אומר מיהודא/ביצה/ב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אומר מיהודא TriangleArrow-Left.png ביצה TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png א

עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
בית מאיר
חתם סופר
קרני ראם
רש"ש
אומר מיהודא

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
חדש על ה(מ)דף


אמר רב נחמן מאן דאית להו מוקצה וכו' ע"ש. ואיתא לקמן בסו'[1] ת"ר אילו הן מדבריות וכו' ופריך הגמ' מי אי' לי' לר' מוקצה וכו' ע"ש. וקשה לי מאי פריך הגמרא דלמא הא דאמר רבי התם לר"ש אין מוקצה לר"ש היינו בשבת דחמיר דהך דינ' דפצעילי תמרה איירי בשבת אבל הכא אין משקין איירי בי"ט וי"ט קיל אי' לי' לר"ש מוקצה כמו דמחלק הגמ' כאן י"ט דקיל סתם לן כר"י וכו'. ואף דרש"י פי' הכא פצעילי תמרי איירי בי"ט מכל מקום קשה מנ"ל למקשן להקשות.

ונראה לי לתרץ דהך חילוק בין שבת ליום טוב הוא דוקא לר"נ דאליביה היה קשה מי אמר רב נחמן הכי וכו' וצ"ל אמר לך ר"נ וכו' וקשה אליבי' מ"ש בשבת סתם כר"ש ומ"ש גבי י"ט כר"י וצריך לחלק בין י"ט לשבת, י"ט דקיל כו', אבל אליבי' דשאר אמוראי לא צריך לחלק בין י"ט לשבת ולא קשה אליבם קושי' דגמ' מ"ש גבי שבת וכו', די"ל אליבם כקושי' תוס' ד"ה גבי שבת דסתם כו' דהוי סתם ואח"כ מחלוקת דהא פליג ר' יהודא במתני' ואמר אם לא נתנבלה בערב שבת אסור ואין הלכה כסתם וכו'. ונמצא נוכל לומר דהך סתמא דשבת לאו סתמא היא ולא צריכן לבוא לחילוק זה בין י"ט לשבת י"ט דקיל וכו'. וקרוב לזה כתב הרא"ש סוף מס' ע"ש.

ובזה יובן די"ל דכאן סוף המסכתא פריך הגמרא אליבא דשאר אמוראי דלעיל דהיינו ר' יוחנן ור' יוסף ור"י ואליבם לא צריכנא לחלק בין שבת לי"ט כנזכר לעיל ושפיר פריך הגמרא אליבם ומי אית ליה לרבי מוקצה וכו', וק"ל:

ולפ"ז מתורץ נמי עוד שני קושיות דהנה קשה לי על ר"נ לעיל למה לי לר"פ לומר מאן דאי' לי' מוקצה וכו' וא"כ קשה על ר"נ קושית הגמ' לפלגי בתרוויהו. לתרץ ר"נ דבנולד לבד פליגי וטעמייהו דב"ה משום נולד אבל מוקצה לית לי' לב"ה וכ"ש לי' להו אפי' נולד וא"כ לא יהיה קשה לפלגי בתרווייהו דתרנגולת לא הוי אלא מוקצה ובמוקצה מודה ב"ה דמותרת והא דסתם תנא אין מבקעין עצים וכו' אתא נמי שפיר כב"ה דטעמא משום נולד.

ועוד קשה דלעיל קאמר הגמרא כולהו כר"נ לא אמרי כי קושי' לפלגי בתרווייהו. וקשה נמי כנ"ל אמאי לא תירצו הנך אמוראי דטעמא דמתני' הוא משום נולד כנ"ל ולא יהיה קשה לפלגי בתרווייהו.

ונ"ל דהנה הרא"ש סוף מסכת' מביא ראייה דהלכה כר' יהודא בי"ט דמוקצה אסור בהן סתמא דסו' מסכתא אין משקין וכו' משום מוקצה וכמו שמפרש הבריי' ואף דר' פליג אין הלכה כר' אלא כסתם מתני' וברייתא דהלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו עיי"ש.

ולפי דברינו הנ"ל לא הקשה הגמרא אליביה דר"נ מי אי' לי' לרבי מוקצה דאליביה נוכל לחלק בין י"ט לשבת כנ"ל ונמצא נוכל לומר אליביה דר"נ דגבי י"ט דקיל אית לי' לר' מוקצה. ולפי זה מתורץ קושייתנו דאי הוי אמר ר' נחמן לעיל דפליגי בנולד וטעמא דב"ה הוא משום נולד אבל מוקצה מותר לב"ה היה קשה הלכתא אהלכתא דכאן הלכה כב"ה דמוקצה מותר ובסו' מסכתא סתמא ס"ל מוקצה אסור והלכתא כסתמא. ומשום כך הוכרח ר"נ לתרץ דבמוקצה נמי פליגי. וס"ל לב"ה מוקצה אסור ולפ"ז מתורץ נמי קושי' שנייה דהנך אמוראי ר"י ור' יצחק ור' יוסי לא אמרי כר"נ בי קושיין ואי קשה כנ"ל לוקמי טעמא דמתני משום נולד זה אינו כנ"ל דהא לפי דברינו הנ"ל מקשה הגמרא ומי אית לי' לר' מוקצה אליבי דהנך אמוראי ואליבם תירצה הגמ' לדבריו דר"ש קאמר ולי' לא ס"ל אלא רבי סבר מוקצה אסור ולאידך תירוצם דגמרא ג"כ הלכה כסתם מתניתן דאין שוחטין ומשקין משום מוקצה כסברת הרא"ש הנ"ל והי' קשה הילכתא אהלכתא. ומשום כך לא אמרי דפליגי בנולד בלבד כנ"ל ודוק היטב:

ולפי זה מתורץ נמי הרמב"ם דפסק בשבת כר"ש מוקצה מותר ובי"ט כר"י ומקשי' עליו מנ"ל לחלק דהא לאינך אמוראים ל"צ לחלק ולדבריהם יוכ' רה' דפסק בשבת כר"ש הוא כר' יוחנן כמ' שבת ד' קנ"ז דקאמר הגמרא ר' יוחנן סתמא אחרינא אשכח ב"ש אומרים מגביהן וכו' ואמר ר"י אנו אין לנו אלא ב"ה כר"ש ע"ש והילכתא כרבי יוחנן ושפיר פסק בשבת כר"ש והא דפסק בי"ט כר"י נמי שפיר דהיה קשה להרמב"ם קושיתנו הנ"ל אמאי לא מתרצים הנך אמוראים דלעיל דפליגי בנולד לבד. וצריך לומר בתירוצינו הנ"ל דא"כ היה קשה הילכתא אהלכתא כנזכר לעיל דהא כאן סו' מסכת משמע דהילכתא דמוקצה אסור בי"ט כר"י ונמצא ממילא מוכח דכולהו אמוראי סברי בי"ט מוקצה אסור ומשום כך פסק בי"ט כר"י ודוק:



שולי הגליון


  1. צריך להוסיף: מסכתין.
מעבר לתחילת הדף