אבן האזל/עדות/א

אבן האזל ‏ עדות א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

העד מצווה להעיד בבית דין בכל עדות שיודע, בין בעדות שיחייב בה את חבירו, בין בעדות שיזכהו בו, והוא שיתבענו להעיד בדיני ממונות, שנאמר והוא עד או ראה או ידע אם לא יגיד ונשא עונו.

הנתיבות בסי' כ"ח ס"ק א' הביא דברי הר"נ שכתב דבהכשירו לקרובים לעדות שאינן עוברים באם לא יגיד, דבירושלמי ממעט לה מדכתיב והוא עד את שכשר להעיד עדות תורה, וכתב על זה הנתיבות ואף דבשבועות אמרינן דעד מיתה כיון דנאמן מדרבנן חייב קרבן שבועה, יש לחלק דשאני התם דכל דתיקנו רבנן כעין דאורייתא תיקון משא"כ בהאמינו לקרוב הוי כמחייב עצמו מה שיאמר הקרוב, ויש לעיין בתירוצו דבדין קבל עליו קרוב או פסול, מבואר בסי' כ"ב דבשני אופנים מהני קבלתו, או שקנו מידו או אחר גמר דין, והנה באופן דלא מהני אלא אחר גמר דין הוא מבואר דעכשיו אכתי אינו עד ויכול לחזור בו אחר הגדתו, אבל אם קנו מידו על קבלתו קשה דהא כבר הועילה קבלתו והוא עכשיו נאמן לחייבו להבע"ד כמו שיעיד ולמה לא יתחייב העד להעיד, ומה נ"מ אם אפי' נאמר דהוי כמו שמחייב עצמו במה שיאמר הקרוב עכ"פ הוא מעכשיו חייב בכמה שיאמר.

ונראה דיש לבאר דברי הירושלמי באופן אחר דדין חיוב עד להעיד הוא אם כבר נעשה עד בשעה שראה העדות וזהו שאמר הכתוב והוא עד או ראה או ידע, אבל בקבלוהו לקרובים אפי' קבלוהו בקנין עכ"פ בשעה שראה העדות הא לא היה עליו שום גדר עדות כיון דהוא קרוב, ולכן לא מהני לחייבו בהגדה כשקבלוהו, וזהו דאמר הירושלמי והוא עד את שכשר להעיד דבר תורה, ומיושב דגבי עד מיתה הוא נעשה עד כשראה כיון דנאמן לגבי היתר נשואין, והבעל התחייב עצמו בשעת נשואין שלו שאם יהיה לה היתר נשואין ע"פ דין תטול הכתובה כמו שאמרו חז"ל דמספר כתובה נלמד שכתוב בה כשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי, א"כ נעשה עד לגבי חיוב הכתובה משראה מיתת הבעל, ושפיר קרינן ביה והוא עד וחייב להעיד דבר תורה.

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.