אבן האזל/מכירה/כו

אבן האזל ‏ מכירה כו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ה

בד"א במוכר מפני שהיה לו ללוקח לפרש ולא פירש, אין לו את אלו. אבל הנותן מתנה קנה את כולן בין בשדה בין בבית בין בחצר בין בבית הבד, כללו של דבר הנותן קרקע במתנה קנה המקבל כל המחובר לה עד שיפרש.

המ"מ הביא דברי הרשב"ם דגם תבואה תלושה הצריכה לקרקע הוא בכלל המתנה, וכתב ע"ז וז"ל ומ"מ מדברי רבינו נראה שאפי' תבואה תלושה הצריכה לקרקע אינה נתונה שהרי כתב כל המחובר בדוקא, והרמב"ן ז"ל הכריע כדברי רשב"ם ז"ל עכ"ל, והרמב"ן אחר שהביא שיטת הר"י מיגש והרמב"ם דלא עדיף מתנה ממכר אלא לענין דבר המחובר לקרקע כתב וז"ל, אבל רואה אני דברי הרב ר' שמואל ז"ל בזה מהא דאמרינן לקמן גבי מכר בור דגבי מכר לא מכר מימיו וגבי הקדש קדשי וה"ה ודאי למתנה, ומים דברים תלושים שאינה בכלל מכר ונכנסין בכלל המתנה עכ"ל ועלינו לבאר בזה דעת הרמב"ם.

והנה דברי הרמב"ן הוא מדברי הגמ' בדף ע"ט בבור ושובך דבהקדישן מלאים פליגי ת"ק ור"א בר"ש דת"ק סבר מועלין בהן ובמה שבתוכן ור"א בר"ש סבר אין מועלין ואמר שם דסבר כר"ש דדנין דין גבוה מדין הדיוט דמקדיש בעין רעה מקדיש ובודאי קיי"ל כת"ק דהא לא קיי"ל התם כר"ש אלא כסתם מתני' דהמקדיש הקדיש את כולן, אבל ראיתי בדברי הרמב"ם פ"ה מה' מעילה והנה השמיט הך דינא דהקדישן מלאים מועלים בהן ובמה שבתוכן, והוא תמוה טובא ולפלא על נו"כ שלא עמדו בזה.

ונראה דהרשב"ם בד"ה סברי לה כאבוה כתב ורבנן דפליגי עליה סברי מקדיש בעין יפה מקדיש א"נ ס"ל כר' נתן דאמר מכר בור מכר מימיו ולא גרע הקדש מהדיוט, וכונת הרשב"ם דאפי' אי ס"ל לרבנן נמי מקדיש בעין רעה מקדיש סברי כר' נתן, והנה אנן קיי"ל מוכר בעין יפה מוכר, וקשה א"כ מאי נ"מ מוכר ממקדיש וכתב בזה בעליות הר"י הובא בש"מ דמ"מ מקדיש ונותן הוי טפי בעין יפה אבל הרמב"ם כתב בהלכה שלפנינו טעם אחר מפני שהיה ללוקח לפרש, אבל הנותן מתנה קנה המקבל את כולן דליכא טעם זה וה"ה למקדיש, ומשמע דסובר דמצד בעין יפה כיון דקיי"ל מוכר בעין יפה מוכר אין סברא לחלק דאף דהרמב"ם ג"כ כתב בפרק כ"ה הל' ד' דנותן בעין יפה נותן יותר ממוכר זהו לענין דרך דבין במוכר בין בנותן יש ללוקח ולמקבל דרך, ורק כשמכר לשנים אין לכל אחד דרך על השני, ובזה אמרינן דבנתן לאחד ומכר לחבירו יש להמקבל דרך דנותן בעין יפה נותן יותר מן המוכר, אבל לענין מה שנכנס בכלל המתנה היה מן הדין שיכנס גם בכלל המכירה כיון דבעין יפה מכר, ולכן הטעם משום שהיה להלוקח לפרש.

ולפי"ז יש לומר דרבה (כן גירסת מהרש"ל הובא בדק"ס) דמתרץ הכי דר"א בר"ש סובר כר"ש דמקדיש בעין רעה מקדיש כמו מוכר דמוכח דאי מוכר בעין יפה מוכר, מכר בור מכר מימיו, זהו משום דסובר כרב הונא אמר רב דהלכה מוכר בעין רעה מוכר דרבה תלמידו, אבל לדידן דקיי"ל כשמואל דמוכר בעין יפה מוכר, ומ"מ קיי"ל דמכר בור לא מכר מימיו ע"כ דלא תליא דין בור ומימיו בדין עין יפה, ויש לומר משום דלא מהני עין יפה אלא לדבר המחובר, איברא דאפשר דהוא כמו בבור ודות דבנותן מהני בעין יפה, ובמוכר לא מהני משום שהיה לו לפרש, ומ"מ סובר הרמב"ם דכיון דלא מתניא בהך מתני' דמחלק בין מוכר ונותן ומקדיש אלא במשנה אחרת ובפרק אחר לכן אף דמתני' יחידאה וסברה דגם בור ומימיו דמי לשובך ויונים דגם לוקח קנה ולא אמרינן היה לפרש, וטעמא משום דאמרינן דחדא מילתא הוא, אבל זהו לר' נתן אבל רבנן ס"ל דבור ומימיו לא דמי לכוורת ודבורים ושובך ויונים משום דמים מילתא אחריתא, וחזינן דלדידן לא מהני בזה עין יפה, לכן סובר הרמב"ם דבזה לא מצינו חילוק בין מוכר למקדיש דלא מצינו כן אלא בדברים מחוברים כמו גבי בור ודות, דאף דרבה סבר דיש בזה חילוק בין מוכר למקדיש זהו משום דסבר דטעמא דמכר בור לא מכר מימיו הוא משום דמוכר בעין רעה מוכר, אבל לדידן דא"א לומר כן אמרינן דלא שייך זה כלל לדין עין יפה, ומה דסברי חכמים דר"א בר"ש דמקדיש בור הקדיש מימיו הוא כמש"כ הרשב"ם משום דסברי כר' נתן דמכר בור מכר מימיו ולדידן דקיי"ל דבמוכר לא מכר גם בהקדיש לא הקדיש, וטעמא משום דגם בנותן ומקדיש לא נכנס אלא דבר המחובר ולא דברים תלושים וכדעת הרמב"ם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.