אוצר:בית המדרש/מועדים/סוכות

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

בית המדרש מועדים סוכות

כאן ניתן לשאול שאלות ולפתוח דיונים בנושא חג הסוכות.

תפילות החג

לשירם ולזמרם, ומה עם השוערים?

אנו אומרים "והשב כהנים לעבודתם ולויים לשירם ולזמרם".

נשאלת השאלה: מה עם השוערים? למה רק מדברים על המשוררים. מאיר (שיחה) 18:43, 15 באוקטובר 2019 (UTC)

אפשר דכלול ב'כהנים בעבודתם', דהנה איתא בר' גרשום (ערכין יא:) 'משוער היינו שומר השערים כדכת' וחוסה על השערים', ובריש תמיד מבואר דגם הכהנים היו שומרים, משא"כ שירה וזמרה דהם רק בלווים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

יש להוסיף על הדברים, מה שכתב בקרית ספר (בית הבחירה פ"ח אזהרת ר) וז"ל כמו כן בא הכתוב ולימד שילוו עליך שיהיו טפלין לך בשמירתן שאינם שומרים בגובה כמותך אלא למטה אצל השערים, דלכך קרי להו בקרא שוערים, עכ"ל. הרי ששמירת הלויים היתה טפילה לשמירת הכהנים שהיתה בגובה ושפיר לא חשבה כחלק מעבודת הלויים. שואלין ודורשין (שיחה) 07:26, 16 באוקטובר 2019 (UTC)

זה אי אפשר לומר לענ"ד, קרא נא ברמב"ם (פ"ג מכלי המקדש): עבודה שלהן היא שיהיו שומרין את המקדש, ויהיו מהן שוערין לפתוח שערי המקדש ולהגיף דלתותיו, ויהיו מהן משוררין לשורר על הקרבן בכל יום. עכת"ד הנצרך. זו הגדרת התפקיד שלהם. אוצר האוצר (שיחה) 08:46, 16 באוקטובר 2019 (UTC)

וכ"מ בחינוך (מצוה שפח) וז"ל 'שנצטוו הכהנים והלוים לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד בכל לילה ולילה כל הלילה'. ועי' במנ"ח שכתב דאף חש"ו כשרים דעיקר המצוה היא על הבי"ד של כהנים או על הבי"ד של ישראל א"כ כיון דשמרינן אותו מקיימים המצוה דמצוה זו על כלל ישראל ודבריו צ"ת. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

אני שמעתי בשם רמ"ד הלוי סולובייצ'יק שאמר שאף שהפשט הפשוט הוא שמתפללים על אבדן עבודת הקרבנות "ומפני חטאינו..." ולכן מתפללים על עבודת הכהנים, ועל חלק עבודת הלוויים המעכב בקרבן, וזה השירה דווקא, מ"מ א"א ליישב כן שהרי גם מזכירים "והשב ישראל לנוויהם". ואולי יש ליישב. אויצרניק (שיחה) 10:40, 17 באוקטובר 2019 (UTC)

מה שכתב שהשיר מעכב את הקרבן הוא תמוה ביותר, דסוגיא ערוכה בערכין (יא:) דלר"מ מעכב ולחכמים אינו מעכב ופשיטא דהלכה כחכמים, ואף דבתענית (כז.) איתא דהלוים מעכבים בקרבן הלא שם איתא ג"כ דישראל מעכבים [למ"ד שירה בפה והכי קימ"ל]. שו"ר שכ"כ במנ"ח (שצד ב) דודאי הל' כחכמים דאינו מעכב וא"כ לא מובן כלל מה דכתב דשירת הלוים מעכבת. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

גם אם לא מעכב בפועל כחכמים, מ"מ חזינן שזו חלק מעבודת הקרבנות ולכן מתאים להתפלל על זה בהקשר הנ"ל. אויצרניק (שיחה) 13:06, 17 באוקטובר 2019 (UTC)

גם ישראל במעמדם זה חלק מהעבודה כמבואר בתענית (כז.) ואם היה זה בענין הקרבן הינו צריכם לומר כנוסח המוזכר בתפילות אחרות 'כהנים בעבודתם לויים בדוכנם וישראל במעמדם'.

יש לציין שיש נוסח 'והשב כהנים לעבודתם ולויים לדוכנם לשירם ולזמרם', וכמדומה שכ"ה נוסח הספרדים. (ויש לדעת במה תלוי מחלוקת המנהגים בזה). Sije (שיחה) 08:09, 23 בספטמבר 2020 (IDT)

סוכה

איגלו כשר לסוכה?

שאלה: מה הדין בעושה סוכתו מבית העשוי שלג הנקרא אגלו [בגוונא דנכנסים לתוכו הגשמים ומחזיק לז'] ואף דאינו מקבל טומאה י"ל אי חשיב גדו"ק, ובשו"ת גנת ורדים כתב דאינו חוצץ בנמצא על סכך כשר, ועי' במרדכי חולין פ"ו דכתב דשלג כשר לכיסוי הדם ובב"י (יו"ד סי' כח) נחלק.

וצ"ע מגמ' תענית ט: וסוכה יא: דמבואר דהוי גדו"ק, ואפשר דפסקינן כר"י דר"א שמותי, אך בר' בחיי (עקב יא יז) מפרש דמר אמר חד ומר אמר חד ולא פליגי ובמהרש"א כתב דר"י מוסיף אדר"א וא"כ צ"ע. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

הוספתי כותרת וקישורים פנימיים ופתחתי ר"ת (איפה הגנת ורדים?). שאלה מעניינת. אברהם ברוכוביץ (שיחה) 12:10, 11 באוקטובר 2019 (UTC)

גינת ורדים או"ח כלל ד סימן ז. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

כמה מותר לטעום חוץ לסוכה?

איתא במשנ"ב (סי' תרלט ס"ק יב) דמותר לטעום התבשיל חוץ לסוכה אפילו כמה פעמים.

וצ"ע אי באית ביה שיעור תוכא"פ אמאי מותר ס"ס אוכל שיעור של אכילת קבע חוץ לסוכה ואי בדלית ביה שיעור מאי קמ"ל פשיטא וצ"ע. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

האם צריך לאכול מצה בסוכות או לשבת בסוכה בפסח?

איתא בספרא (ויקרא כג ו) "ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות" יום זה טעון מצה ואין חג הסוכות טעון מצה והלא דין הוא ומה אם זה שאין טעון סוכה טעון מצה זה שטעון סוכה אינו דין שטעון מצה תלמוד לומר "הזה" 'זה' טעון מצה ואין חג הסוכות טעון מצה ע"כ.

וצ"ע כיון דהוא מק"ו ולא מג"ש אמאי לא עבדינן ק"ו בשאר יו"ט, למשל:'ומה רה"ש דבעי שופר לא בעי מצה וכו' ותו אמאי לא אמרינן ק"ו איפכא ובחג הסוכות ליכא מיעוט 'הזה'. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

