אהבת יהונתן/הפטרת בא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הדבר אשר דבר ה' אל ירמיהו הנביא. ידוע מ"ד במדרש כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא היה הדבור מתייחד עם משה מפני שהיו כנז פין. ואמר אמ"ו זלה"ה דמצינו במדרש שאמר הקב"ה למלאכי השרת מה אבל יושב ודומם אף אני אשב ואדום דבכל מקום עמו אני בצרה ובמדבר היה לישראל כעין גלות וא"כ כביכול יושב ודומם לכן לא היה הדיבור מתייחד עם משה. ולכך בגלות המר הזה נאמר לבא לפומא לא גלי לפי שאין דבור אמנם כאן היה הדבור עם ירמיה לפי שהיה עדין קודם חורבן הבית. ואף שחורבן מצרים היתה כמה שנים אחר החורבן מכל מקום הדיבור הי' מקודם וק"ל:
הגידו במצרים וכו'. ידוע דיונה הנביא לא רצה ללכת אל נינוה העיר הגדולה דשמא ינחם ה' על הרעה ויאמרו נביא שקר הוא ולפ"ז איך ניבא כאן ירמיה על מצרים שמא יחזור ה' על הרעה. אכן איתא לטובה אין הקב"ה חוזר ולכך גבי נינוה כתיב ונינוה נהפכת אין כאן טובה בשום צד ויכול לחזור בו אכן כאן כתיב לבוא נ"נ מלך בבל וא"כ טובה היא לנ"נ ואינו חוזר לכן שפיר אמר הגידו במצרים וק"ל:
או יאמר. דהנה מה דאמרי' שמא ינחם הקב"ה על הרעה היינו כשיעשו תשובה הוא דוקא גבי ישראל. רק יש מקום לבעל דין לחלוק מה נשתנו אלו מאלו וא"כ כאן ניבא ירמיהו ג"כ על חורבן ירושלים ואם יחזור הקדוש ברוך הוא וינחם ויקבל תשובה מישראל צריך ג"כ לקבל תשובה מאו"ה. לזה אמר כי אכלה חרב סביבך ר"ל סביבות מצרי' דהוא א"י כבר נחרבת ואעפ"כ לא לקחת מוסר מלעשות חשוב' ושפיר י"ל דאין הקב"ה מקבל תשובה מהם ולא ינחם ה' ולא יאמרו שנביא שקר הוא ושפיר אמר הגידו במצרים וק"ל:
מדוע נסחף אביריך. פי' מדוע נסחף השר שלך כי ה' הדפו שם ה' הדפו על שאמר לא ידעתי את ה'. ואי' במדרש נסחף הוא צרעת כמ"ש שאת או ספחת. ונ"ל דאי' במדרש ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף היום אומר אשר לא ידע את יוסף ולמחר הוא אומר לא ידעתי את ה'. ותמוה רק י"ל דאי' וימת יוסף אעפ"י שיוסף מת אלהיהם של אלו קיים. והענין הוא דהנה מיוסף בא התנכרות אלהים שהוא מושל ברוחו ומשנה עתים וטבעי עולם כגון שבע שני שובע ושבע שני רעב והוא הכל שינוי הטבע. וכיון שמת יוסף ונשתכך מלבו. נשתכח ג"כ מעלת אלהים שהוא משנה הטבע. וא"כ לפ"ז נוכל לומר דהלא קשה מה דכתיב וימת יוסף ואח"כ ויקם מלך חדש א"ש דכל זמן שהיה יוסף בחיים היו מתייראים ממנו להשתעבד בבני ישראל רק מאי אשר לא ידע את יוסף מאי איכפת לן בידיעה נימא דידע את יוסף הלא כבר מת ולא היה מתיירא ממנו אלא דזהו כוונת המדרש אע"פ שיוסף מת אלהיהם של אלו קיים ואם כן היה ראוי לירוא מאלהים. לזה אמר אשר לא ידע את יוסף ואם כן לא ידע ג"כ מעלת אלהים כנ"ל ולכן אמר הבה נתחכמה לו. וז"ש המדרש היום אומר אשר לא ידע את יוסף ולמחר אומר לא ידעתי את ה' היינו דמכח יוסף ניכר שה' הוא אלהים ומשנה הטבעיים וזהו לא ידעתי את ה' כפירוש הזוהר שידע מדת האדנות ואלוהות אבל לא ידע שם הויה ב"ה שמורה שהקב"ה משנה טבעי העולם זה לא האמין בה' אלא סבר עולם כמנהגו נוהג. ואי' בהרמב"ן שממכה צרעת נשמע שהקב"ה משנה טבעי בני אדם דאין דרך צרעת לבוא על תכלית שלימות של בשר. ואם כן לכך שפיר אמר וימת מלך מצרים היינו שנצטרע מדה כ"מ כנ"ל. ולכן גבי משה מצינו בשביל שחשד לישראל שלא יאמינו לו והיינו שיאמרו כדברי פרעה שהקב"ה אינו משנה הטבעיים לכן אמר הבא נא ידך בחיקך ויוציאה והנה ידו מצורעת כשלג. וז"ש כאן מדוע נסחף אביריך היינו שנצטרע לזה אמר כי ה' הדפו בשביל שאמר לא ידעתי את ה' והוי מדה כנגד מדה וק"ל:
