אבן עוזר/שבת/פד/א

אבן עוזר שבת פד א

בתוס' ד"ה מפץ כו'. כדמוכח בפ"ק דסוכה. עכ"ל.

ונ"ל לתרץ קושיא זו מסוכה על רש"י דהא דאמרינן כאן דלית ליה טהרה במקוה איירי בטומאת מדרס וכמ"ש רש"י והיינו כיון דטומאת מדרס כתיבא בהדיא בתורה וטהרה לא מצינו לו, אבל שם בסוכה מיירי בטומאת מת דלא מצינו למפץ טומאה במת בתורה בהדיא, אלא דילפינן ליה במה הצד מכלי חרס ומכלי עץ, דמכלי חרס לחוד לא מצי למילף, דמה לכלי חרס שמטמא מאוירן וכמ"ש התוספות (ע"ב) ד"ה מה פכין, וכיון דמכלי עץ ילפינן למפץ אמרינן דיו להיות כנדון, לכן יש להם טהרה במקוה כמו כלי עץ (ועיין בב"ק דף כ"ה ע"ב בתוס' שם):

ולפי זה יש לתרץ מה שהקשו התוס' נמי לקמן (ע"ב) ד"ה והא לית ליה טהרה כו', מהא דקמייתי לה שם בב"ק לטומאת ז' דמשמע שיש להם טהרה במקוה, י"ל דהתם נמי בטומאת מת איירי, וליכא לאקשוי הא בב"ק אף למאי דס"ד שם דלא אמרינן דיו אפילו הכי משמע שם דיש להם טהרה במקוה, י"ל דלא קשה מידי דהא דס"ד שם דלא אמרינן דיו, היינו כגון טומאת ז' דכתיבא במת בהדיא, וכיון דילפינן מפץ דמטמא במת, תו לא נפיק מכלל שאר כלים דכתיבא בהדיא בקרא במת דטומאת ז' בזה לא אמרינן דיו, אבל הא דלית ליה טהרה במקוה לא כתיבא בהדיא דלא ליהוי ליה טהרה, אלא כיון דטומאתו כתיבא בהדיא במקרא, וטהרה לא מצינו לו בהדיא לפיכך אין לו טהרה, וא"כ היכא שגם הטומאה לא כתיבא רק דילפינן ליה מכלי עץ, ע"כ ודאי דלא חמיר מכלי עץ עצמו, ובזה א"א לספוקי כלל.

וליכא לאקשוי לפירוש רש"י דא"כ מכלי עץ לחוד נילף מק"ו, דאין לומר כמו שתירצו התוס' לקמן (בד"ה מה פכין כו'), דהואיל ולית להו טהרה במקוה לאי נעשה אב הטומאה, ומש"ה לא מצינו למילף מכלי עץ דהא לרש"י יש להו טהרה במקוה, דיש לתרץ קושיא זו לרש"י דלא שייך למילף ק"ו מכלי עץ, דיש לומר דבמדרס אין הדבר תלוי אם הוא כלי אם לאו, אלא הדבר תלוי אם עומד לשכיבה אם לאו, ולכן הסאה ותרקב. אינן מטמא מדרס דאין עומדים לשכיבה ומפץ דעומד לשכיבה מטמא, אבל טומאת מת הכל תלוי בכלי לכן אין מפץ מטמא, ולא שייך למילף מק"ו דהשתא ומה כלי עץ דאינן מטמא במדרס מטמא במת כו', דהא משום קולא זו דאינן מטמא במדרס לא שייך משום הכי להקל במת, דהא דאינן טמא במדרס הוא משום דלא מייחדי למדרס, ואין לו טעם מש"ה להקל במת, וכן סוף דינא מפץ דמטמא במדרס ק"ו דיטמא במת לא שייך ג"כ, דלמעלה זו דמטמא במדרס משום דמיוחד לשכיבה, לא מהני לטומאת מת כלל, ומש"ה צריך ללמוד מפכין קטנים מה לפכין כו' כלי עץ יוכיחו.

אבל על שיטת התוס' קשה לי בהא דאמר פ' כיצד הרגל, אחר שלמד שם טומאה במפץ בשרץ, אמר שם אלא מפץ במת מנין כו', דהא ע"כ בכלי עץ מיירי דשייך ביה טומאת ז', וא"כ מאי פריך מפץ במת מנין כו', מהיכי תיתי לנו למעטיה למפץ מטומאת מת, דהא כתיב וכל כלי עץ תתחטאו ויש בכללו נמי פשוטי כלי עץ כמ"ש התוס' בשם ר"י, ושם לא נזכר שק אך דממעטינן פשיטי כלי עץ מדאיתקש בשרץ לשק, וכיון דמפץ מטמא בשרץ מהיכי תיתי לן למעוטי' למפץ במת דלא ליהוי, בכלל וכל כלי עץ תתחטאו. כמו דהוא בכללו לענין טהרה במקוה וצ"ע.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף