אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/אדר ב/ב

שבת קודש פרשת פקודי ב' אדר ב' - רבי יעקב יחזקיה גרינוולד

הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר

אמרו חז"ל (ביצה טו:) הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהם אדר. ובבני יששכר (תשרי מאמר א אותיות ח-י) דרש כן על עניין חודש אדר.

ביאר זאת בספר ויגד יעקב על פי מה שפירש אביו את דברי המשנה בעוקצין (פ"ג מי"ב) "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום", על פי מה שביאר ההפלאה (פנים יפות פ' עקב) על מה שאומרים בברכת המזון "הוא יגמלנו... ומכל טוב לעולם אל יחסרנו" - שמבקשים אנו שאף שנותן לנו ה' ברכות וטובות בעולם הזה, אך לא ינכה לנו מחמת כן משכר העולם הבא.

ואמנם כיצד יתכן הדבר? הלא אם מקבל שכר המצוה בעולם הזה, על כרחו ינכה שכרו בעולם הבא. אלא שכתב הרמב"ם (פיהמ"ש פאה פ"א מ"א) שעל מצות שבין אדם לחבירו מקבל שכר גם בעולם הזה, כי השכר על המצוה קיים לעולם הבא, אך השכר על מה שעשה טובה לחברו מקבל בעולם הזה.

ולכן אמרו 'לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל' - דהיינו שישאר שכרם לעולם הבא ולא יפסידו על ידי קבלת הטובות בעולם הזה - 'אלא השלום', שע"י שיש אחדות ביניהם אזי מקבלים שכר בעולם הזה על מה שעושים טובה זה לזה.

ע"פ זה ביאר ה'ויגד משה', שכשראו ישראל בזמן מרדכי שעשה ה' איתם ניסים ונפלאות שלא כדרך הטבע חששו שיגרע חלקם לעולם הבא, ולכן קיבלו על עצמם להיות בשלום וריעות ואז לא ינכה שכרם לעולם הבא. ועל כך אמרו חז"ל 'הרוצה שיתקיימו נכסיו' - הרוחניים, שכר העולם הבא - 'יטע בהם אדר' - את עניין חודש אדר להיות באחדות עם שאר ישראל.