אעתיק בזה לשון התורה תמימה (ויקרא כג ו, הערה כא), שבדבריו יישב גם קושיא זו: ...ולכאורה אין דרשות אלו מבוארות כלל וכלל, מה תכליתן ומטרתן, ומה טעם יש בק"ו כזה. אבל הענין יתבאר היטב ובטוב טעם על פי מ"ד בספרי פרשת ראה בענין שבועות (ט"ז, י"א וי"ב) ושמחת וגו' וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים, מלמד שכל שנוהגים בעצרת נוהגים בפסח ובסכות, יכול כל שנוהגים בפסח ובסכות ינהיג בעצרת, ת"ל בעצרת ועשית את החקים האלה, אלה נוהגים בעצרת ואין מצה סוכה ולולב נוהגים בעצרת, ע"כ. ונבאר שם אי"ה, דהפירוש כל שנוהג בעצרת נוהג בפסח ובחג הסכות קאי אשמחה, ר"ל כיון דחזינן שתלה הכתוב חיוב שמחה בעצרת כדי לזכור את העבדות שבמצרים, אם כן מכיון שגם יתר המועדים הם זכר ליציאת מצרים ממילא חייבין בשמחה בכל המועדים. ושוב פריך אם כן הוא, שהחיוב שמחה בשבועות הוא כדי לזכור העבדות שבמצרים, ודבר ידוע הוא שכל מה שנוהגים בפסח ובסכות הם זכר ליציאת מצרים, ואם כן כיון שגם בשבועות מצווים לזכור יציאת מצרים, אם כן יש סברא שגם בשבועות יתחייבו במנהגי פסח וסכות, קמ"ל. ולפי זה גם הדרשה שלפנינו מבוארת, ר"ל כיון שגם פסח וסכות שניהם הם זכר ליציאת מצרים, ומנהגי שניהם מצה וסוכה הם זכר ליצי"מ, כי מצה מפורש בתורה, וסוכה מבורר ג"כ בסמוך פ' מ"ג למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בנ"י בהוציאי אותם מארץ מצרים, ומבואר שם בתו"כ מלמד שאף הסוכה זכר ליצי"מ, [ועיין בטור או"ח ריש סימן תרכ"ה תלה הכתוב יציאת מצרים במצות סוכה וכו'], וא"כ הלא יש סברא קרובה מאד שכל מה שנוהג בפסח ינהוג בסכות ומה שנוהג בסכות ינהוג בפסח, כיון דתכליתן אחת היא, ועל זה דריש מעוטין כמבואר, ולתוספת הסבר מבאר הענין בדרך ק"ו, אבל תוכן ועיקר הכונה הוא על דרך שביארנו, ודו"ק. וראיה נאמנה שכן כונת הדרשה, שהרי לקמן בפ' ל"ד כשדריש דרשה כזו מסכות לפסח אמר זה טעון סוכה ואין פסח טעון סוכה לא סיים לומר ואין פסח טעון לולב ומיניו, והיינו טעמא משום דלולב ומיניו הם ענין מיוחד השייך ביחוד לזמן חג הסכות, זמן אוסף התבואות, ואין בו כל שייכות ליציאת מצרים וממילא אין לו כל יחס לחג הפסח, ודו"ק. עכ"ל. שואלין ודורשין (שיחה) 06:17, 13 באוקטובר 2019 (UTC)

יש"כ,מתרץ קושיא א' אך קושיא ב' במקומה עומדת דכיון דאין מיעוט בחג הסוכות אמאי לא אמרינן דבסוכות יתחייב במצה, ואפשר שהמכוון דאחר דחזינן דמיעט הפסוק ממילא לא ילפינן מהדדי כלל,וצ"ע בכל דרשות דבש"ס אי אמרינן הכי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

בספרא שם מובא גם ק"ו הפוך, ראה בענין זה במשנה למלך (חמץ ומצה פ"ו ה"א). וע"ע אור החיים (ויקרא יד ז). [אגב, שים לב שבמקרה שעשית הזחה לטקסט ע"י נקודתיים בתחילת השורה אין צורך לבצע שני 'אנטרים' כדי לרדת שורה. ודבר נוסף, כל פעם מוסיפים נקודתיים נוספים ואז הטקסט מוזח עוד קצת וניכר מי ענה על מה. בהצלחה]. שואלין ודורשין (שיחה) 06:20, 13 באוקטובר 2019 (UTC)

כעת ראיתי הק"ו ההפוך והוא על פס' לד, ע"ש דהדרשה בשינוי דבאמת לא כתיב בקרא 'חג הסוכות הזה' רק 'לחדש השביעי הזה חג הסכות' ובפש' הזה קאי א'חדש השביעי' ושו"ר שכן מפורש בהעמק דבר, ואי תניא תניא. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

