אגרות צפון/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אגרות צפון TriangleArrow-Left.png י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ערבה לנפשי, כי בדברי המעטים צלחה בידי לעשות שלום בינך— ובין מנת גורל עמך; אמנם הנך שמח בזה, מבלי הבט על עניו, — הנך שמח בעצם עניו ודלותו. — אכן יש שכר לפעולת חליפות אגרותינו, בנימין אהובי! אולם כאשר תגביה רוחך על מרום רעיון תעודתך, ומשמה תביט על התורה, שעלינו למצוא בה, כי תכלכל בקרבה תכנית הרעיון הזה בפועל, והנה מתלאה! חיל ורעדה יאחזוך בחשבך, כי זה הוא רצון ה'; אינך רואה גם את המפעל שלמענו נקראת; אך תפלה, צקון לחש וחיי התבוננות על כל מצעדי רגליך; ונוסף לזה מצות וחובות כאלה אשר אין בהם כל רוח ונגד השכל הישר הנמו! ואיך? אהובי, אם הלחץ והדחק מרבה להכיל בשנות מאות רבות והמון התלאות לא הועילו באחרונה רק להציל חיצוניות התורה, אבל הרוח לא מצא מקום עמדתו? אם ישראל נגרש מהחיים וזר ומוזר היה לתבל, השקפותיו על החיים והתבל כלא היו, ובעת האחרונה לא הביא עוד דבר נכבד בהבנת מושג התורה — ויחשוב עצמו למאושר בזה, כי הציל רק חיצוניותה? אם רוח תועה אחז בחוקי החיים ויהפכם לחנוטי מצרים, ומפחד פן תביא תעופת הרוח איזה שגיאות, גרש את הרוח המרחף על החוקים, כאשר ישב איש את העיט מעל פגרים מתים הנאהבים והנעימים לו? אם שנות מאות של צרה וצוקה עני ולחץ, לא נתנו מקום לפעול ולעשות, רק קראוהו לשאת ולסבול, ולמצוא התרוממות הנפש בתפלה, ונוחם — בהתבוננות בחיים, עד כי נאלצו לבוא לידי תכונה כזאת? אם נוסף לזה מערכה בלתי מובנה, אשר על פיה ישפל הרוח, ועוד יתגשם על ידה, וכל הנקרא בשם פעולות האדם חיצוניות ופנימיות תשיג בתור מוכניות (מעכאנישעס) תנועות חומריות (דינאמישעס) לבנין עולם בסודות נעלמים, מבלי הבין כי עליהן להיות נסיונות חנוך הרוח ומולידי החיים — ולפעמים השפלו להיות בתור קמיעות ולחשים. - ואתה, בנימין, תשיג ממנה יהדות בלתי מובנה ובמושגים זרים ורק שברי ידיעות?

— אבל התאושש ידידי, שכח את אשר ידעת מזה ושמע כמו לא הקשיבה אזנך מזאת מעולם, ואז מלבד כי שלום תעשה לך עם התורה הזאת, עוד תראה ונהרת להשכיל אף לדבוק בה באהבה בלב ונפש, וכל חייך יהיו תכנית התורה הזאת.

— אנכי נותן לך בזה רק יסודות והשקפות כלליות מחלקי הלמודים השונים, כמעט רק את השמות לבדם ומושגיהם, ויתר הדברים בארוכה והמוסדות הנאמנים לזה, אבאר לך אל נכון בימים הבאים. קרא לך אותם הפעם רק בתור השערות (היפאטעזען) אבל באמת לא השערות תקרא בהם,

— כל השקפה היא לי תוצאת הגיון ולמוד רב במשך כמה שנים בתנ"ך, ש"ס ומדרש, על כל פרט ועל כל צעד יש סעד וסמך לזה בגמרא. אם נבין רק דבר לאשורו ועל כל צעד נשאל: מה שמעתי בזה? מה היא מושג הדבר? מה היא תעודתו? איזה פעולה לשם אות נערכה? מה וא מושג הרעיון הפשוט ביחס ובכונה? עם ההבדלה בזהירות רבה בין דאוריתא ובין דרבנן; להבין את הראשון מעצם הדבר, והשני מטבע ההלכה המביאה לידי מעשה, וביחוד לתת לב על המקורים המיוחדים אשר מטעמם ונמוקם לא נתנו להכתב רק דברים המיוחדים ובעד חלק שמוש המעשה, אך כללות הדבר נמסרה להרוח בתור תורה שבעל פה או להבין דבר מתוך דבר.— — —

אחרי כל אלה מה תשאל נפשך למצוא בתורה, בלי ספק "התגלות" איך למלאות רצון ה' עם כל הקנינים הנתונים לך למנה, ונגד כל אלה אשר מסביב לך; או באומר אחר, איך תפעול במדת הצדק והאהבה עם כלם, ונגד כלם; התבונן היטב על כל אלה,

וצרף אל זה את המושג מה הוא "ישראל", אשר לא לבד כי תעודתו להוציא הרעיון הזה לפעולה בחיים, כי עליו גם לשמור את הרעיון (אידעע) הזה בלבו ולשנן אותו בפיו ובשפתיו, לחנך בזה את עצמו ואת אחרים, ובאחרונה תשים לבך להתבונן על כל דבר הנובע ממקור חיי המדינה שלו בימי קדם, אשר אלה כמובן, בהיותם רחוקים מארצם לא נדרש למלאותם — ויצא לך מזה תוכן התורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. —

— א) תורות הידיעות אשר נתגלו על ידי פרסום התולדה, על דבר מציאת ה', העולם, האדם, ולאומיות ישראל ותוצאותיהם, לא להכיר אותם בתור משפטי האמונה והמדע, רק כעיקרי החיים המקוימים ומאושרים ע"י הרוח והלב.

— ב) משפטים — אמרי צדק נגד עצמים הדומים לך, על פי היסוד של חוק השווי אליך והוא, הצדק נגד האנשים.

— ג) חוקים — חוקי הצדק נגד עצמים הנכנעים תחתיך על פי היסוד, כי קנין ה' המה, הלא הוא: חוקי הצדק נגד האדמה, הצמחים, ובעלי החיים, ושלשתם יחד הבאים בגבול עצמותך, נגד קניניך, גופך, תכונתך, נפשך ורוחך.

— ד) מצות — מצות האהבה לכל היקום מבלי יחס אותם אל קנין עצמותך, רק מטעם פקודת ה' ומושג תעודתך, תעודת איש ישראל.

— ה) עדות— עמודי זכרון של אמתיות מקוימות בעד האדם וישראל המתוארים בעדות הדבור ואותות הפעולות בעד כל אחד ע"ד ישראל ומחוצה לו.

— ו) עבודה — לקדש ולנשא את החיים הפנימיים, למען מלאות תעודתו בחיים החיצוניים, על ידי טהרת הרעיון באותות הפעולות והדבור;

— ולכן לאלה היסודות הראשיים: צדקה, אהבה גם חנוך.

א) צדקה, לכבד כל עצם בתור יציר ה', כל קנין כתעודה אלהית, כל סדר בתור חוק ה', ועל פיהם למלאות כל דבר הנדרש להם.

— ב) אהבה - היא דורשת להתבונן על כל יצור כעל ילד ה' כאח לך ולפעול עליו ועל כחותיו, להביא אותו לתכונתו היעודה מאת ה', מבלי אהבה עצמית, ולמען תהיה בזה תם וישר כרצון ה', ולמלאות פקודתו.

— ג) החנוך — לחנך את עצמו ואת אחרים לפעולות כאלה, להכיר ולהוקיר את האמתיות, למען תהיינה ליסודות החיים לדבר בם בעד עצמו ובעד אחרים ולשוב ולדבוק בהם, אם הרחקנו אותן ממנו ע"י החיים.

- נעבר נא על פני כל אחד מאלה עם יסוד הרעיון המוסד למו, ונשקיף עליהם בלב מבין. —

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף