אבודרהם/סדר תפילות ראש חודש

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אבודרהם TriangleArrow-Left.png סדר תפילות ראש חודש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ראש חודש
סדר תפילות ראש חודש

סדר תפלות ראש חדש

שבת קודם ראש חדש אחר קריאת ההפטרה קודם אשרי מכריז שליח צבור ומודיע לקהל באיזה יום יחול ראש חדש או אם יהיה יום אחד או שני ימים. ואומר תחלה יהי רצון מלפני השמים לכונן את בית חיינו. כך אומ' ברוב המקומות בספרד. ויש מקומות שאומ' מלפני אלקי השמים וטעמם מפני שאין ראוי לומר מלפני השמים שנראה כשואל מאת השמים. ונראה לי שאין לחוש שהרי כתוב בדניאל די שליטין שמיא והטעם הב"ה שהוא שוכן שמים. לכונן את בית חיינו על שם עד יכונן ועד ישים ירושלם. ולהשיב שכינתו לתוכו על שם ושכנתי בתוכם. ואמרו אמן כבר זכרנוהו. יהי רצון מלפני השמים לרחם על פליטתינו על שם להשאיר לנו פליטה. לעצור המגפה על שם ותעבר המגפה. והמשחית מעלינו על שם ולא יתן המשחית לבא. יהי רצון מלפני השמים לקיים לנו את כל חכמי ישראל על שם קיימני כדברך. הם ובניהם ונשיהם ותלמידהם על שם ובניהם ונשיהם וטפם. בכל מקומות מושבותיהם לשון חכמים הוא. והטעם שמבקשים רחמים על החכמים בהכרזת ראש חדש מה שלא מצינו כן בשום מקום בעולם מפני שהם היו מקדשין החדש בזמנו על פי הראיה כי להם נמסר קדושו שנא' אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אותם אתם כתיב והם מסרו לנו העיבור ולולי הם לא היינו יודעים מתי יבא החדש ולכן אנו מזכירין אותם לטובה שיקיים אותם הבורא ויחזיר עטרה ליושנה ויקדשו החדש כבראשונה. יהי רצון מלפני השמים שנשמע ונתבשר בשורות טובות על שם מבשר טוב. מארבע כנפות כל הארץ על שם מארבע כנפות הארץ.

מי שעשה נסים לאבותינו על שם נתת ליראיך נס להתנוסס. וממצרים גאלם הוא יגאל אותנו וישיב בנים לגבולם על שם ושבו בנים לגבולם. בסימן טוב לשון חכמים הוא. יחדש אותו הב"ה עלינו וכו' לקמן אפרש כל זה. לשמועות טובות על שם ושמועה טובה מארץ מרחק. ולבשורות טובות כבר זכרנוהו. ולגשמים בעתם על שם ונתתי גשמיכם בעתם.

וכשיהיה ליל ראש חדש מתפללין כשאר הימים ומכריז שליח צבור לקהל להזכיר ראש חדש בתפלה. ומתפללין שמנה עשרה ומוסיפין בעבודה יעלה ויבא.

גרסינן בשלהי ראש השנה אמ' ר' אלעזר לעולם יסדיר אדם תפלתו ואחר כך יתפלל אמ' רב מסתברא מילתיה דר' אלעזר בברכות של ראש השנה ושל יום הכפורים ושל פרקים אבל של שאר ימות השנה לא כמה הוא של פרקים משלשים יום ולהלן.

שחרית נכנסין לבית הכנסת ומסדרין הברכות וקורין הזמירות ומתפללין תפלת שחרית כשאר הימים ומוסיפין בעבודה יעלה ויבא וחוזר שליח צבור התפלה. ואין נופלין על פניהם וכבר פירשנו הטעם בענין תפלת ערב שבת.

וקורין את ההלל בדילוג ומברכין לפניו לקרוא את ההלל דגרסינן במסכת ערכין אמ' ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק שמנה עשר יום בשנה יחיד גומר בהן את ההלל ואלו הן שמנת ימי חנוכה ויום טוב ראשון של פסח ויום טוב של עצרת ושמונת ימי החג ובגולה עשרים ואחד יום שמנת ימי חנוכה ושני ימים טובים של פסח ושני ימים טובים של עצרת ותשעת ימי החג. ובירושלמי דסוכה אמרינן בשמנה עשר יום ולילה אחד גומרין את ההל ומונה בליל פסח ויומו ובגולה אחד ועשרים יום ושתי לילות של פסח. והכי איתא בתוספתא דסוכה ובמסכ' סופרים. ובכל יום מאלו הימים מברכין לגמור את ההלל בין יחיד בין צבור. ובהלל של ראש חדש יש מחלוקת בין המפרשים הר"ם במז"ל כתב קריא' ההלל בראשי חדשים היא מנהג ואינה מצוה ומנהג זה בצבור לפיכך קורין בדילוג ואין מברכין עליו שאין מברכין על המנהג ויחיד לא יקרא כלל. ואם מתחיל יקרא בדילוג כדרך שקורין בצבור וכן בשאר ימי הפסח קורין בדילוג כדרך שקורין בראשי חדשים. וכן כתב רש"י. והריא"ף כתב שהיחיד אינו מברך עליו אבל צבור מברכין וקורין בדילוג דרב איקלע לבבל חזנהו דקא קאמרו הלל בראש חדש סבר לאפוקינהו כיון דחזא דקא מדלגי דלוגי אמ' שמע מינה מנהג אבותיהם בידיה, תאנא יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר, הילכך אי בעי יחיד למקרי הלל בראש חדש קרי ליה בלא ברכה עד כאן. ורבינו תם כתב שאפילו יחיד מברך עליו והביא ראיות לדבריו וכן כתבו התוספות. ולזה הסכים הרא"ש.

וכיצד מדלגין מתחילין מתחלת ההלל עד חלמיש למעיינו מים ומדלגין לא לנו ואומר ה' זכרנו יברך ומדלגין אהבתי כי ישמע ה' ואומ' מה אשיב לה' עד סוף ההלל.

ימים שגומרין בהן את ההלל רשאי לפסוק כדין קריאת שמע בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם ובאמצע הפרק שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד. וימים שאין גומרין בהם את ההלל אפי' באמצע הפרק פוסק כדין בין הפרקים של קריאת שמע. ואם תאמר כיון שהיחיד [אין] מברך עליו בימים שאין גומרין מה הפסקה שייך בו להוי כאדם שקורא בספר תלים. ויש לומר דהפסקה שיכא בו לאדם שקורא בו בצבור שמברכין עליו. ואלו הן הפרקים הללויה הללו עבדי ה', בצאת ישראל ממצרים, לא לנו, אהבתי, הללו את ה' כל גוים, מן המצר. והחכם ר' דוד קמחי ז"ל כתב כי מן המצר אינו תחלת המזמור אלא תחלת המזמור הוא מהודו לה' כי טוב שהוא קודם מן המצר.

כתב הרב ר' יצחק בן גיאת וכופל מאודך עד הצליחה נא שכך קבלנו מחכמים הראשונים ואנשי מעשה שר' לא היה כופל אלא עד הצליחה נא ור' אלעזר בן פרטא מוסיף על ר' כפילת מברוך הבא עד סוף הפרק וקיימ' לן הלכה כר' מחביריו עד כאן. וכבר פשט המנהג לכפול מאודך עד הודו כר' אלעזר בן פרטא. והטעם שתקנו לכפול פסוקים אלו מפני שתחלת פרשת מן המצר עניניה כפולים עד אודך כי עניתני כנגד העולם הזה וימות המשיח ולפיכך אנו גומרין אותה בכפולה עד סוף הפרשה. ופסוק ברוך הבא כפול הוא ברכנוכם מבית ה'. וכן פסוק אלי אתה ואודך כפול הוא אלקי ארוממך. וכיון שאין צריכין לכפול שני פסוקים מפני שהם כפולים אין כופלין פסוק אל ה' ויאר לנו שהוא באמצע. ויש אומרים טעם אחר לכפילת פסוקים אלו מפני שאמרום ישי ודוד ואחיו ושמואל כדגרסי' בפרק ערבי פסחים אמ' ר' שמואל בר נחמני אמ' ר' יונתן דיא"ש אדי"ש כשד"ך סימן מאודך ולמטה. אודך כי עניתני אמ' דוד. אבן מאסו הבונים אמר ישי על דוד שהיה צעיר שבאחיו ורועה בצאן ולא היה נחשב בעיניהם ולא עלה בלבם שיהיה הוא מלך. הבונים הבנים כתיב. מאת ה' היתה זאת אמרו אחיו שהוא לשון רבים. זה היום עשה ה' אמר שמועל שהיה מתנבא להם שסופם לגיל ולשמוח שיושיעם הב"ה מיד אויביהם על ידו. אנא ה' הושיעה נא אמרו אחיו. אנא ה' הצליחה נא אמ' דוד שהיה מצליח מתפלל שיצליח גם במלכותו. ברך הבא בשם ה' אמר ישי כשבא דוד מן הצאן. ברכנוכם מבית ה' אמר שמואל כשקרא אותם אל הזבח. אל ה' ויאר לנו אמרו כלם. אסרו חג אמר שמואל שאמר להם שיהיו מקריבין זבח שלמים לשמוח ולזרוק על המזבח. אלי אתה ואודך אמ' דוד. הודו לה' אמרו כלם. ומפני כבודם אנו כופלין אותם להראות שאנו חושבים כל פסוק מהם בפרשה בפני עצמה ולכך אנו פוסקין אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא לשנים וכופלין אותם אע"ף שהוא פסוק אחד.