כדברי התורה תמימה, כן פירש גם בקרבן אהרן שם, ז"ל: זה שטעון סוכה, שהוא זכר לסוכות אשר הושבתי את בני ישראל בהוציאו אותם מארץ מצרים, אינו דין שהדבר האחר אשר הוא זכר ליציאת מצרים, שיהיה טעון בו גם כן, ת"ל וכו', עכ"ל. מי אדיר (שיחה) 17:38, 14 באוקטובר 2019 (UTC)

דעת הרמב"ם בקידוש מעומד בסוכות

כתב הרמב"ם (סוכה פ"ו הי"ב) ובלילי יום טוב הראשון מברך על על הסוכה ואחר כך מברך על הזמן ומסדר כל הברכות על הכוס, נמצא מקדש מעומד ומברך לישב בסוכה ויושב ואחר כך מברך על הזמן, וכזה היה מנהג רבותי ורבני ספרד לקדש מעומד בליל ראשון של חג הסוכות כמו שבארנו.

הטעם שלדעת הרמב"ם צריך לקדש דווקא בליל יום טוב הראשון של סוכות מעומד, לכאורה משמעות דבריו שעושים כן בכדי שלא ישב בסוכה קודם שבירך לישב בסוכה. מצולות ים (שיחה) 00:18, 23 בספטמבר 2020 (IDT)

ישיבה בסוכה שלו דווקא ביום הראשון

יש לדון אם עדיף לקיים מצוות סוכה ביום הראשון בסוכה שלו דווקא או ששרי אף בסוכה של חבירו. והנה דעת הרא"ש שבברכת שהחיינו ביום הראשון יוצא אף בחובת שהחיינו על בניית הסוכה ולכאורה לפי זה יש לדון עוד שמא צריך שיברך דווקא בסוכה שבנה בכדי שתחול ברכת שהחיינו על בניית סוכתו שלו. מצולות ים (שיחה) 00:18, 23 בספטמבר 2020 (IDT)

בניית סוכה הכשר מצווה או מצווה בפני עצמה

עיין בערוך לנר (סוכה ח.) שכתב בדעת רש"י שעשיית סוכה נחשבת מצווה בפני עצמה ואינה רק הכשר מצוה לבד, שהרי מברכים על עשייתה שהחיינו (שם מו.) ולחד מ"ד בירושלמי אף מברכים עליה לעשות סוכה. ובביאור הדבר שיש מצווה בעשייתה, פירש שם שכיון שהתורה ציוותה חג הסוכות תעשה לך משמע שאף בעשייה יש מצווה ולא רק בישיבתה. מצולות ים (שיחה) 00:18, 23 בספטמבר 2020 (IDT)

עי' שדי חמד (פאת השדה מערכת א' סי' כד אות ד') שפלפל הרה"ג שמואל ישכר שטראק מו"ץ דק"ק בוטשאטש במה שחידש בס' יד מאיר (סי' יד) שכשם שלא חלה שבועה לבטל את המצוה, כך לא חלה אם נשבע שלא לעשותה מן המובחר, כגון שאם נשבע שלא לעשות סוכה בעצמו רק על ידי אחרים הוי כנשבע לבטל את המצוה ולא חלה השבועה, עיי"ש מה שכתב בזה באריכות. Sije (שיחה) 08:09, 24 בספטמבר 2020 (IDT)

ברכה על מצווה קיומית

הבעל המאור (סוף פסחים) הקשה מדוע מברכים על ישיבת סוכה בכל פעם משא"כ אכילת מצה אף אם יש בכך קיום מצווה אין מברכים בכל פעם אלא רק בלילה הראשון שחייב באכילה. ויישב, שאיכלת מצה אפשר לאדם להתקיים בלא אכילת מצה כתקנה ע"י אכילת מצה עשירה ופירות ולכן אין צריך לברך, משא"כ סוכה שאי אפשר לאדם ג' ימים בלא שינה ולכן כיון שמוכרח לקיים המצווה תקנו על כך ברכה.

ויש לדון מאי שנא משחיטה שאף שיכול שלא לאכול בשר מכל מקום כיון שרוצה לאכול בשר ומצווה לשחוט לפיכך מברך, וה"ה לענין אכילת מצה כיון שרוצה לאכול לחם חייב לאוכלו מצה ומדוע לא יברך. מצולות ים (שיחה) 00:18, 23 בספטמבר 2020 (IDT)

חיזוק הסכך על ידי אזיקונים

יש שנהגו במקום שיש רוחות חזקות להניח מעל גבי הסכך מסגרת של לייסטים ולחזק הלייסט העליון עם הקרש שמתחת לסכך באמצעות אזיקון, ויש לדון בזה מכמה טעמים:

א. האם כיון שהסכך מצד עצמו עומד ברוח מצויה וכל חיזוק האזיקון נעשה כדי שיעמוד אף ברוח שאינה מצויה הרי שאינו נצרך להכשר הסוכה ואין בכך כל חשש. ואף אם יחבר הסכך עצמו שפיר דמי. ואם יש מקום לחלק בין אם האזיקון רפוי ואף עתה הסכך עומד מעצמו או שכיון שיכול לעמוד מעצמו סגי בהכי ויכול להדק את האזיקון.

ב. אם מאחר שבאותו המקום מצויים רוחות אלו, כמו בשכונות הגבוהות בירושלים וסביבותיה, הרי שיש להחשיבם כרוח מצויה.

ג. אם כיון שאינו מחבר הסכך עצמו אלא הלייסטים העליונים הרי זה מעמיד דמעמיד, ובזה באנו לנדון אם מעמיד דמעמיד דינו שונה ממעמיד, כי דעת החזו"א (או"ח סימן קמג אות ב ד"ה סימן תרכ"ט ס"ח) שלדידן שאנו מחמירים כדעת הרמב"ן והר"ן במעמיד הוא הדין שיש להחמיר במעמיד דמעמיד, ויש שנקטו לא כן.

ד. אם הלייסט העליון נעשה בעצמו חלק מן הסכך ושוב יש להחשיב את האזיקון כמעמיד ולא כמעמיד דמעמיד, והאם יש מקום לחלק בזה בין הלייסט לשאר הסכך שרק לגבי הלייסט נדונו כמעמיד וייפסל אך לא ייפסל בכך שאר הסכך וכיון שהלייסט אינו רחב יהיה מותר אף לשבת תחתיו.

ה. אם יש מקום לאסור משום גזירת תקרה באופן שתופס המסגרת בצורה מעולה על ידי האזיקונים. מצולות ים (שיחה) 00:18, 23 בספטמבר 2020 (IDT)

הרב דוב ליאור שליט"א פסק שלמי שפוסק כשיטת השו"ע אין בעיה, ולמי שפוסק כשיטת יהדות אשכנז לכתחילה ראוי להחמיר, ואם לא יכול אפשר לסמוך על שיטת ערוך השולחן. ישר כח! ישראל קלר (שיחה) 13:04, 24 בספטמבר 2020 (IDT)

ארבעת המינים

אתרוג שלו פחות מהודר או של חברו מהודר יותר

בתשובות והנהגות (ח"ב סימן שטו) כתב שמאחר שציוותה התורה דין "לכם" לפיכך אף שאפשר לצאת באתרוג של חבירו על ידי מתנה על מנת להחזיר אך מכל מקום יש הידור לקיים "לכם" ללא תנאי ולכן מצווה מן המובחר שיטול אתרוג שלו אף שהוא פחות מהודר מלהדר באתרוג של אחר במתנה על מנת להחזיר. ודקדק כן מלשון הרמב"ם (לולב פ"ח ה"י) שכתב שאם נטל אתרוג שזכה בו במתנה על מנת להחזיר, יצא, ומשמע שאין יוצאים בו לכתחילה, וכן בשו"ע (או"ח סימן תרנח ס"ד). ומכל מקום אם מסופק שמא אתרוגו שלו אינו כשר בודאי ראוי שיצא בשל הרב שחזקתו שדקדק בכל דקדוקי הלכה, אך אם אף שלו כשר בלי ספק אלא שאינו מהודר כל כך, יעדיף אתרוגו ולא אתרוג חברו אף שזוכה בו במתנה על מנת להחזיר.

וכן נמצא באליה רבה (סימן תרנח) בשם קיצור של"ה להזהר עד מאד שלא ליטול אתרוג של חבירו ביום הראשון אפילו אם זכה בו במתנה על מנת להחזיר.

ובשו"ת משנה שכיר (או"ח סימן קפא) למד בדעת האליה רבה שטעם האיסור הוא לפי שאין הכל בקיאים במתנה על מנת להחזיר. והביא שם שהקיצור שולחן ערוך כתב שאם יש לו ד' מינים כשרים ולחברו יש ד' מינים מובחרים יקח את של חברו. ומהחיי אדם הביא שלא יעשה כן מסברא זו שאין הכל בקיאים במתנה על מנת להחזיר. אך הוסיף שם גם סברת התשובות והנהגות שעד כמה שהאתרוג יותר שלו מקיים בזה יותר דין "לכם".

ויותר מזה נמצא בשו"ת תורה לשמה (סימן נ) שאם רכש אתרוג בדמים מרובים ואחר כך שלחו לו במתנה אתרוג מהודר יותר ומשובח מאד, אף על פי כן יברך על האתרוג שקנה בדמים ועליו יעשה את נענוני הלולב בהלל וההקפות, ורק אחר כך יטול את האתרוג ההדור יותר ויעשה בו נענועים.

וכעין זה כתב בשו"ת משנה שכיר (שם) על פי מה שאמרו בכמה מקומות ניחא ליה לאיניש למעבד מצוה בממוניה. מצולות ים (שיחה) 00:18, 23 בספטמבר 2020 (IDT)

מה שכתב בשם תורה לשמה יש לעיין אם נקט דמים מרובים בדווקא, דלכאורה מסברא נראה דהוא הדין אם קנה בפרוטה, ובפרט לפי מה שכתב בספר בני יששכר (מאמרי חודש ניסן מאמר ג' אות א') בשם הרב חיד"א בספרו ראש דוד ע"פ דברי הרב בעל מחנה ראובן שהקונה אתרוג למצוה צריך ליתן כסף שהוא קנין מדאורייתא, וכתב ע"ז הרב חיד"א דה"ה בכסף לבדו ג"כ לא קנה, דכיון דתקנו רבנן דכסף לא קנה הנה הפקר ב"ד הפקר, אלא תרווייהו בעינן, כסף ומשיכה (אולי צ"ל הגבהה?), ופירש בזה הכתוב משכו וקחו לכם וכו', משכו (במשיכה, שהיא קנין מדרבנן) וקחו (בכסף, כמד"א שדות בכסף יקנו וילפינן קיחה קיחה משדה עפרון) לכם (היינו שיהיה שלכם ממש בעינן תרווייהו), ע"כ תורף דברי הרב חיד"א, וכבר חש לזה הדין הרב הגאון מוה"ר [אפרים] זלמן מרגליות מבראד ז"ל, ע"כ מספר בני יששכר. ולפי זה האתרוג שקנה בפרוטה (או בשוה פרוטה) קנה על ידי קנין דאורייתא, מה שאין כן האתרוג שקיבל במתנה (או במתנה על מנת להחזיר). Sije (שיחה) 02:19, 24 בספטמבר 2020 (IDT)

נטילה על אתרוג שאינו שלו בשאר ימים

מנהג חב"ד שאף בשאר ימים כשנוטל על אתרוג של חברו יקנה לו במתנה על מנת להחזיר מצולות ים (שיחה) 00:18, 23 בספטמבר 2020 (IDT)

אם יש ענין לקחת עמו לבית הכנסת כמה אתרוגים

בלשון רש"י ביומא (ע. ד"ה להראות) משמע שיש ענין להראות לציבור, שיראו שטרח במצוה. מצולות ים (שיחה) 00:18, 23 בספטמבר 2020 (IDT)

אתרוג משנה שעברה

בתשובת מהרי"ל (סימן ה) כתב שאתרוג שהוא משנה שעברה ודאי יבש הוא ופסול והביא דבריו להלכה הרמ"א (או"ח סימן תרמח).

אמנם המשנה ברורה (סק"ד) כתב בביאור דבריו, רצה לומר דאי אפשר שימצא בו ליחה ולא יצא תועלת על ידי בדיקתו.

ומשמעות דבריו שאם תמצא הדרך לשמור על לחות האתרוג יהיה האתרוג כשר [ויש שמניחים האתרוג באריזת וואקום ובכך משמרים אותו משנה לשנה] וכן הביא להדיא בשער הציון (סק"ח) מהביכורי יעקב שבודאי אם ישגיח האדם עליהם לקיים אותן בלחותם, כגון שטומנים אותם בדברים לחים, נוכל להעמיד אותם כמה זמנים ועל זה לא נתנו חכמים זמן אלא הכל לפי מה שהוא עד כאן לשון הראב"ד בספר תמים דעים. והוסיף המשנ"ב דאפשר דגם הגר"א מודה באופן זה.

אמנם הערוך השלחן (שם סעיף ג) כתב שמדברי הרמ"א משמע להדיא דלא מהני בדיקה דמחט ואפילו מוציא ליחה פסול, דבגמרא (סוכה לא:) משמע דלא הוי הדר, דתניא אתרוג הישן פסול וסתם ישן הוא משנה שעברה ומפרש טעמא דלא הוי הדר. או אפשר לומר דקים להו לחז"ל שכלה הליחה שלו ואף אם יתראה ליחה אין זה כלום. וכן הסכימו הגדולים (ב"ח ואליה רבה). ויש מי שרוצה לומר דאם אנו רואים שנשאר בנוי שלו, מהני בדיקת חוט (ט"ז סק"ב). ולא נהירא כיון דחז"ל פסלוהו הוי פסול בכל עניין (אליה רבה). מצולות ים (שיחה) 00:18, 23 בספטמבר 2020 (IDT)

הושענא רבה

הזיק תוך כדי היקוף ההושענות

בתרומת הדשן (פסקים וכתבים סימן רי) דן במעשה שארע בשנים שנגח ודחף זה לזה בעת סיבוב הושענות בחג הסוכות וטען הניזק שהמזיק כיוון להזיקו שהיה שונא לו כבר זה ימים ושנים, ונדחף כל כך עד שנשבר עצם כתפו ונזקק לרופא. ואילו המזיק טען שסבב כמנהג העולם שרגילין בדחיפות בעת הזאת והיה זה שלא בכוונה. וכתב שם שאם לא כיוון להזיקו היה פטור מכלום כיון שבשעת שמחה של מצוה הזיק וכדאיתא באור זרוע ובאשרי בשם תוספות בסוף מסכת סוכה.

ועיקר הדבר שהושענות יש בהם משום שמחה, כן מבואר בביאור הגר"א (סימן תרס) שיש בו משום שמחה ככתוב ושמחתם לפני ה' אלוקיכם. וכ"כ בב"ח (שם) וכן כתב בדרכי משה שיש לכבות הנרות שמדליקים בהושענא רבה כביום כיפור, לפני ההושענות, משום שמחה.

וכן נמצא בתרגום שני על אסתר שהזכיר המן שדרך ישראל לרקוד עם ד' המינים כגדיים, ומבואר שעניין ההקפות הרי הוא כריקוד של שמחה. מצולות ים (שיחה) 00:18, 23 בספטמבר 2020 (IDT)

---

---

שולי הגליון

---

---