אבן האזל/חובל ומזיק/א

אבן האזל ‏ חובל ומזיק א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

טז

המזיק את חברו בכונה בכל מקום חייב בחמשה דברים ואפילו נכנס לרשות חברו שלא ברשות והזיקו בעל הבית חייב שיש לו רשות להוציאו ואין לו רשות להזיקו, אבל אם הוזק זה שנכנס בבעל הבית הרי בעל הבית פטור, ואם הוזק בו בעל הבית חייב מפני שנכנס שלא ברשות, היו שניהם ברשות או שניהם שלא ברשות והוזקו זה בזה שניהם פטורין.

המ"מ בפ"ו הלכה ג' מפרש בדעת הרמב"ם דאינו מחלק בין הזיקו להוזקו, ואפי' הזיקו שלא בכונה פטור ומפרש דמה דאמר בגמ' הוי ידע ביה היינו שנתכוין להזיקו, והראב"ד השיג שם על ד' הרמב"ם וכתב כפירש"י, והלח"מ אחז ג"כ דרכו של המ"מ אבל ק"ל על דבריהם דהא כתב הרמב"ם בהלכה י"ז דנכנס לחנותו של נגר בין ברשות בין שלא ברשות חייב בארבעה דברים, וכתב המ"מ בטעמו דשאני נגר דהנ"ל שלא ברשות כברשות, אבל עכ"פ חזינן להדיא דשניהם ברשות חייב אפי' שלא בכונה ועוד דבפ"ו הל' ט' כתב שנים שהיו מהלכין ברה"ר אחד רץ ואחד מהלך והוזק אחד מהן בחבירו שלא בכונה ולהדיא דדוקא הוזק אבל הזיקו חייב.

ע"כ צ"ל כמו שכתב הגר"א ז"ל בביאורו בסי' שע"ח ס"ק י"ט בדעת הטור דהרמב"ם מחלק בין הזיק ממונו להזיק גופו, והרמב"ם מפרש כאן במימרא דרבא דהזיקו חייבין הוזקו פטורים כפשוטו וכפירש"י. ולא כדברי המ"מ והלח"מ רק זהו כאן בפ"א דמיירי בהזיק גופו, אבל בפ"ו מיירי בהזיק ממון חבירו כדכתב שם להדיא ובזה אינו חייב שלא בכונה אלא ברשות הניזק, אבל שניהם ברשות או שניהם שלא ברשות פטורין, ומיושב השגת הראב"ד שהקשה ממימרא דרבא, דלשיטת הרמב"ם לא שייך זה לזה כלל.

ובטעמא דמילתא לחלק בין נזקי גופו לנזקי ממונו, נראה דנזקי גופו דילפינן מפצע תחת פצע לחייב על השוגג כמזיד ועל האונס כרצון אין חילוק וחייב גם בשניהם ברשות ובשניהם שלא ברשות, אבל בנזקי ממונו לא ילפינן מנזקי גופו וטעמא דחייב במזיק שלא במתכוין הוא מהא דאמר בדף ד' אדם שמירת גופו עליו וזה מיירי בנזקי ממונו והיינו דאדם כמו שהוא חייב על נזקי בהמתו משום שהוא חייב בשמירתה כן חייב בשמירת גופו, ובזה אנו מחלקים דדוקא בשנכנס לרשות הניזק חייב לשמור את עצמו. אבל בשניהם ברשות או שניהם שלא ברשות אינו מחוייב לשמור את עצמו שלא יזיק שלא בכונה.

והנה בשניהם ברשות שיטת הרמב"ם בפ"ז מה' נז"מ דפטור אפי' בנגיחת שור, אכן בשניהם שלא ברשות דחייב על נזקי בהמתו ומ"מ פטור על נזקי עצמו שלא בכונה, נראה דטעמא משום דילפינן דחייב בנזקי קרן ברה"ר מקרא דכתיב יחצון און חצי נזק חלוק וממילא ילפינן מועד מתם, לכן כל נזקי ממונו שהזיק בכונה חייב אפי' בשניהם שלא ברשות, דאין חצי נזק חלוק ורק בשניהם ברשות פטור.

ובטעמא דדין שניהם ברשות חלוק מדין שניהם שלא ברשות הוא דשניהם ברשות הוא גדר פטור דאדעתא דהכי יש לשניהם רשות שלא יצטרכו לשמור ממונם, אבל שניהם שלא ברשות אין כאן גדר פטור אלא חסרון חיוב דאנו אומרים דכיון דלהניזק אין רשות אין להמזיק חיוב לשמור את עצמו, ובזה אמרה תורה בקרא דיחצון דבשור המזיק בכונה חייבים הבעלים בכל גווני דאין חצי נזק חלוק, ולכן חייב בנזקי בהמתו בכונה אפי' בשניהם שלא ברשות, ואולי יש לומר דבשור המזיק בכונה באמת אין החיוב לשלם משום החיוב שמירה, אלא דהוא מחוייב לשלם על נזקי ממונו ורק דשמירה הוא פטור, וכבר הארכתי בזה ריש פ"א מה' נז"מ, אבל בנזקי עצמו שלא בכונה דהוא רק משום דאדם שמירת גופו עליו בזה אנו אומרים דאינו חייב אלא היכי שיש להניזק רשות, דאם אין לו רשות, אין המזיק מחוייב לשמור את עצמו מלהזיק שלא בכונה.

והנה במש"כ המחבר אם לא ידעו זה בזה כתב הגר"א ז"ל בס"ק כ' וז"ל, לשון הטור ודבריו תמוהים דלא נזכר חילוק זה כאן רק ברשות המזיק ויותר הו"ל לחלק בס"ו לשיטת רש"י ועוד שלא חילק כאן בין הזיק להוזק ואח"כ סיים לפיכך כו' והוזקו כו' אלא דט"ס בדבריו והחילוק זה בין ידע ולא ידע צ"ל בס"ו אחר מ"ש פטור ב"ה. וע"ז אמר שם ויש מי שאומר כו' ר"ל דגם בסיפא יש חילוק כו' וכאן צ"ל חילוק בין הזיקו להוזקו כמ"ש בגמ' וז"ש לפיכך כו' והכל כשיטת רש"י עכ"ל, והגהתו קשה טובא דכאן כתב לשון רבים אם לא ידעו זה בזה ולמעלה בסעיף ו' במש"כ אבל אם הזיקו בשוגג פטור בעה"ב שייך לשון יחיד. ולא אדע למה צריך לדחוק ולהגיה כ"כ הלא יותר טוב להגיה כאן והזיקו זא"ז במקום והוזקו זב"ז.

ומה שלא כתב הטור למעלה חילוק זה אם הוי ידע ביה היינו משום דלמעלה קאי גם בממונו ויש סברא דעביד אינש דינא לנפשיה וכמש"כ הגר"א ז"ל בסי' שע"ט סק"ה לגבי ממלא חצר חברו כדי יין ושמן ואינו מחויב לשמור בשביל שהכניס הלה שלא ברשות אפי' אי הוי ידע ודוקא במזיק בכונה חייב, אבל להזיקו בגופו לא מהני, ואף דאמרינן מאה פנדי בפנדי למחייה היינו במתרה בו ומוכרח להוציא ממנו בע"כ. ולקמן סי' תכ"א כתבו הטור גבי נזקי גופו והוא במחבר שם ס"ו. ומה דלא כתב הטור שם גבי שניהם ברשות דראו זא"ז חייבין סמך על מש"כ כאן דבעה"ב חייב. ומכ"ש שניהם ברשות. וכמו שכתב שם כדפרישית לעיל בסי' שע"ח ועמש"כ בפ"ו הל' ג':

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.