אבן האזל/רוצח/יג

אבן האזל ‏ רוצח יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ט

בהמת העכו"ם והמשא של ישראל אם היה העכו"ם מחמר אחר בהמתו אינו זקוק לה, ואם לאו חייב לפרוק ולטעון משום צער ישראל. וכן אם היתה הבהמה של ישראל והמשוי של עכו"ם חייב לפרוק ולטעון משום צער ישראל, אבל בהמת העכו"ם ומשאו אינו חייב להטפל בה[ן] אלא משום איבה.

כתב הכ"מ דהרמב"ם פסק צעב"ח דאורייתא ומה דבעכו"ם אינו חייב לפרוק ולטעון היינו בחנם. ובודאי לא משמע פשטות דברי הרמב"ם כן, וכן מה דפסק בהלכה ח' שאם אמר בעל הבהמה אם רצונך לפרוק פרוק ה"ז פטור אוקמו בגמ' דפטור בחנם וחייב בשכר, והכ"מ לא הזכיר זה ובודאי דגם שם פשטות הדברים בדברי הרמב"ם דפטור לגמרי וכן במה דתניא שונא שאמרו שונא ישראל ולא שונא עכו"ם הקשו בגמ' אי צעב"ח דאורייתא אמאי פטור בשונא עכו"ם ואמרו ע"ז מי סברת אשונא דקרא קאי אשונא דמתניתא קאי והיינו אטעינה, והרמב"ם הלכה י"ד כתב השונא שנאמר בתורה וכו' ועמד בזה הכ"מ וכתב בזה ג"כ דישראל בחנם עכו"ם בשכר ובודאי שכ"ז הוא דוחק גדול. והגר"א ז"ל בחו"מ סי' רע"ב כתב מכל זה דהרמב"ם סובר צעב"ח לאו דאורייתא ורבנן וריה"ג דפליגי במשאו שיכול לעמוד בו לאו משום צעב"ח אלא בדרשא דקרא פליגי וכן לית להו לרבנן דרשא דרובץ לא רבצן, אכן כתב הגר"א דבפכ"א מה' שבת פסק הרמב"ם צעב"ח דאורייתא.

והנה דברי הגר"א צריכים ביאור דהא אמר רבא מדברי שניהם נלמד צעב"ח דאורייתא, אך דבריו מבוארים ע"פ דברי הרמב"ן בחידושיו במה דאמר בגמ' בסוף הסוגיא דריה"ג כרבנן ס"ל דטעינה בשכר שהקשה דהא טעמא דרבנן הוא משום ק"ו דצעב"ח, וכיון דריה"ג אית ליה צעב"ח לאו דאורייתא ליכא ק"ו, וכתב הרמב"ן דלמסקנא נאמר דק"ו הוא משום חסרון כיס, ולא דמי ח"כ דפריקה לח"כ דטעינה, עוד כתב דריה"ג אית ליה דטעינה בשכר מהאי קרא דתחת משאו ולא מפורק ולפי"ז גם רבנן אית להו הכי מהאי קרא ולא משום ק"ו ואידחי לה כולי סוגיין דלעיל. ולפי"ז שפיר פסק הרמב"ם דצעב"ח לאו דאורייתא. אבל קשה ממה שפסק בה' שבת והגר"א ציין לפכ"א ושם הוא מענין משתמש בבע"ח דמשום צעב"ח פורקין משוי מעל הבהמה. ומבואר יותר בפכ"ה הל' כ"ו בבהמה שנפלה לבור דמניח כרים וכסתות תחתיה אע"פ שמבטל כלי מהיכנו משום צעב"ח. ובזה מבואר להדיא בדף קנ"ד דלמ"ד צעב"ח דרבנן אסור, וכן כתב הרי"ף להדיא שם דמטעם זה מותר משום דצעב"ח דאורייתא, וכן כתב הרמב"ן בב"מ שכן פסקו הגאונים, ולכן בודאי א"א לומר דכאן חזר הרמב"ם משיטתו וסובר דצעב"ח דרבנן.

ונראה בדעת הרמב"ם דמזה דאמר דבסוף הסוגיא דריה"ג אית ליה טעינה בשכר נאמר להיפוך ממה שכתב הרמב"ן ובצד זה כמו שכתב דנדחה סוגיא דלעיל אבל לא שנדחו דברי רבא דאמר מדברי שניהם נלמד צעב"ח דאורייתא, דודאי דברי רבא אלימי ולא בקל נדחה אלא הסוגיא שאח"כ דהוא רק שו"ט דסבר דאי צעב"ח דאורייתא, ע"כ אינו כריה"ג דמשאו שאינו יכול לעמוד בו פטור, וכן א"א לומר דמשאו של עכו"ם פטור, דע"כ חייב משום צעב"ח, אבל מזה דאמר בסוף הסוגיא דריה"ג נמי סבר טעינה בשכר וכיון דאמר רבא דטעמא דרבנן דטעינה בשכר הוא משום ק"ו דצעב"ח דאורייתא מוכח ע"כ דטעמא דצעב"ח לחוד לא סגי לחייב בפריקה היכי דליכא חיוב פריקה מצד היזק הבעלים.

ובטעמא דמילתא נראה לפימש"כ הנמוק"י בשם הר"ן במה שהקשה הרמב"ן דכיון דצעב"ח דאורייתא למה פטור זקן ואינו לפי כבודו, ותי' הרמב"ן דעשה דכבוד תורה עדיף, והקשה הר"ן דהא זקן לאו דוקא קנה חכמה דמכובד נמי פטור, ולכן כתב דכיון דצעב"ח הותר לתשמישן של בני אדם כ"ש לכבודם בשב ואל תעשה, דגדול כבוד הבריות. ולפי דברי הר"ן נוכל לומר דאף דלא כתב מטעם זה אלא היכי דגדול כבוד הבריות, אבל נוכל לומר עוד יותר דמשום כל אמתלא פטור מחיוב צעב"ח דמה נ"מ כיון שהותר לתשמיש האדם למה לא ידחה בשביל טרחא ולכן לא תוכל מצות צעב"ח להיות מצוה חיובית ועיקר דין צעב"ח דאורייתא הוא דאסור לצער אותן ואם אינו מתעצל ומצילו מצער איכא מצוה אבל א"א שיהיה מצוה חיובית כיון שרצונו וטרחו הוא יותר חשוב מצערן של בע"ח. אלא דכיון דעכ"פ כשהוא מצילן מצער ולא איכפת ליה בטורח עושה מצוה מדאורייתא לכן דוחה איסור דרבנן וכן שפיר איכא ק"ו וכן פריקה וטעינה צריך להקדים פריקה משום צעב"ח, אבל היכי דאינו מחוייב מצד היזק לישראל ליכא חיוב משום צעב"ח.

ולכן שפיר סבר ריה"ג דמשאו שאינו יכול לעמוד בו אין בו חיוב פריקה וכן בשל עכו"ם פטור, ורבנן דמחייבי במשאו שאינו יכול לעמוד לאו משום צעב"ח אלא בדרשא דקרא פליגי כמש"כ הגר"א וכן לית להו דרשא דרובץ ולא רבצן כיון דהך ברייתא כריה"ג אבל לא משום צעב"ח דריה"ג נמי אית ליה צעב"ח דאורייתא, ובפלוגתא דריה"ג ורבנן ודאי פסקינן כרבנן ודברי הרמב"ם מבוארים וברורים:

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.