אבן יקרה/א/לו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבן יקרה א לו

סימן ל"ו לבאר דברי הרמב"ם התמוהים פי"ח מה' מעשה הקרבנות הלכה י"א

נשאלתי לבאר דברי הרמב"ם התמוהים פי"ח מה' מעשה הקרבנות הלכה י"א:

(א) טרם כל שיח נעתיק הסוגיא מקור דברי הרמב"ם ז"ל והוא ביומא דף ס"ב ע"ב ת"ר שני שעירי יוה"כ ששחטן בחוץ עד שלא הגריל עליהם חייב על שניהם משהגריל עליהם חייב על של שם ופטור על של עזאזל ומקשינן בגמרא עד שלא הגריל עליהם חייב על שניהה למאי חזו אמר רב נזסדא הואיל וראוי לשעיר הנעשה בחוץ ומקשינן מאי שנא לשעיר הנעש' בפנים דלא דמחוסר הגרלה לשעיר הנעש' בחוץ נמי לא דמיחסרא עבודת היום ומשני קסבר רב חסדא אין מחוסר זמן לבו ביום השתא דאמר רב חסדא כו' הא דאר"י א"ש כו' שחטן בחוץ קודם שנפתחו דלתות ההיכל פטור כו' עיין היטב רש"י על כל זה וז"ל הרמב"ם שם שני שעירי יוה"כ ששחטן בחוץ אם עד שלא התודה עליהם חייב כרת על שניהם הואיל וראויים לבא לפני השם לוידוי ואם אחר שהתודה עליהם פטור על המשתלח כו' וכתב הראב"ד א"א אני שונה בברייתא עד שלא הגריל עליהם חייב עליהם ופירש רב חסדא הואיל וראויים לשעיר הנעשה בחוץ משהגריל עליהם חייב על של שם ופטור על של עזאזל אלמא אפי' קודם שהתודה כיון שהגריל ועלה עליו הגורל לעזאזל פטור עליו בחוץ אעפ"י שעתיד להתודות עליו שאין ראוי לבא לפתח אוהל מועד ויהי' מיוחד לה' אלא שיהא ראוי לזריקה ולהקטרה שנאמר לה' וחיי ראשי שמעתא דזבחים הטעהו כו' עכ"ל:

(ב) ובטרם נבא לישב דברי רבינו מוכרחין אנחנו להעתיק עוד דברי הש"ס בזבחים שם והוא בדף קי"ג ע"ב אהא דתנינן במתניתין שם שעיר המשתלח שהקריבו בחוץ פטור שנאמר ואל פתח אהל מועד וגו' וכל שאין ראוי לבא לפתח אהל מועד אין חייבין עליו בחוץ ומקשינן שם בגמרא ורמינהו או קרבן שומע אני אפי' קדשי בדק הבית שנקראו קרבן שנאמר ונקרב את קרבן ה' ת"ל ואל פתח אהל מעד מי שראוי לבא אל פתח אה"מ יצאו קדשי ב"ה שאינם ראויים לבא אל פתח אה"מ אוציא את אלו ולא אוציא שעיר המשתלח שהוא ראוי לבא אל פתח אה"מ (פירש"י משום הגרלה) ת"ל לה' להוציא שעיר המשתלח שאינו מיוחד לה' ומתרצינן לא קשיא כאן קודם הגרלה כאן לאחר הגרלה (פירש"י קודם הגרלה הוה ראוי ועתיד ליכנס משום הגרלה ואי לאו דמעטי' מלה' הוה אמינא לחייב. אחר הגרלה לא ראוי לבוא הוא וממעיט מאל פתח) ומקשינן תו אחר הגרלה נמי הא איכא וידוי אלא אמר ר' מני לא קשיא כאן קודם וידוי כאן אחר וידוי עיין שם היטב:

(ג) והנה לכאורה צריך להבין במה דמתרץ רב מני ל"ק כאן קודם וידוי כאן לאחר וידוי הא בתחלה רצונו לומר דלה' קאי קודם הגרלה וחשיב שפיר אינו מיוחד לה' וע"ז לא הוה קשיא לן כלום וכל עיקר קושית הש"ס הוא רק על מה דמוקמינן מיעוט דואל פתח אחר הגרלה ע"ז מקשינן והאיכא וידוי דאכתי ראוי לבא אל פתח אה"מ משום וידוי. וא"כ מי הכריחו לרב מני לומר דלה' קאי רק אקודם וידוי הא זה שפיר מצי למיקם אדוכתי' כדקא סלקא אדעתין מעיקרא והיינו קודם הגרלה ואל פתח על אחר וידוי ובהא כבר מיתרצא קושית הש"ס ודוק:

(ד) ונ"ל בזה דהא לכאורה קשה דהרי בסוגיא דזבחים חשבינן לי' ראוי לפתח אהל מועד משום דראוי לבא להגרלה וכמ"ש רש"י. וא"כ מה מקשינן ביומא שם עד שלא הגריל עליהם למאי חזו ומוכרח רב חסדא לתרץ דראוי לשעיר הנעשה בחוץ הא בלא"ה הם ראויים לפתח אה"מ להגריל עליהם כמו דאמרינן בזבחים שם:

(ה) ועל כרחנו צריכין אנחנו לומר בזה כמו שהביאו התוס' גיטין דף מ"ז ע"ב ד"ה מביא כו' ובב"ב דף פ"ב ע"א בשם הירושלמי דהא דאמרינן בביכורים מביא ואינו קורא היינו דוקא כשליקטן לשלחן ביד אחר דלא נראו לקריאה אבל אם ליקטן להביאן הוא לא ישלחם ביד אחר שכל שנראו לקריאה אינן נתרין אלא בקריאה עיי"ש בתוס' דמתבאר משם למעיין דאע"ג דבלא נראו לקריאה הוה ההבאה עבודה ומביא ואינו קורא מ"מ בנראו לקריאה דחזו לעבודה חשובה מן ההבאה לא חשיבא ההבאה עבודה ולפיכך אינו מביא כלל ודוק. וה"נ בזה דהא דאמרינן בזבחים דבראוי לבא להגרלה חשיב עי"ז ראוי לבא לפתח אה"מ היינו דוקא גבי שעיר המשתלח דהרי לא שייכא בי' עבודה אחרת וא"כ הויא ההגרלה עיקר העבודה אצלו ושפיר חשיב על ידה ראוי לבא לפתח אה"מ משא"כ גבי של שם דשייכא בי' זריקה והקטרה בודאי אף שראוי להגרלה לא חשיב עי"ז ראוי לבא לפתח אה"מ רק היכא שראוי לזריקה וא"כ הדברים נכונים מאד דשם בזבחים הא לא מיירי רק לענין שעיר המשתלח לבד שפיר חשבינן לי' ראוי לבא אל פתח אה"מ כיון שראוי לבא להגרלה משא"כ ביומא דאמרינן בברייתא שני שעירי יוה"כ ששחטן בחוץ וא"כ מחייבינן גם על השעיר של שם לזה לא מועיל מה שראוי לבא להגרלה. ומה מדוקדק בזה לשון הש"ס בקושיתו עד שלא הגריל עליהם חייב על שניהם למאי חזו. ודוק היטב:

(ואו) ובזה מיושב היטב מה שדקדקנו באות ג' דלפי"ז כל הטעם דחשבינן הגרלה ראוי לבא לפתח אה"מ גבי שעיר המשתלח משום דלא שייכא בי' עבודה גדולה מזו וע"ז מקשינן שפיר והאיכא וידוי וממילא גם גבי שעיר המשתלח לא חשיבא הגרלה עבודה לענין ראוי לבא אל פתח אה"מ דהא איכא גדולה מזו והיא הוידוי ול"ל לה' למיפטרי' הא כבר מימעיט מאל פתח אה"מ וע"ז מתרץ רב מני דלה' באמת לא קאי רק על קודם וידוי ודוק היטב:

(ז) אך לפי"ז יקשה קושי' נפלאה דהא ביומא דף ס"ג ע"ב מקשינין אברייתא זו ולה' להוציא הוא ורמינהו ירצה לקרבן אשה לה' כו' מנין שלא יקדישנו מחוסר זמן ת"ל קרבן לה' לרבות שעיר המשתלח ומתרץ רבא הכא מענינא דקרא התם מענינא דקרא התם דאל פתח לרבות (פירש"י לרבות שעיר המשתלח דלא מימעיט מאל פתח שהרי ראוי לבא אל פתח אה"מ) לה' להוציא הכא דאשה להוציא לה' לרבות עייש"ה הא כ"ז ניחא אי סבירא לן דהגרלה הויא עבודה ליחשב על ידה ראוי לבא אל פתח אה"מ א"כ שפיר הוה אל פתח לרבות וממילא לה' להוציא משא"כ עכשיו שתירץ רב מני כאן קודם וידוי כאן אחר וידוי ומשום דהגרלה לא חשיבה עבודה לפי שיש כאן עבודה גדולה ממנה והיא הוידוי כנ"ל א"כ מנ"ל לרב מני דלה' אתי למעט קודם וידוי דילמא גם קודם וידוי חייב דהא ראוי לבא לפתח אה"מ להתודות ולה' אתי לרבות קודם הגרלה. דהא כל הטעם שאמרנו דלה' להוציא משום דאל פתח לרבות משא"כ השתא דאל פתח ממעט קודם הגרלה שהרי אינו ראוי לבא דהגרלה עצמה לא חשיבא עבודה ולוידוי ג"כ אינו ראוי דמיחסר הגרלה וא"כ אל פתח למעט ונימא דלה' אתי לרבות ומנ"ל למיפטר קודם וידוי והיא קושי' נפלאה לפי דרכנו:

(ח) אמנם בלא כ"ז קשה לי על גוף קושית הש"ס יומא שם דהא אמרינן בש"ס בכ"ד דכל העומד לזרוק כזרוק דמי (ולדעת הרמ"א באע"ז סי' קכ"ד וב"ש שה כך הלכה) וכתבו התוס' פסחים דף י"ג ע"ב ד"ה כל העומד כו' דלגבי גופו של זבח אמרינן כל העומד לזרוק כו' אף היכא שנזרק שלא כהלכתו וא"כ מה מקשה הש"ס שם עד שלא הוגרל עליהם למאי חזו הא שפיר חזי לשעיר הנעשה בפנים ואי משום דמחוסר הגרלה הא יש לנו לומר כל העומד להגריל כמי שהוגרל דמי אף שנשחט שלא כהלכתו:

(ט) אולם אחרי העיון זה ניחא דבשלמא גבי קדשים העומדים לזריקה שפיר נפסלים קודם זריקה ביוצא וכה"ג שהרי אם נזרק שפיר יהיו קדשים גמורים לכל דבר ואף שעכשיו עדיין מחוסרים זריקה שפיר אמרינן לענין זה כל העומד ליזרק כזרוק דמי משא"כ כאן מה בכך שנאמר כל העומד ליגרל כמי שהוגרל דמי הא יכול להיות שאם יוגרל יפול עליו הגורל לעזאזל ואז יפטר אף אחר הגרלה וא"כ גם קודם הגרלה פטור וז"ב:

(יוד) ובזה מיושבת קושיתי באות ז' דהא תינח אם נימא דאחר הגרלה פטור על המשתלח משא"כ אם נימא דאחר הגרלה והוא קודם וידוי חייב על המשתלח א"כ תו ליכא למימר דלה' אתי לרבות קודם הגרלה דלמאי אצטריך הא בלאו"ה ממילא חייב קודם הגרלה מטעם דכל העומד להגריל כאלו הוגרל וע"כ דלה' אתא למיפטר קודם וידוי ודוק היטב כי הוא חריף:

(יא) אולם גם ע"ז אכתי יש להקשות שהרי כתבו התוס' סוטה דף כ"ה ע"ב ותוס' ב"ק דף ע"ו ע"ב דהא דכל העומד לעשות כעשוי דמי הוא רק במצוה לעשות עייש"ה א"כ הדרא קושיתי אות ז' לדוכתא מנ"ל לרב מני דלה' אתי למעט קודם וידוי דהא עכשיו קיימינן דמטעם הגרלה עצמה לא חשיב ראוי לפתח אה"מ משום דאיכא וידוי עבודה חשובה ממנה וא"כ שוב קרא דאל פתח אה"מ למעוטי אתי קודם הגרלה ונימא דלה' לרבות ואי משום דקודם הגרלה ממילא יהי' חייב מטעם כל העומד כו' הא שפיר משכחת כשמת השני אחר הגרלה דאמרינן במתניתין דצריך להגריל שנית. וא"כ בעת שנשחט זה לא הי' המצוה רק על הגרלה ראשונה שהרי באותה שעה הי' חברו חי ואח"כ כשמת השני אחר הגרלה דצריך להגריל שנית הא להגרלה זאת לא הי' עומד מתחלה שהרי הגרלה זו לו היתה אז מצוה וא"כ איגלאי מילתא דלא הי' ראוי אז לוידוי שהרי הי' מחוסר הגרלה שנית ושוב הי' לו ליפטר דלא הי' ראוי לאה"מ וא"כ שוב נימא דלה' אתי לרבות קודם הגרלה ובאמת גם אחר הגרלה חייב ודוק:

(יב) אך באמת ז"א דהרי מסקינן ביומא שסם דף ס"ג ע"ב דהך ברייתא אתיא כר' שמעון דס"ל אם מת אחד מהן מביא חברו שלא בהגרלה א"כ ע"כ שוב לה' אתי למעט קודם וידוי דאי לרבות קודם הגרלה ולאחר הגרלה חייב מטעם וידוי לזה לא איצטריך קרא דהא ממילא הי' חייב מטעם כל העומד להגריל כו' דהא לא משכחת אלא הגרלה אחת והוה מצוה להגריל כנ"ל באות יוד ודוק היטב:

(יג) ומעתה מיושבים היטב דברי הרמב"ם ז"ל באות א' דהא אנן פסקינן באמת דאם מת אחד מהם יקח זוג לשני ויגריל עליהם א"כ שוב משכחת במת השני אחר הגרלה דל"ש כל העומד כנ"ל באות י"א וא"כ שוב קרא דאל פתח אתי למעט קודם הגרלה וממילא דלה' לרבות וממילא קודם וידוי חייב כמ"ש באות ז'. ודוק היטב כי הדברים עמוקים חריפים ומתוקים. ת"ל החונן דעה:

---

---

שולי הגליון

---

---

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף