אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/אב/יג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יום רביעי י"ג אב - רבי אברהם אבלי פאסוועלער[עריכה]

קריאת שמע דאורייתא או דרבנן[עריכה]

בפרשת ואתחנן (דברים ו ז): "ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בבית ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך".

מפסוק זה למדו חכמים כי חובה על כל אדם לקרוא קריאת שמע, פעמיים בכל יום, בשכבו ובקומו. ואמנם נידון גדול נידון בספרי המפרשים במקור מצוה זו, האם חיובה דאורייתא או דרבנן. ובפשטות נחלקו בדבר אמוראים בגמרא במסכת ברכות (כא.), שם נוקט רב יהודה שקראית שמע דרבנן, ורב יוסף מקשה מהפסוק 'ובשכבך ובקומך' שמשמע שחיובה דאורייתא, ואביי מפרש שהפסוק עוסק בלימוד תורה ולא בקריאת שמע.

ראיה לנידון זה מביא רבי אברהם אבלי פאסוועלער זצ"ל בספרו באר אברהם (ברכות ב.) מדברי הגמרא במסכת מנחות (צט:), שם מבואר בגמרא שכל הקורא קריאת שמע שחרית וערבית, קיים בכך 'והגית בו יומם ולילה'.

מכח סוגיא זו מוכיח הבאר אברהם כי בודאי קריאת שמע אין חיובה מדאורייתא אלא רק מדרבנן, "דאי קריאת שמע דאורייתא לא יצא בזה כאשר כתב הר"ן בנדרים". אמנם רבי אברהם אבלי אינו מאריך לבאר לאיזה ר"ן כוונתו. ובהערות בשולי הדף במהדורת מכון י-ם מציינים לדברי הר"ן (נדרים ח.), אך מציין הכתוב: אך לא מצאתי שום רמז מדברי הר"ן למש"כ רבינו.

נראה לבאר, כי הגמרא שם אומרת שהיה צד לומר שאדם יכול להחיל שבועה נוספת על לימוד תורה אף שהוא מושבע ועומד מהר סיני, כיון שיכול לפטור את עצמו מעיקר החיוב בקריאת שמע שחרית וערבית. והר"ן מפרש שבודאי לא נפטר בכך כיון שיש חיוב על כל אדם ללמוד תמיד יום ולילה כפי כחו, אלא כוונת הגמרא שדבר שאינו מפורש בתורה אפילו אם נלמד בדרשה חלה עליו שבועה, וכיון שבתורה מפורש 'ובשכבך ובקומך' ממילא חל שבועה על לימוד תורה בשאר הזמנים.

נמצא שכל מה שאדם מקיים 'והגית בו יומם ולילה' על ידי קריאת שמע - הוא רק מכח הפסוק 'ובשכבך ובקומך'. אך זה יתכן רק אם קריאת שמע דרבנן, שאז הפסוק 'ובשכבך ובקומך' עוסק בחיוב לימוד תורה. משא"כ אם קריאת שמע דאורייתא - הרי הפסוק הזה עוסק בקריאת שמע ולא בלימוד תורה, ואילו לימוד תורה אין לו שיעור ויצטרך ללמוד כפשוטו 'יומם ולילה'. ונמצא שמהגמרא במסכת מנחות מוכח שקריאת שמע דרבנן ולא דאורייתא.