אבני נזר/יורה דעה/שסב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אבני נזר TriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png שסב

סימן שסב

ב"ה יום ד' בהעלותך האמת והצדק לפ"ק פה סאכטשאב.

שלום וכל טוב לכבוד הרב החריף כש"ת מוהר"ר יצחק מאיר נ"י אבדק"ק סאבטע.

א[עריכה]

א) דבר הס"ת שכתב הסופר בסדר נח ויאמר אלקים תחת שהי' לו לכתוב ויאמר ה' בשם הוי'. ותיכף אחר שגמר תיבת אלקים וקידש השם נזכר שהי' לו לכתוב שם הוי'. ולא כתב יותר והוא בסמוך לסוף עמוד שני שביריעה בת חמשת עמודים. ועתה הספק אם יקדור את השם האלקים וידבק מטלית ולכתוב על המטלית שם הוי'. כי להניחו חלק א"א. שהרי יהי' בו כשיעור פרשה סתומה. או יגנוז היריעה. וכבודו מביא דברי האחרונים בתוספת נופך משלו:

ב[עריכה]

ב) ולדעתי שאין לקדור את השם. הגם שהאחרונים הכריעו ממס' סופרים דשם שנכתב בטעות במקום שלא הי' לו לכתוב השם מותר לקודרו מ"מ לכתוב שם על המטלית אינו נכון לענ"ד ונכונים דברי האוסרים בזה. והנה יסוד המתירין לכתוב על המטלית הוא מדברי המהרי"ק שורש קכ"ב שנתאמץ לקיים המנהג. והשיב על דברי מורו ר' יעקב וסוף דבריו שבמקום שהלכה רופפת יסמוך על המנהג וטעמו האחרון מדברי המרדכי שהכשיר ספר תורה שחסר בו כמו במגילה יע"ש. וא"כ אפי' תחשוב האי טלאי תלוש גמור כשר יע"ש. וא"כ צ"ע איך המתירין פוסקין בזה כדברי המהרי"ק ההם. דהא אנן קיי"ל טעות בס"ת מוציאין אחרת לאחר שקרא הטעות בע"פ ובירך לאחרי' יוציאו ס"ת אחר:

ג[עריכה]

ג) ולומר כי הדבק עושה המטלית עם הס"ת אחת קשה לומר כן. דיפה הביא מורו ר"י הנ"ל ממתני' דשופר שנסדק ודבקו שדבק אין עושה אותו אחד. והרי הלמ"מ כי לחבר היריעות צריך לתפרן בגידין והיינו דלא הוי חיבור רק ע"י גידין. ובודאי אם הי' משכתת יריעה גדולה שכתוב עלי' כל התורה הי' כשר. והרי גם במזוזה הלמ"מ לתופרם בגידין כמו שפירש"י בפ"ק דמגילה. וכותבין על עור אחד רק הלמ"מ שאם יכתוב מזוזה על שני עורות צריך לחבר בגידין. וה"נ לא הוי המטלית חיבור בלא גידין:

ד[עריכה]

ד) ואף שהריב"ש בסי' ל"א גבי ס"ת שנקרע בתוך שני שטין לישן. שלש לחדש. דאפשר בדבק כשר כמו בתפירות גידין. מ"מ בודאי מודה ריב"ש בס"ת שיריעותי' נתחברו בדבק לבד לא מהני. וכ"כ בתשו' רשב"ש סי' קכ"ו שאם דף אחד נדבק בדבק בלא תפירת גידין פסול. רק משום שהיריעות מחוברים בתפירת גידין ולמטה היא שנקרע דבזה אין הל"מ. אפשר דבק נמי כשר. אבל לכתוב על המטלית שהמטלית לא נתחבר רק בדבק לבד. הוי דומיא דס"ת שיריעותי' נתחברו בדבק לבד. ועוד דריב"ש כתב אפשר דבק כשר. וכי באפשר נסמוך בשל תורה הלמ"מ:

ה[עריכה]

ה) אשר ע"כ צ"ל דדעת מתירי הדבק דאף דהלמ"מ לתופרה בגידין דוקא ולא בדבק. מ"מ אזלינן בתר רוב. וכיון שרוב תפור בגידין. אף שמטלית אחד נתחבר בדבק לבד לית לן בה. ולא דמי לדף אחד שנדבק בדבק דפסול. דשאני דף שיש בו פ"ה אותיות כפרשת ויהי בנסוע ויותר (ואיתא במס' ידים פ"ג מגינה שיש בה פ"ה אותיות כפרשת ויהי בנסוע מטמא את הידים] והוא חשוב בפ"ע ואינו בטל לכלל הספר וכה"ג בעירובין (כ"ד.) בקרפף שנזרע מעוטו. אם יש במה שנזרע בית סאתים הוא חשוב לעצמו ואינו בטל לכלל הקרפף ע"ש]. אבל הכתוב ע"ג מטלית שאין בו פ"ה אותיות שפיר בטל לכלל הספר. ולא דמי נמי לס"ת שנמצא בו אות אחת שלא כתקנה דפסולה ולא אמרינן דיבטול בכלל הספר. דשאני התם דהפסול באות אינו מצד הספר. משא"כ פסול תפירה שלא בגידין דהיא פסול שבספר דוקא ודו"ק:

ו[עריכה]

ו) אך אכתי יש לעיין לפמ"ש התוס' עירובין (י':) גבי עור האסלא בהכשר עומד מרובה על הפרוץ למעלה. דאף דהפרוץ מצטרף לשיעור. מ"מ הוא עצמו נידון כפרוץ. דומה לאויר פחות מג' בסוכה דמצטרף ואין ישנים תחתיו ע"ש. וע"כ דעת תוס' וטור גבי קרפף שנזרע מעוטו דמיעוט הנזרע עצמו אסור. רק מה שלא נזרע מותר. וכן פי' הגר"א ז"ל דברי תוס' ועיי"ש בחידושי לעירובין. ומה שמותר עומד מרובה על הפרוץ במחיצות לטלטל כנגד הפרוץ הוא משום דנידון כפתח]. וא"כ ה"נ במטלית שנדבק דכשר משום שהוא מיעוט ומשלים הס"ת מ"מ הכתוב במטלית עצמו יפסול וא"כ מה שכתוב במטלית הוי כקורא ע"פ:

ז[עריכה]

ז) אך לק"מ דהנה הר"ן פ"ב דמגילה הכשיר טעות הנמצא בס"ת כמו במגילה. ואף דתו"מ אפי' אות אחת מעכבין. ואין בין ס"ת לתו"מ כו' היינו דוקא במה שמצות ס"ת מדאורייתא כמו תו"מ דהיינו כתיבת ס"ת. אבל קריאת ס"ת שהוא מתקנת עזרא לא חמור מקריאת מגילה ע"ש. ואנן לא קיי"ל כהר"ן והטעם פשוט דנהי דקריאת ס"ת לא חמור מקריאת מגילה. מ"מ ס"ת עצמו חמור ממגילה עצמה. וכל שיש בה חסרון אות אחת אין שם ס"ת עלי'. ממילא הקורא בה לא יצא. אבל בזה שהמטלית מצטרף להכשיר הס"ת וכיון שהס"ת כשר שוב דומה לקריאת המגילה שאם השמיט הסופר תיבות או פסוקים וקראו הקורא ע"פ יצא. דקריאת ס"ת למדין מקריאת המגילה כנ"ל. כן נראה לי הטעם שגדולי עולם קראו בס"ת שכתוב ע"ג מטלית:

ח[עריכה]

ח) מעתה נבוא לנ"ד בשם קודש הכתוב ע"ג מטלית. כיון דהכתוב ע"ג מטלית אין בו קדושת ס"ת בפ"ע והקורא בו כקורא ע"פ רק שמועיל להכשיר הס"ת והוא כמו טפל ומשמש להס"ת וזה גרעון בכבוד השם:

ט[עריכה]

ט) ומלבד זה אין להכשיר כתיבת השם על המטלית בלא ראי' מן התלמוד. ובתשו' הרמב"ם סימן ס"ט בנמצא שם כתוב חציו בתוך השיטה חציו חוץ לשיטה. תשובה מעולם לא ראיתי מעשה זה. והנראה לי כי צריך להחליף זאת היריעה וכו'. והיינו דאין לנו להכשיר כתיבת השם בלא ראי'. כ"ש בזה שאף בשאר ס"ת יש מחלוקת והב"ח חולק ע"ז מעיקר הדין כמבואר בפסקיו ובתשובתו. שאין לנו להכשיר בשם קודש:

י[עריכה]

י) והנראה לי לגנוז העמוד שכתוב עליו השם והעמוד השני יוכשר. והטעם בזה שהרי אפי' לקדור שם שנכתב בטעות מתירים כ"ש עם כל העמוד. ואי משום שהעמוד הראשון ישאר יחידי ואין עושין יריעה פחות משלשה עמודים. ה"מ לכתחילה אבל דיעבד שפיר דמי. וכן כתב בתשו' רשב"ש בסימן הנ"ל בס"ת הנ"ל שהיתה יריעה בת שתי דפין ודף אחד נדבק בה בלא תפירת גידין וכתב שעכשיו הס"ת פסול דצריך תפירת גידין דוקא. רק יתפרו העמוד הזה בגידין עם היריעה בת שני עמודים כי בדיעבד אין לפסול משום זה. וה"נ בנ"ד:

יא[עריכה]

יא) ומ"ש החת"ס ראי' מהש"ך סימן רנ"ט. באמת אם הש"ך הי' כותב זה דרך פסק דין הי' זה ראי' כי בטח הי' מעיין כל חלקי הסותר אך עכשיו שכתבו כלאח"י דשמא הי' השם כך אולי לא עלה על דעתו שיש חשש בשם בזה. ע"כ אין לסמוך כ"כ על הש"ך בזה. בשגם שעיקר דינו של מהרי"ק חדוש גדול. והב"ח חולק. הבו דלא לוסיף עלה כן נראה לי:

שוב שמעתי שגדול אחד מאוד אשר אינני כדאי לחלוק עליו קרא מתוך ס"ת שהי' בו מטליתים שהי' כתוב עליהם יותר מפ"ה אותיות. ובכן לא אוכל לאמר בזה לא איסור ולא היתר:

הק' אברהם.
Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף