אוצר:בית המדרש/אוצר התורה/הרב מאיר קאופמן/ברכות/פרק א
מצות זכירת יציאת מצרים[עריכה]
מבואר בגמ' דנחלקו תנאים האם מזכירים יציאת מצרים בלילות ובפשוטו ודאי שזה מצוה דאוריתא ביום ונחלקו האם זה גם בלילה וכן משמעות כל הראשונים אמנם עיין או"ש שדן בלשון הרמב"ם שזה אסמכתא ולענין החיוב בלילה עיין שאגת אריה שזה חיוב מדאוריתא אמנם עיין במגיה שם שיש שנקטו שזה רק חיוב דרבנן [וכן נקט הפמ"ג ועיין במ"ב סימן ע'] וע"ש עוד שבריטב"א מבואר שהלכה כרבנן והנה המג"א כתב שנשים חיבות במצות זכירת יציאת מצרים כיון שזה נוהג כל היום א"כ זה לא הזמן גרמא אמנם השאגת אריה כתב שכיון שזה פעם ביום ופעם בלילה חשיב הזמן גרמא.
והנה בהתפלל מפלג המנחה בפשוטו לא יצא מצות זכירת יציאת מצרים כיון שזמנו תלוי בלילה וכן נקט השאגת אריה אמנם בר"ח ס: מפורש שרק צריך לחזור פרשה ראשונה ושניה ולא שלישית ועיין תר"י וכן ברא"ה וברשב"ץ שכיון שכאן זה לא תלוי בשכיבה א"כ כל ששקעה החמה לגבי זה הוא כלילה אמנם לכאורא לדידן קודם פלג המנחה יש כאן חידוש גדול לדון שזה לילה לגבי זה וצ"ע.
והנה בהא דנחלקו תנאים האם מזכירים יציאת מצרים בלילות עיין רשב"א שהביא להקשות בשם הראב"ד דהרי יש תקנה של שתים לאחריה וביאר שנחלקו לגבי דאוריתא אבל מדרבנן ודאי צריך אמנם הרשב"א חלק שלרבנן בנוסח הברכה שלאחריה לא מזכירים יציאת מצרים והנה בעיקר נידון התנאים כאן רש"י ביאר שנחלקו האם אומרים פרשת ציצית אמנם עיין פסקי הרי"ד וכן בשנות אליהו ושאגת אריה שהוכיחו מהגמ' לקמן ט"ו: שאין חיוב של פרשת ציצית בלילה אלא שנחלקו האם יש חיוב להזכיר יציאת מצרים בלילה והנה ביום מבואר שיש תקנה דרבנן לומר דוקא פרשת ציצית כיון שיש בה חמשה דברים וזה חלק מהמצוה דרבנן אמנם בלילה הוא תלוי בנ"ל והנה בפוסקים מבואר דבשהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש ומשמע שמשארים אם פרשת ציצית ולכאורא בלילה כיון שאין חיוב לאחרה אין סיבה שידנו כך ואולי כיון שנהגו לאומרו זה מצטרף אמנם בשהה באמצע פרשת ציצית בזה אין שום סיבה שיחזור פרשת ק"ש דהרי וודאי שזה לא מעכב וצ"ע בזה.
והנה יש לדון האם אמת ויציב זה ברכת המצוות דיציאת מצרים וברשב"ץ כתב שזה ברכת ק"ש שלאחריה וכתב שזה על הכל אלא גם על יציאת מצרים לבד וביאר שלכן אפשר לאומרו מבעוד יום כיון שקיים מצות זכירת יציאת מצרים ומשמעות דבריו שזה מצד הקיום ק"ש שבזה ועיין מג"א שנשים חיבות בזכירת מצרים חייבים גם בברכה זו וצ"ע הרי בשו"ע מבואר שמי שאמר ק"ש לפני התפילה לא צריך לחזור על פרשת ציצית בתפילה וצ"ל שבאמת ויציב עצמו יש המצות זכירת יציאת מצרים.
והנה גם לרשב"א י"ב. שכתב שברכת ק"ש לאחריה זה ודאי ברכת ק"ש וזה לא דומה לראשונות בכל אופן יש דין אמירה גם ללא הק"ש כמו לאחר הזמן וכמבואר בשו"ע שבאמר קודם התפילה יכול לא לחזור הק"ש וכן באומר ק"ש קודם התפילה זה לא מחיב של אמירה של הברכה שלאחריה דהינו שזה רק צורה בצורת האמירה וצ"ע הרשב"ץ י"ד. שדימה ישתבח לאמת ויציב לגבי שאין הפסק של דיבר בין הפרקים הרי כאן יש לזה רק דין אמירה עצמית משא"כ שם.
עיין מג"א סימן ס"ז שחידש שיוצאים מצות זכירת יציאת מצרים באז ישיר ובחת"ס חלק דהרי לא מוזכר שם יציאת מצרים עוד דן שלא כיון לצאת ובפשוטו אם יכוין לצאת ודאי יצא ואין ענין לכוין לא לצאת כדי שהקיום דאוריתא יהיה אם ברכת אמת ויציב כיון שאפשר לעשות מצוה זו כמה פעמים ביום א,כ ההידור של המצוה אם ברכות יעשה אחרי זה ושמעתי על הגר"ח מבריסק שלא אמרנשמת כיון שיש שם זכירת יציאת מצרים ורצה לומר רק בברכת ק"ש וצ"ע הטעם.