אהבת יהונתן/הפטרת חוקת

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אהבת יהונתן הפטרת חוקת

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הפטרת חקת

ויפתח הגלעדי היה גבור חיל והוא בן אשה זונה וכו'. נראה לבאר בב' אופנים למה יפתח הגלעדי לחם עם עמון הלא באמת גרשוהו אחיו מגלעד וישב בארץ טוב כמבואר למטה. וניישב תחלה קושית תוס' דכתיב אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן ופה"ג בעבר הירדן תלת ובא"י תלת הלא לא היו בעבר הירדן רק ב' שבטים ומחצה ומשני הגמרא בגלעד שכיחי רוצחים וכתבו התוס' תימה מאי שייך האי טעמא לערי מקלט דלא למזיד נתקנו ערי מקלט ע"ש. ונראה ליישב דאי' בזוהר איש כי יחטא בשגגה והביא קרבן לה' על שגגתו אשר שגג. ומקשה הזוהר למה צריך כפרה על העלם דבר ולא ידע ואשם ותי' דאין אדם נכשל בשוגג אא"כ עבר תחלה במזיד ושפיר צריך כפרה על המזיד. וזהו כוונת המשורר שגיאות מי יבין מנסתרות נקני גם מזדים חשוך עבדך ר"ל אם תשמרני ממזיד בוודאי לא אכשל בשוגג. וזהו כוונת הגמ' בגלעד דשכיחי רוצחים יותר משאר מקומות ר"ל במזיד והרגל נעשה טבע ונכשלין בשוגג לכך תקנו שלש ערים ומתורץ קו' תוס' וא"ש. באופן אחר י"ל למה דוקא בגלעד שכיחי רוצחים יותר משאר מקומות דאיתא להט החרב המתהפכת פעמים טוב ופעמים רע ח"ו. כגון אם יזכו ישראל יתהפך החרב לטוב כדכתיב חרב לה' ואם לא יזכו ח"ו נמסר חרב לעשו דכתיב על חרבך תחיה. ואי' שלשון הקודש נקרא חרב טוב ותרגום נקרא חרב רע וטעם לדבר י"ל מפני שבלה"ק תכלית המספר הוא אחד גי' י"ג והוא י"ג מדות וגם במ"ק עולה ד' והוא שמו של הקב"ה. ולשון התרגום תכלית המספר הוא חד גי' י"ב והוא י"ב מזלות וזה הסימן לעולם השפל. ולכך חייב כל אדם לקרות בע"ש שנים מקרא ואחד תרגום שבאותו פעם חטא אדה"ר וגרם שיהיה חרב מתהפך בעולם ואנו מתקנין שיהא בטל חד בתרי. ולכך אמרו שלא יאריך באל"ף שלא יראנו כמו שאמר חד ויובן גם המדרש דקודם שחטא אדה"ר דיבר בלה"ק ואחר החטא דיבר בלשון תרגום והיינו כנ"ל דתרגום נקרא חרב רע לפי שאחד הוא במס"ק ד' והוא מספר מרובע ואם תכפול אותו למשל כ"ה פעמים יעלה בידך מאה וזו א' במ"ק וזו סימן על אחדות השם ב"ה. אבל לשון ארמית אם תרצה לומר אחד צריך לומר חד והוא י"ב וזהו חרב רע. היוצא מזה שלשון ארמית נקרא חרב רע ויובן גם הויכוח של יעקב עם לבן דכתיב ויאכלו שם על הגל ויאמר עד הגל הזה ויקרא לו גלעד ולבן קרא לו יגר שהדותא בלשון ארמית מפני שלבן ביקש לעקור את הכל ואמר בלשון ארמית שהוא חרב רע. אבל יעקב קרא לו גלעד בלה"ק ורצה לתקן את גלעד היוצא מזה דגלעד הוא חרב טוב וחרב רע כשזה קם זה נופל ואין ב' הפכים בנושא אחד ואם נכשלו באיזה חטא ח"ו מיד גובר חרב רע ח"ו משא"כ בשאר מקומות. מפני ששם בגלעד הוא עיקר להט החרב כנ"ל וא"ש הגמ' בגלעד שכיחי רוצחים ולכך תיקן משה ג' ערים. ונחזור לעניינינו ויפתח הגלעדי מפני שבחר בארץ טוב ונצח את עמון לכך מיושב על גלעד שהוא מקום חרב רע ובירר אוכל מתוך הפסולת וא"ש. באופן אחר נראה ונקדים מ"ד בתוספות ויאמר אליהו מתושבי גלעד מפני שאנשי גלעד לא באו למלחמה לעזרת ישראל ונהרגו כולם. ונר' ליתן טעם דאי' למה באמת לא רצו ללכת אנשי גלעד למלחמה מפני שאמרו כבוד אלהים הסתר דבר ר"ל על פסל מיכה לא רצו ללחום ועל פלגש בגבעה שהוא כבוד הבריות נלחם מוטב שנשווה כבוד עבד לכבוד קונו. אמנם למה נהרגו ובאמת הא שפיר טענו. רק אי' גדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת וע"ז נהרגו. ואי' בגמ' דאמר אחאב לאליהו כשהלכו לנחם את חיאל כשמתו בניו על שבנה חומות יריחו אפשר שקללת יהושע נתקיימה וקללת משה רבו של יהושע לא נתקיימה דכתיב ועבדתם אלהים אחרים וכו' ועצר את השמים ולא יהיה מטר וכו' ונשבע אליהו שלא יהיה טל ומטר ונתן נפשו על כבוד הבריות ולכך נקרא מתושבי גלעד כפי' תוס' שהם ג"כ נתנו נפשם על כבוד הבריות במלחמת בני עמון וגם המה לא רצו ללכת במלחמה בשביל שלא נקמו נקמת ה' בפסל מיכה ומסרו עצמם למיתה וגם הוא עשה כן כי אחאב אמר קללת רב לא נתקיימה ועל זה נשבע אליהו אף שהיה ביד אחאב להורגו לכך נקרא אליהו מתושבי גלעד וא"ש וק"ל:

היה גבור חיל. ע"פ המזל דחיל איקרי מזל דכתיב היה את לאשת חיל לפי שראה בועז במזלה שיעמדו גבורים מן רות. ושאר גבורי ישראל היו כשרוח הקוד' שרתה עליהם כדכתיב בשמשון ותצלח עליו רוח ה' אך יפתח היה גבור חיל ע"פ המזל וא"ש:

והוא בן אשה זונה. הטעם לפי שראה גלעד במזלה שעתיד לעמוד גבור ממנה לכך לקחה לאשה:

ויולד גלעד את יפתח. יתבאר ע"פ הרמב"ם שפסק מי שבא על פנויה והוליד ממנה בן אינו יורש כשאר אחיו דאמרינן כשם שזינתה עם זה כך זינתה עם אחר. ואיתא שלשה הופיע הרה"ק עליהם והם יהודה שאמר צדקה ממני והופיע רה"ק שלא זינתה עם אחר וכו' וע"ז אמר ויולד גלעד את יפתח תלה הלידה בגלעד ר"ל שהיה מחשב חדשים ואיתרמי ליה וכהאי גוונא לא אמרינן שמא זינתה עם אחר והרה"ק אומרת כן. והוא מלשון עדות ויולד גלעד את יפתח וא"ש. באופן אחר נקדים טעם למה כתיב לא יבא עמוני בקהל ה' עמוני ולא עמונית הלא ידוע דלוט לא חטא כלל אבל בנותיו חטאו. ונראה דאי' אשה כי תזריע וילדה זכר אשה מזרעת תחלה יולדת בן איש מזריע תחלה יולדת נקבה ונר' טעם לדבר דאי' כל מין זורע ב' טיפין טפה ראשונה של אשה הוא נקיבה והב' הוא זכר וא"כ כשהאיש מזריע תחלה וטיפה ראשונה שלו הוא זכר והב' הוא נקיבה וטיפה ראשונה של האשה שהיא נקיבה מתחברים ומצא מין את מינו ונגמר מכח אל הפועל וכן להיפוך. והטיפה שני' הוא לבטלה אבל ביעקב שלא זרע לבטלה לכך אמרינן במדרש תאומה נולדה עם כל שבט ושבט לפי שגם טיפת הנקיבות נתחברו והיה לאחדים. היוצא מזה דנקיבות באים מזכרים ולכך הנקיבות של עמון מותרות שהם באים מכח לוט ולוט לא חטא. אבל הזכרים באים מכח אשה לכך עמוני ולא עמונית וכאן אמנם היה להיפוך שבא מכח גלעד וזהו ויולד גלעד את יפתח וא"ש:

ותלד אשת גלעד לו בנים ויגדלו וכו' ויגרשו את יפתח וכו'. דאי' כתובת בנין דכרין היינו שבניה של אותה אשה יורשין כתובתה וידוע דנשים בכתובה ופלגשים בלא כתובה וא"כ לא היה ליפתח חלק בכתובה וע"ז אמר ויגרשו אותו. אמנם אעפ"כ לא כדין עשו כי לו משפט הבכורה דכתיב לא יבכר את בן האהובה וכו' וק"ל:

ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב. פי' המדרש שהלך לח"ל ונראה טעם דהנה אי' כל השבטים היה להם שער מיוחד במקדש ושם היו נכנסים ויוצאים כמבואר ביחזקאל. וליפתח גרשוהו בני שבטו והיה כמתעתע ולא ידע עם איזה שבט ילך לעזרה. אבל הדרים בח"ל פטורים מלעלות לרגל לכך הלך לח"ל. אמנם המדרש צריך ביאור למה נקרא ח"ל ארץ טוב היות שפטורה מן המצות ונ"ל דאי' כל הארצות מקבלין שפע משבעה משרתים וארץ ישראל מקבלת שפע מן הלבנה וידוע דהלבנה עצמה מקבלת מהחמה והיא נקראת עני כעני המקבל מעשיר וזהו ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לפי שכוכב שלה מסכן ואביון ולא היה ראוי שיגדלו פירות בא"י כי כוכב שלה היא הלבנה והוה כמו עני לולי דהקב"ה בעצמו משפיע לא"י ולכך פירותיה חייבים במעשרות ותרומה יותר משאר ארצות. וידוע דא"י נקראת ארץ חמדה טובה וח"ל נקראת ארץ טוב והטעם מפני שהלבנה מקבלת אור מהחמה והיא כנקיבה הנוטלת פרס מבעלה ולכך נקראת טובה בה"א הנוספת לסימן נקיבה כי כוכב שלה היא כנקיבה ולכך א"י חייבת במעשרות לרמז כמו העני שמקבל פרס מעושר וכוכב שלה מקבלת ג"כ שפע מהחמה לכך צריך ליתן ג"כ מעשרות לכהן שמקבל מעשיר והוא העני המקבל משא"כ ח"ל דמקבלת שפע מהחמה לבד ואינה מקבלת מאחרים לכך פטורה ממעשרות ולכך ג"כ נקראת ח"ל ארץ טוב בלא תוספת ה"א הנקיבה וא"ש. והמפרשים פירשו דקאי על פלוני אלמוני הנקרא טוב כמ"ש הכתוב אם יגאלך טוב יגאל. וי"ל טעם למה הלך אליו דהנה בועז אמר לו לגאול את רות המואביה והשיב לו לא אשחית את נחלתי פי' אם אוליד בנים מן רות והמה יבקשו לירש עם אחיהם לכך לא אשחית את נחלתי. ולכך הלך יפתח אליו לפי שאחיו גרשוהו מהסתפח בנחלתם ולא רצו ליתן לו נחלה היפוך היותו בכור ולו משפט הבכורה וא"ש:

ויתלקטו אליו אנשים פוחזים וריקים ויצאו עמו. כבר הקדמנו שהיה בעל מזל לכך התחברו אליו אנשים וריקים ופוחזים עפ"י המזל. ויאמרו ליפתח לכה והיית לנו לקצין. פי' לך נא למלוך עלינו כי אתה בעל מזל. ויאמר יפתח וכו' ויאמרו ליפתח לכן עתה שבנו אליך. פי' הפילוסופים אין חכם ניכר אלא אם שונאו בא לפניו ומפיל תחנונים לפניו והוא מכבדו ולא נוקם לו וע"ז אמרו לכן עתה שבנו אליך לראות אם חכם אתה וא"ש:

ויאמר יפתח וכו'. ונתן ה' אותם לפני היינו שלא עפ"י המזל רק השם יתנם לפני. ולכך ויאמרו לו זקני גלעד ה' יהיה שומע בינותינו כלפי מ"ש הוא ונתן ה' אותם לפני השיבו הם ג"כ ה' יהיה שומע וכו' וא"ש:

וידבר יפתח את וכו' לפני ה' במצפה. לפי שראה ברה"ק שימשח אחד במצפה והוא יכבוש את בני עמון וזה היה שאול המלך והיה סבור שהדברים מגיעים אליו ולכך התפלל במצפה:

וישלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון לאמר מה לי ולך כי באת אלי להלחם בארצי. מפני שצריך לפתוח בשלום ושלח לו דע כי אתה מעולל בחטא ודע כי אתה לא תצלח ובכן חדל לך להלחם בי. ואם תאמר שאעפ"כ רצית להלחם בי כי יש לך זכות אבות גם לי יש זכות אבות וזהו שאמר מה לי ולך שיש לי ג"כ זכות אבות כמו לך. ויאמר מלך בני עמון בדין אני בא להלחם עמך כי לקחת ארצי בעלותם ממצרים השיבה לי בשלום ואני לא אבא אליך בחרב ובחנית. ויוסף וכו' ויאמר לו וכו' כי בעלותם ממצרים וילך ישראל במדבר וכו'. הוכיח שלא היה בדעתם להתגרות בך וזהו שאמר וישלח מלאכים וכו' ולא שמע מלך אדום וכו' אגב גררא נבאר טעם למה גזר הקב"ה על עמון ומואב שלא לבא בקהל לעולם ועל אדום לא גזר אלא עד דור שלישי הלא היה להם ג"כ לקדם ונראה דאי' בגמרא גזרו על פיתם ועל יינם משום חתנות. ולפ"ז אדום לא קדם דאסור להם פיתם כבר מחמס יעקב אחיך. אבל עמון ומואב שעדיין לא נגזר עליהם והיה להם לקדם לכך הענישם הקב"ה על זה שלא לבא בקהל וממילא אסור פיתם מדה כ"מ ונחזור לענינינו הויכוח שלא לקח ישראל את ארץ בני עמון כי ביותר היה להם להתגרות באדום שיצא לקראתינו בחרב ואפ"ה לא לקחנו את ארצו:

ויסב את ארץ אדום וכו'. ר"ל הלא לא עברנו בגבול בני עמון כי אסור לנו להתגרות בבני עמון ואיך יעלה על הדעת שלקחו את ארצך:

וישלח ישראל מלאכים אל סיחון וכו'. ולא האמין סיחון את ישראל עבור בגבולו ר"ל עוד הוכחה אמיתית שלא לקחו ישראל את גבולך. דהנה צריך להבין למה באמת לא האמין סיחון את ישראל הלא עם ה' שארית ישראל לא ידברו כזב אלא הענין הוא כך דסיחון טעה במה ששלחו נעברה נא בארצך דרך המלך נלך והיה סבר סיחון בודאי ארצי יהיה שאנן ושקט אבל ארצי אשר לקחתי מבני עמון לא תוכל להציל מפניהם כי לא ארצי הוא לכך הסגיר את ארצו ומוכח מזה שבאותו פעם לא היה שלך והיתה תחת יד סיחון וק"ל:

ועתה ה' אלהי ישראל הוריש את האמורי וכו' ואתה תירשנו. הוכיח בראיה גמורה שאין לבני עמון כלל מפני שעמון התנצל שארץ היא שלו לפי שאין קנין גוי מגוי בחזקה והוכיח יפתח שיש קנין דאלת"ה א"כ לא לקחנו את ארצך כלל כי בתחלה היו שם זמזומים ואתה הורשתם ואי אין קנין לגוי במאי קנית בתחלה. וכמו שהוריש ז' אומות כן הוריש מארנון ועד יבוק ר"ל כמו שאין לך חלק בא"י כך אין לך חלק מארנון ועד יבוק וא"ת שיש קנין לגוי א"כ כבר עמון טיהר בסיחון וקנה סיחון ממך בחזקה. ועוד אמר הלא את אשר יירשך כמוש אלהיך אותו תירש ידוע דהאומות היו עושין תחומין ע"פ כוכב המשפיע להמדינה והיו יודעין עד היכן משפיע כוכב פלוני והיו עושין עד כאן תחום פלוני. וכמוש היה כוכב עמון ואמר יפתח אשר יירשך כמוש אלהיך אותו תירש ולא יותר וא"ש:

ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן צפור וכו'. דהנה אי' למה באמת נלחם עמון עם ישראל מפני שראה באצטגנינות שאחד מעמון ימלוך על ישראל וזהו היה רחבעם דכתיב ושם אמו נעמה העמונית והוא טעה וביקש למלוך על ישראל. ושלח אליו יפתח הטוב טוב אתה מבלק בן צפור שהיה מלך מואב שגם יצא ממואב דוד המע"ה ואפ"ה לא נלחם עם ישראל וא"ש. באופן אחר נראה דתלונת עמון היתה דודאי שנתן לכם השם מארנון ועד יבוק ומי יבוא אחר המלך מלכו של עולם אמנם הלא קלקלו בחטא פעור וחזר הדין שיהיה לי הארץ וע"ז השיב יפתח הטוב טוב אתה מבלק בן צפור הלא הוא היה בר מיצרא באותו ענין ואפ"ה לא נלחם בישראל וק"ל:

כשבת ישראל ג' מאות שנה מדוע לא הצלתם. חזר למעלה ואמר אם חטאו ישראל אין הקב"ה פוקד אלא עד ג' דורות וידוע דק' שנים הוא דור א' ועתה כבר עבר הג' מאות שנה היינו ג' דורות ואין הקב"ה פוקד עון יותר ה"ל להציל בעת ההיא וק"ל:

ישפוט ה' השופט היום. פי' המדרש השופט ביום נ"ל דאית' ולא ידע בשכבה ובקומה נקוד על ובקומה לומר בשכבה לא ידע ובקומה ידע וא"כ בלילה לא חטא כלל וביום חטא וא"ש המדרש השופט ביום וא"כ אין לך זכות מואב ואם כי שניהם לדבר עבירה נתכוונו וק"ל:

וידר יפתח נדר וכו'. נראה טעם הנדר הזה לפי דאחיו גרשוהו מהסתפח בנחלתם ולא בקשו ליתן לו הבכורה והיה כאשר סיבב הגדולה וראה שהראשון הוא מן המובחר לכך נדר כל מי שיצא ראשון מביתו יהיה לה'. וטעם שנזדמן לו בתו הלא כבר הקדמנו דעמוני ולא עמונית מפני שהזכרים באים מכח הנקבות והן חטאו והנקבות באים מכח הזכרים והם לא חטאו כי לוט שיכור היה כנ"ל. אכן ע"כ יפתח לית ליה האי טעמא דהזכרים באים מכח הנקבות כי הוא היה בן אשה זונה וצ"ל טעם דעמוני ולא עמונית משום כל כבודה בת מלך פנימה ולפ"ז אין נאה לזו שתצא לחוץ בחופים ובמחולות ובתו הלכה כידוע לכך נגזר עליה מיתה ולעתיד יבולע המות לנצח ב"ב אמן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· מעבר לתחילת הדף