הרבה כושל גם נפל וכו' מפני חרב היונה. . ידוע מ"ד עיניך יונים זו הם הסנהדרין שנמשלו ליונים. ונר' טעם דאי' במשנה מי חטאת ששתה ממנה בהמה או עוף פסולה חוץ מן היונה מפני ששותה ואינה מקיאה. וז"ש שנמשלו סנהדרין ליונים כי הסנהדרין שותים ד"ת ואינם מקיאים לפי היותם כבור סוד שאינו מאבד טפה. ונבוכדנאצר הי' ג"כ כעין יונה שלא הי' מקיא מה שבא אצלו כמש"ה אסיריו לא פתח ביתה וזה שאמר מפני חרב היונה וק"ל:
קראו שם פרעה וכו' העביר המועד. ר"ל דפרעה הי' מכשף והי' חושב שעות זמניות שאין לו מזל ובאותו עת לא הלך למלחמה. וזהו העביר המועד והי' סבור כשתעבור המועד שאין לו מזל ואח"כ ינצח. אבל באמת לא כן הי' וק"ל:
חי אני נאום ה' כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא. אי' במדרש בשכר שנעקרו ממקומם הר תבור והר כרמל ובאו כדי ליתן תורה עליהם זכו לעשות נס עליהם כגון הר תבור נעשה נס של דבורה כדכתיב לך ומשכת בהר תבור וכו' והר כרמל על ידי אליהו ואע"פ שנעקרו ממקום שאין מזל דהיינו א"י ובאו לח"ל למקום מזל אעפ"כ לא הועיל מזל לסיסרא כדכתיב ותשקוף אם סיסרא בעד החלון פי' בעד חלון המזלות ואעפ"כ לא הועיל לו המזל דהקב"ה משנה המזל ואם כן גבי פרעה נמי הוא העביר המועד כנ"ל ואעפ"כ לא הועיל לו וק"ל:
כלי גולה עשי לך. ידוע דהי' מזבח במצרים והיו ישראל מקריבין עליו לשם. וי"ל ממה זכו לזה. לזה אמר כלי גולה עשי לך דהנה אין זוכים לניסים אלא מחמת גלות וכן הי' הר תבור וכרמל שמחמת גלות שנעקרו ממקומם זכו לניסים וכן גבי מצרים כאן וא"ש:
עגלה יפיפיה מצרים קרץ מצפון בא. דהנה אי' בפסוק וישובו ויחנו לפי פי החירו' וכו' לפני בעל צפון ואמר פרעה לבני ישראל נבוכים הם בארץ סגר עליהם המדבר. דהנה מצרים היו עובדים למזל טלה ובאלהי מצרים עשה ה' שפטים שהחריבם אמנם עדיין נשאר שר שלהם וזהו מזל טלה שהי' בקו צפון וזהו לפני בעל צפון כדי שיטעו ויאמרו דמן שר שלהם נבוכים הם בארץ. ואח"כ הכניע הקב"ה מזל טלה. והיו עובדים למזל שור שהוא בצד טלה שני למערכת הכוכבים טלה שור תאומים. והמדבר היא תחת מזל שור כדאי' באבן עזרא טעם על שעשו ישראל את העגל שכתב וז"ל ואם תשים פניך למסע הראשון אז תבין זה. וכוונתו דמסע הראשון הוא מדבר שור כדכתיב ויבואו מדבר שור. והיינו שהמדבר הי' תחת מזל שור שמצרים עובדים לי. וז"ש עגלה יפיפיה מצרים ר"ל דעבדו למזל שור שהוא מצד צפון לכך קרץ מצפון בא ר"ל נבוכדנצר כנ"ל וק"ל:
גם שכריה בקרבה בעגלי מרבק וכו'. דהנה אי' כשיש ח"ו דבר בחזירים אז מתענין ע"ז. וקאמר הר"ן מכ"ש כשיש דבר בין האו"ה שמתענין. ור"ח פסק שאין מהעניי כי שטנא בתרי אומי לא שליט. לפ"ז קשה איך אמר קרן מצפון בא בא. הא המצריים היו שוכרים משאר אומות יעזור להם וא"כ שטנא בתרי אומי לא שליט. לזה אמר גם שכיריה בקרבה כעגלי מרבק הרצון שהם ג"כ עבדו למזל שור כמו המצריים וא"כ הוי כמו אומה אחת לכן שפיר אמר גם המה הפנו נסו יחדיו וק"ל:
קולה כנחש ילך. דאי' בשעה שאמר הקב"ה לנחש על גחונך תלך באו מ"ה וקצצו את רגליה. נראה לומר לפי שהיא אמרה שקר ושקר אין לו רגלים לכך קצצו את רגליה. ומצרים היו כמו כן מלאים שוא ושקר וכישוף לכן בקרדומות באו לה וקוצצים את רגליהם וזהו קולה כנחש ילך וא"ש. או יאמר דאי' שאלו לנחש מה הנאה יש לך וכו' איך ישוך הנחש בלא לחש וכאן גבי נבוכדנצר שבא להלחם על המצרים לא בא לשלול שלל ולבוז בז. רק באו בקרדומות לה כחוטבי עצים לחרוב הכל בלי הנאה כלל להורות שמה' היתה נסיבה וזה רמז באומרו קולה כנחש ילך וא"ש:
כרתו יערה וכו' כי רבו מארבה. ידוע דממכת הארב' היו יודעים גבול מצרים לפי דבגבול אחר לא הי' הארבה וכאן נמי חיל נ"נ כרתו יערה והיו יודעים גבול מצרים כי מאת ה' היתה זאת ולא הלכו בגבול אחר. וז"ש כי רבו מארבה דהארבה הי' ג"כ עושה גבול וק"ל:
הנני פוקד על אמון. מנא זהו אלכסנדריא של מצרים ועל פרעה ועל מצרים ועל אלהיה ועל מלכיה. נראה לפרש דהנה קשה מפני מה לא רצה יונה ללכת לנינוה שמא יאמרו נביא שקר הוא וקשה והלא כל הנביאים היו מתנבאים ולא חששו לזה דיאמרו נביא שקר הוא. וע"ק מהו פירוש כי עלתה רעתם לפני וננוה נהפכת. ונראה לפרש דהיה ידוע דאין הקב"ה נפרע מאומה למטה עד שנפרע תחילה מהשר למעלה. אמנם כל זה הוא כשחטאתם לא גדלה כ"כ אבל כשחטאת' רבה וגדלה אז נפרע מהאומה אף שעדיין לא נפרע מהשר שלה. ולכך גבי ננוה שהי' חטאתם רבה וגדלה לכך רצה הקב"ה לפרע מהם תחילה טרם שנפרע מהשר שלה. וזה שאמר כי עלתה רעתם לפני ר"ל ביותר ולכך וננוה נהפכת הרצון היפוך הסדר דאין נפרע מהאומה עד שיפרע משר שלה משא"כ בננוה הי' רוצה לפרע מהאומה תחלה. ולכך הואיל ושר שלה קיים. בקל יוכל השי"ת לחזור בו אם ישובו. ולכן לא רצה יונה ללכת לננוה. וידוע מ"ד בגמרא אל תדינוני כיושבי כרכים לפי שיושבי כרכים רובם רשעים. וזהו פי' הפסוק הנני פוקד על אמון מנא דהיינו אלכסנדריא של מצרים דהי' כרך גדול ורבה חטאם ביותר ולכך פוקד עליה תחלה ואח"כ על פרעה ר"ל השר שלה כנ"ל. ועל מצרים שלא היתה גדולה כ"כ ולא רבה חטאתם הנני פוקד על אלהיה תחלה ואחר כך על מלכיה כסדר הפורענות וק"ל:
ואתה אל תירא עבדי יעקב. פירשו שמא תאמר ח"ו אבדה תקותנו דהן מצרים נגאלין לארבעים שנה ואנו ממושכים וממורטים בגלות המר הזה אשר אין קץ לצרותינו בעו"ה לכן קאמר אל תירא עבדי יעקב.
כי הנני מושיעך מרחוק אף שלא תעשה תשובה כמ"ש אני ה' בעתה אחישנה. ורחוק נקרא מי שלא שב כדאי' לרחוק ולקרוב מי שנתרחק מהמקום. ובאמת הטעם שאנו משועבדים בגלות המר הזה זמן ארוך הוא כדי שבעת הגאולה עת ששב יעקב יהא שקט ושאנן ואין מחריד אמנם מצרים אף שאינם בגולה מ"מ אין להם מנוחה וק"ל:
ונקה לא אנקך. מוסב הדבור למעלה דזה שאנו באריכות הגלות הזה לפי שנהיה בזמן הגאולה יושבים בשלוה בהשקט ובטח כאשר ייעדו כל הנביאים וכל זאת לא יוכל להיות עד שינוקה כל העון והחטא ויתלבנו כל הכתמים כמאמר חז"ל כל האומר הקב"ה ותרן הוא יותרו לו חייו ולכך אנחנו באריכת הגלות הזה להתנקות מכל החטאים וכמש"ה ונקה לא ינקה פוקד עון אבות על בנים וכו' וזהו שאמר כאן לנתינת טעם כנ"ל ונקה לא אנקך. ובא לציון גואל ב"ב אמן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |