אבן האזל/שבת/כד

אבן האזל ‏ שבת כד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

י

כל הדברים שהן אסורין משום שבות לא גזרו עליהן בין השמשות אלא בעצמו של יום הוא שהן אסורין אבל בין השמשות מותרין והוא שיהיה שם דבר מצוה או דוחק כיצד מותר לו בין השמשות לעלות באילן או לשוט על פני המים להביא לולב או שופר, וכן מוריד מן האילן או מוציא מן הכרמלית עירוב שעשה וכן אם היה טרוד ונחפז ונצרך לדבר שהוא משום שבות בין השמשות הרי זה מותר אבל אם לא היה שם דוחק ולא דבר מצוה אסור לפיכך אין מעשרין את הודאי בין השמשות אע"פ שאיסור הפרשת המעשר משום שבות אבל מעשרים את הדמאי.

כתב המ"מ דהא דכתב דדוקא לדבר מצוה התירו שבות בביה"ש למד כן מדאמרינן בעירובין ל"ד ע"ב א"ר כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו ביה"ש וסתם משנה שם גבי עירוב שנתנו בכרמלית אתיא כוותיה, וקשה ע"ז מסתם מתני' בשבת ל"ד ע"א ספק חשכה ספק אינה חשכה אין מעשרין את הודאי ואין מטבילין את הכלים ואין בדברים אלו אלא משום שבות לפיכך תירץ הרמב"ם שלא התירו שבות ביה"ש אלא לדבר מצוה ובעירוב וכיוצא בזה עכ"ד, ולפי"ז צריך לומר דהא דאין מעשרין את הודאי מיירי באית ליה פירי כדי סעודת שבת דהא סעודת שבת מצוה היא והיה לן להתיר ביה"ש (והא טומנין את החמין בדבר שאין מוסיף הבל אף דאיכא גזירה שמא יטמין ברמץ ויבוא לחתות הגחלים ואף דהרמב"ם ס"ל דאף בדבר המוסיף הבל טומנין בביה"ש התם שאני דלא שייך גזירה דשמא ירתיח וכמש"כ בפ"ד ה"ב).

אכן צ"ע הא דכתב הרמב"ם בפ"ו מהלכות עירובין הל' י"ג ספק חשכה ספק אינה חשכה אין מערבין עירובי תחומין לכתחלה דהא עירוב מצוה הוא דאין מערבין עירובי תחומין אלא לדבר מצוה ולמה לא יהא מותר לכתחלה בביה"ש, ונראה לומר דהטעם דאסור לכתחילה משום דהא דמהני כשעשה את העירוב בדיעבד הוא רק משום ספק וספיקא דרבנן לקולא אבל לכתחלה אין עושין ספק כדי שנתירנו ע"י ספק ומשו"ה אסור לו לעשות לכתחילה דבר שכל עצם היתרו הוא משום ספיקא, אח"כ מצאתי שכ"כ המ"מ בהל' עירובין עיי"ש.

אמנם לפי"ז אינו מובן למה שאני עירובי חצרות מעירובי תחומין דבעירובי חצרות מותר אף לכתחלה לערב בבין השמשות, ובשלמא לפירש"י דאסור מטעם קנין שביתה בשבת ומשום דחשיב תיקון ניחא וכמו שחילק בשבת ל"ד ע"א בעירובי חצרות לא מיחזי שביתה מעלייתא כמו עירובי תחומין אבל להרמב"ם שמצד האיסור לא שייך לחלק דהא לא גזרו שבות בביה"ש והא דעירובי תחומין אסור משום דאין לו לעשות היתרים לכתחלה עפ"י ספק וא"כ מאי איכא בין זה לזה ולמה התירו עירובי חצירות.

והנה ח"א אמר לי דאפשר לומר דעירובי חצרות מועילין גם בשבת עצמה מצד הדין דמ"ש מביטול רשות בשבת (והא דאסור בשבת משום דחשיב תיקון אבל תחומין דהוא משום דאל יצא משמע ממקום תחילת שביתתו בשבת א"כ לא מהני בשבת עצמה מצד הדין ובין השמשות מהני רק משום ספיקא ולכן אסור לעשות לכתחלה וכנ"ל משא"כ עירובי חצרות), אבל באמת זהו חידוש לומר כן ומפשטות לישנא דהרמב"ם נמי מוכח דעיקר תיקון עירובי חצירות הוא שיעשה את העירוב מערב שבת וכמש"כ בפ"א מעירובין ה"ב עד שיערבו כל השכנים כולן מערב שבת, אחד חצר ואחד מבוי ואחד המדינה עיי"ש.

והנראה לומר דאיברא דעיקר תיקון עירובי חצרות הוא לעשותם מערב שבת ולא דמי לביטול רשות בשבת מ"מ יש ליישב החילוק בין עירובי חצירות לעירובי תחומין לפי שיטת הרמב"ם דדין תחומין בי"ב מילין אסור מן התורה וכמש"כ בפכ"ז א"כ עיקר דין השביתה בהכרח צריכה להיות קודם השבת ולא סגי לה בין השמשות דהא לגבי תחומין דאורייתא צריך שביתה בתחילת השבת ולכן אף דמהני עירובי תחומין בדרבנן גם בבהש"מ לגבי אלפים אמה מדין דספיקא דרבנן לקולא אבל מ"מ עצם דין השביתה קודם השבת היא משא"כ דין עירובי חצירות דכל עיקרו מתקנת שלמה אפשר דאין שם דין עירוב מקודם השבת וכל עצם התקנה הוא דמהני אפי' בעשיית העירוב בין השמשות כיון דעיקרו אינו אלא מדרבנן, וכמש"כ בעל זוהר הרקיע והביאו הש"ש ליישב לשיטת הרמב"ם דיש באיסור דרבנן משום לאו דלא תסור אמאי ספיקא דרבנן לקולא וכתב דמעיקר תקנתם גזרו כן, אכן נראה לי דאפי' אם לא נימא די"ב מילין הוא מן התורה מ"מ שפיר יש לומר דבעירובי תחומין מסתבר דדוקא תחילת היום קונה שביתה והוא משום דע"כ צריכינן שיקנה לו שם שביתה מקודם השבת ושיחשב שזהו מקום שביתתו ואם יצא שם בשבת בודאי דלא שייך שביתה דהא לא היתה שם שביתתו כשנכנס השבת והא דמהני בהש"מ הוא רק מדין דספיקא דרבנן לקולא ומחשבינן לבהש"מ יומא, אבל עירובי חצרות אפשר דנתקן גם על בהש"מ ולא משום דמספיקא תלינן שהוא עוד יום אלא אפי' על הצד דבהש"מ חשיבה כלילה היתה התקנה ומשום דלא שייך הסברא של עירובי תחומין.

ובמה שבארנו נוכל ליישב מה שהקשה המ"מ לדעת הרשב"א דס"ל דאם עירב עירובי תחומין בין השמשות לא מהני עירובו וראייתו מדאמרינן עירב בתרומה ספק טמאה ספק טהורה עירובו אינו עירוב ולא מהני מדין ספיקא דרבנן לקולא אלמא לא אמרינן ספק עירוב כשר אלא כשהיתה לו שעת כושר ברורה וה"נ בעירוב בין השמשות, ותמה המ"מ דהא הרשב"א פסק דבספק תרומה טהורה לא הוי עירוב אף בעירובי חצירות ומ"מ עירב בין השמשות הוי עירוב לגבי עירובי חצרות, ולפי המבואר יש לומר דגבי עירובי חצרות יש לחלק מתרומה לבהש"מ דבבהש"מ יש לומר דמתחלה כן נתקן אבל בתרומה ע"כ הוא ספק איסור ורק דנבוא להתיר מדין ספיקא דרבנן לקולא ובזה יש לומר דכיון דעירובי חצרות אינו דוקא לדבר מצוה ולא הוי דוחק לא התירו בספק אפילו בדרבנן וכעין דבר שיש לו מתירין אפילו בדרבנן אסור בספק, אבל עירובי תחומין הוא דוקא לדבר מצוה ובעירובי תחומין אין לומר הסברא דמתחלה כן נעשה דליהני בהש"מ כש"נ דעיקר דין השביתה בערב שבת ולכן ע"כ מה דמותר משום דעכשיו דיינינן ספיקא דרבנן לקולא ובזה מקשה דא"כ בספק תרומה טהורה נמי ליהני, אך כל עיקר ההוכחה הוא לפירוש הרשב"א דמפרש עירבו בתרומה שהיא ספק היינו דלא ידעינן במה עירבו אם בטהורה אם בטמאה אבל אם היו רואין העירוב באותה שעה היו מכירין אם הניחו הטמאה או הטהורה והוי ספק עירוב אבל להרמב"ם דמפרש דעכשיו ידעינן שהתרומה ספק טמאה ספק טהורה בודאי לא שייך להוכיח מזה כיון דמדין ספיקא אינה סעודה הראויה וכמש"כ בפ"ו מעירובין ה' ט"ו.

והנה רש"י בשבת ל"ד ע"א פי' הא דמהני עירובו בהש"מ בעירובי תחומין וכמש"כ הרמב"ם ובתוס' שם הק' דהא בעירובין ל"ה מבואר דר"י אינו מתיר בספק עירוב אלא משום חזקה אבל בספק בהש"מ דל"ש חזקה לא מכשר ואמרתי בזה מה שמצאתי אח"כ במערכה לעירובין מהגרעק"א ע"פ ד' הגמ' בעירובין דף מ"ט גבי הרי זה חמר גמל משום שהסיח דעתו מתחום ביתו ולכן נ"מ אם עתה נולד הספק או בשעת מעשה היה הספק וע"פ היסוד דבתרתי דסתרי לא אמרינן ספיקא דרבנן לקולא עיי"ש.

ובאופן אחר נראה ליישב דברי הרשב"א ממה שהקשה עליו המ"מ אף אם לא נחלק בין עירובי תחומין דנתקן רק לדבר מצוה כנ"ל, אלא דהרשב"א מוכיח דלגבי עירובי תחומין לא אמרינן ספק עירוב כשר אלא היכי דאיכא חזקה דהא לא שייך לומר כן בעירובי חצירות דלכתחילה כן נתקן וראיה דהא מותר לערב גם לכתחלה וע"כ מטעם שכתבנו דשאני עירובי תחומין דעיקר תיקון העירוב הוא דוקא בערב שבת.

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.