אגרות צפון/יז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
צדקת בדבריך, כל שאלת שווי הזכיות (עמאנציפאציאן) בהיותה נוגעת כיותר למנת גורלנו החיצונה לכן היא תקח עמדתה ביהדות בתור ענין העומד מתחת למדרגתה. — העמים בזמן מוקדם או מאוחר יחרצו משפטם ויחליטו כדת מה לעשות בדבר השאלה: בין צדק ובין עול בין אנושית ואי-אנושית, — וכי ההתעוררות הראשונה אל הדעת וההכרה הנאמנה, כי ישנה לאדם תעודה גבוהה ונשאה "מהקנין וההנאה"; הגלוי דעת הראשון של ההכרה החיה והקימה ההיא, כי ה' הוא אדון ואב, והארץ מידו נתנה להאדם כאדמת קדש לכל האנשים, למען יכשירו ויפתחו על ידה את תעודת האדם — הגלוי דעת הזה ימצא קן לו בכל מקום בשווי הזכיות של עשוקי משפט ויתראה פעלו והדרו גם על שווי זכיות היהודים.
— אבל כמו כל דבר הנוגע למנת גורלנו החיצונה בכלל, היא רק מתנה נתונה לנו, אשר אמנם מצדנו להתאמץ כי נשיגנה, אך כשהוא לעצמו לא יקטין ולא יגדיל את ערכנו.
— מטרה אחרת לפנינו אשר בידינו להשיגה תמיד — והיא להכשיר את עצמנו להוציא לפועל את "היהדות" על ידי יהודים.
וזאת תנהג אותנו אל השאלה אשר בשם "תקונים בדת" (רעפארם) תכנה.
אמנם כן, ידידי בנימין, אנחנו לא הגענו עדנה על המדרגה שעלינו לעלות; שוה נא לנגד עיניך רק פעם אחת את תמונת החיים מטעם התורה, שעלינו למלאות אחריה גם על פי הציורים הכלליים והמעטים, אשר העברתי לפניך במכתבי והציגה אותה מול פני החיים שלנו בפועל בפרט ובכלל; הנך מוצא עוד את המרחק הרב אשר עלינו ללכת בדרך החיים בטרם נעפיל לעלות על מרום הפסגה, ולזאת דרושים באמת תקונים (רעפארמען) לעבוד ולפעול בכל כחנו ובכל כשרונותינו בכל טוב ומועיל לעלות ולהגיע עד רום המעלה!
— תקונים — אך מטרתם לא תוכל להיות אחרת, רק להוציא לפועל את היהדות בימינו אלה על ידי יהודים — להוציא לפועל את הרעיון הנצחי בתוך ועל ידי מסבות הזמן; חנוך והרמת הזמן אל התורה, אבל לא לתקן את התורה לפי רוח הזמן, הלא הוא להסיר את ראש ההר ולהורידו אל בקעת חיינו, הגבוה, השפלה!! — לנו היהודים דרושים התקונים על ידי יהדות מובנה ומושגה ברוח ומוצאה לפועל בכל כחנו; אבל לא לתקן את התקון הכללי הנתן לנו מה' בהתגלות בעד כל הזמנים, לשנות את צורתה לפי צרכי בני זמננו, ישעם וחפצם בחיים, על היהדות להעלות אותנו אליה מעלה - ואנחנו? - האם אנחנו נמשוך אותה למטה — אלינו?!
הביטה נא וראה את תהפוכות הזמן, אי-הכרה והכרת שוא ביהדות; נוסף לזה ההתחרות מן החוץ אשר, פרצה גם באהלינו אל "ההנאה" לעשותה בתור תכלית החיים!
— אי דעת! איה עתה היהודי היודע ומכיר את עצמותו, המכיר היטב את תכן וחין ערך מנת גורלו — תכן וערך שם תעודתו? אים המה בני ישראל אשר מיתרי לבביהם ינעימו בקול היוצא מכנור דוד מלך ישראל ודברי חוזי יה, ורוח נאור ואדיר — יהיה חלקם בחיים. — אך אחריש מדבר הרוח. — לוא ידעו רק כללי חובות הישראלי? — הכרת שוא בראש וראשונה! ואת שידעו דבר מה בחיצוניותו, מה מעטה היא הכרתם, בפנימיות הדבר, מצד אחד, יודעים המה את חובות "העדות" אך לפעמים ישיגו אותם רק בתור "מצות אנשים מלומדה" או כמו קמיעות ולחשים, להרחיק את הרעות הגופניות ולבנות עולמות עפ"י סודות נעלמים! מצד אחר, יחשבו את חובות הצדק והאהבה, כי הנם נטפלים אל היהדות ומקומם לא בתוך היהדות!
שקיפו על חוקי היהדות שטעמם ונמוקם בלתי נודע להם, כי המה רק נגעי בני אדם, חובות היהדות, אשר מלחמה להם עם צרכי החושים, הקבה ונטית הלב, עם בקשת התענוגים ונעימות החיים; — ואיככה לא ינוצחו במלחמה כזאת, בעוד רק הרוח יעצור כח לגבר חילים ולנצח את התשוקות השפלות האלה — והרוח איננו! ההכרה הפנימית להשיג את היהדות על פי מנת גורלה ותורתה ולפיהן גם האהבה אליהן, תחסר — שקול הדעת נגד תאוות פנימיות וחיצוניות ולסור למשמעת רוחנו הפנימי הוא מטרתנו ואשרנו. — שוה נא את זאת עם השתדלות התקונים אשר בימינו אלה! אל תקצוף ואל תפגע אדם! כבד את כלם!- יען, כלם כאחד ירגישו את המחסור האחד, הכל יחפצו את הטוב כפי אשר יבינו אותו; הכל יחשבו להגדיל את אשר אחיהם. — ואם לא יכירו את הטוב באמת, אם בחפצם לבקש את האמת תעו מני דרך על פי רוב, לא הם אשמים בזה, — כל זמן העכר אתם יחד ישא את עונם, לכן, — כבד את כונתם הרצויה, אך עליך להתאבל, גם בכה תבכה, כאשר תביא בכור המבחן את ההשתדלות הזאת. — הזה הוא התקון הדרוש לנו, לקחת את נקודת ההשקפה מחוץ להיהדות במושגים לקוחים ממקום אחר, ע"ד תעודת האדם או שווי הזכיות, ולפיהם יכרתו מהיהדות כל חלקה טובה ויכאיבוה? הזה הוא התקון נבחרהו, לעמוד בתוך יהדות, בתוך יהדות בלתי מובנה ומושגה ולהעמיד על הנס רק חזיון אחד חיצוני מחלק היהדות שלא יבינוהו את "עבודת האלהים" ויערכוה לפי צרכי הזמן והטעם החדש? להסיר מהדת את הבלתי מובן להם, ולאחוז בחזקה גם כן בדבר בלתי מובן, אשר כמעט אין לו יסוד ברוח היהדות?! — והנה על דבר בתי הספר! הלא הם מחזיקי הברכה והתקוה לימים הבאים! המה נוסדו רק בתור בתי ספר לפי רוח הזמן, למצוא על ידם לימים יבואו:
משען לחם במלאכת יד, במסחר, בחרושת המעשה ובמדעים. ובני הנעורים, אמנם יחנכו ויפתחו בהם את שכלם, אבל גם בזה יאמנו את כח הזכרון יותר מכח התבונה והעיון! — אבל להשכיל ולהיטיב את הלב, ללמד! את היהדות ולכונן שמה את רוח היהדות, למען יחדור אחרי בן גם בחיים ובהליכות עולם, — ולברוא אנשים אשר יכירו את עצמם, כי חיים המה בעולם ה', בכחות נתונים להם מה', למלאות רצונו, אשר ישמחו על התעודה הזאת, ובאהבה רבה יהיו חבוקים ודבוקים בשם "יהודי", השם הקורא אותם לחיים כאלה, להחזיק במעוז התורה בכל עת ובכל זמן, לשאת ולסבול כל אשר יעבור עליהם; — ונוסף לזה להכיר את התבל, להכיר ולדעת את עצמם, לדעת את התולדה, להשיג את צרכי ההוה והכרה העצמית, כי המה אבני הבנין של העתיד, כל אלה מהם והלאה! קח נא אחד מספרי למוד הדת בידך — ותראה בו יסודות החיים לקוחים מחוץ ליהדות, ועמהם שלשה עשר עקרים, אשר עליהם אולי נבנה היהדות, אבל לא על ידם לבד תתקים היהדות, — ציוניים אחדים ממושגי המוסר אשר בעשרת הדברות, — חוקים ועדות לא נזכרו שמה מאומה, או רק בדרך אגב, או בתור הוספה, כמו המנהגים הקבועים להדרת קדש, ומסודרים המה ברב או במעט בתור ציורים ערוכים בשאלה ותשובה (קאטעכיזמוס) ולקוחים ממקום אחר ולתכליות אחרות. — מצד השני, ילמדו רק פירוש ובאור המלות בתורה מבלי כל כונה, וגם זו לטובה! ואיך למלאות החובות ע"י ספרים המזכירים אותם בקצור בעד המעשה, אבל בלי מושג ובלי רוח, או ברוח המצות אשר לא יחזיק מעמד ולא יוכל להלוה אל חיי המעשה. — אי שמים! מאין יצאו לנו יהודים?! יהודים ברוח חי וקים מלא הכרת ה' ותעודתם, נאזרים בכח ללחום נגד תאוות בשר וכל משגה, נגד הכבדות הזמן ותעתועיו? הביטה נא וראה; — אך למה אתאר לפניך את דמות העצב והתוגה בשלמותה! טוב לנו יותר לשמוח כי עוד נערי אצילי בני ישראל אינם נופלים ברוחם ובישרת לבבם מאחרים, — אף כי רחוקים המה מחובות היהדות; נשמח על ההתעוררות, אשר באה בדבר בנין היהדות, ואם גם לפעמים יחפצו להסיע אבנים מקרב הבנין או להטיח אותן תפל; — בכל זאת ההתעוררות בעצמה ערובה נאמנה לעת אחרת טובה ממנה, ולכן ננסה נא לתת ציורים אחדים מהמון המסבות אשר תוכלנה להביא לידי מצב כזה, ונבקש את האמצעים לתקונים באלה הנאמנים באמת. —
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |