אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/אדר ב/ז

יום חמישי ז' אדר ב' - רבי חיים יעקב גולדוויכט

הקרבן - ביטול עצמי

בפרשת השבוע (ויקרא א ב) נאמר: "אדם כי יקריב מכם קרבן להשם".

פירש זאת רבי חיים יעקב גולדוויכט זצ"ל בספרו 'אסופת מערכות' כך: כל נטיה של חסד, כל התעוררות של נתינה, במעשה או במחשבה - הינה בהכרח, פריו של ביטול פנימי. טבעו של האדם, שנטיותיו החומריות דוחפות אותו לביקוש הנאות ורווחים, ואם בכל זאת הוא מוותר מעצמו - על כרחנו שיקדם לזה ביטול של יסוד חומרי כלשהו באישיותו.

זהו גם תורף עבודת הקרבנות. הקרבן, הוא הביטוי העליון והמלא ביותר של ההתבטלות שב'חסד'. כי הקרבן מסמל את התמסרותו והתבטלותו של האדם על כל אבריו למען קדושת שמו יתברך. לא השה עולה מוקטר על גבי המזבח - אלא האדם עולה בעצמו, כביכול, כליל. אישיותו, תנועות נפשו, עצם מציאותו, בטלים לגמרי כלפי הקדוש ברוך הוא.

וכך אומר הרמב"ן (ויקרא א י): כי אשר חטא לאלוקיו בגופו ובנפשו, וראוי לו שישפך דמו וישרך גופו, לולא חסד הבורא שלקח ממנו תמורה, וכיפר הקרבן הזה, שיהא דמו תחת דמו, נפש תחת נפש.

דבר זה נרמז בלשון הפסוק "אדם כי יקריב - מכם".