי אידחי ואיבד את החזקה שלו.