וגרסינן בפרק ערבי פסחים ומאחר דאיכא הלל הגדול מאי טעמא אמרינן האי הלילא אמ' ר' יוחנן מפני שיש בו חמשה דברים יציאת מצרים וקריעת ים סוף ומתן תורה ותחית המתים ושעבוד מלכיות, יציאת מצרים בצאת ישראל ממצרים, קריעת ים סוף הים ראה וינס, מתן תורה ההרים רקדו כאלים, תחיית המתים אתהלך לפני ה' בארצות החיים, ושעבוד מלכיות לא לנו ה' לא לנו זה שעבוד מלכיות, ואיכא דאמרינן תניא ר' חייא לא לנו ה' לא לנו זו מלחמת גוג ומגוג.

ולאחר קריאת ההלל מברכין ברכה זו יהללוך ה' אלקינו כל מעשיך על שם יודוך ה' כל מעשיך ולכך אמ' אחר כך יודו ומה שהתחיל יהללוך על שם שגמר ההלל. וברכה זו אינה פותחת בברוך מפני שהיא סמוכה לברכה שלפני ההלל והלל לא הוי הפסק. ויש אומרים שאינה פותחת בברוך מפני שהיא ברכת הודאה כברכת הגשמים דאמרי' מודים אנחנו לך על כל טיפה וטיפה וגומ' ואינה פותחת בברוך. וחסידיך על שם וחסידיך יברכוכה. וצדיקים עושי רצונך על שם משרתיו עושי רצונו. כלם עמך בית ישראל ברנה יודו ויברכו על שם ויברכו שם כבודך. וישבחו ויפארו כבר זכרנום למעלה. לזכר מלכותך על שם זכר רב טובך יביעו ועל שם כבוד מלכותך יאמרו. כי לך טוב להודות ולשמך נעים לזמר על שם טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון. ואמר נעים לזמר על שם זמרו לשמו כי נעים. ומעולם עד עולם אתה אל בא"י מלך מהולל בתושבחות כבר זכרנו זה למעלה.

ואחר כך אומר שליח צבור קדיש תתקבל ואומר אתה הראית לדעת עד ורעם ונשאם עד העולם. ומוציא ספר תורה וקורין בו ארבעה בפרש' פנחס בענין ראש חדש ובקריאת הפרשה הלכתא כרב דאמ' דולג פירוש כהן קורא שלשה פסוקים שהם וידבר צו ואמרת להם. ולוי חוזר וקורא ואמרת, וזה פירוש דולג שדולג לאחריו, את הכבש אחד ועשירית האיפה. וישראל קורא עולת תמיד עד ובראשי חדשיכם. ורביעי קורא ובראשי חדשיכם עד סוף הענין. ואומר קדיש עד לעילא. ואומר אשרי ובא לציון וסדר קדושה. ואין אומרים יענך ה' ביום צרה לפי שראש חדש הוקש ליום טוב כמו שפירשנו למעלה ומחזיר ספר תורה למקומו ואומר קדיש עד לעילא.

ומתפללין תפילת מוסף אומר שלש ראשונת ואחר כך אומר ראשי חדשים לעמך נתת על שם ראשון הוא לכם לחדשי השנה. זמן כפרה לכל תולדותם ששעיר ראש חדש מכפר על טומאת מקדש וקדשיו כדאיתא בפרקא קמא דשבועות ונאמר בו ואותו נתן לכם לשאת את עון העדה ועל שם שכתוב בדברי הימים על החדשים ושאר קרבנות לכפר על ישראל. בהיותם מקריבים לפניך זבחי רצון על שם ונרצה לו. שעירי חטאת על שם ושעיר עזים אחד לחטאת. ויש מפרשים זמן כפרה לכל תולדותם כי עולת ראש חדש היתה באה לכפר על תולדות ימי החדש וזהו שאומ' אחר כן תשועת נפשם מיד שונא דהיינו יצר הרע הצורר והשונא והאורב שצריך לזכרו כדי להנצל ממנו ולהזכר לפני השם. וזהו שאומר זכרון לכלם יהיה על שם שכתו' וביום שמחתכם ומועדים ובראשי חדשיכם וגו' וכתיב והיו לכם לזכרון לפני אלקיכם. תשועת נפשם מיד שונא על שם שכתוב למעלה מן הענין ונושעתם מאויביכם. מזבח חדש בציון תכין שנאמ' ביחזקאל אלה חקות המזבח ביום העשותו וגו'. ועולת ראש חדש נעלה עליו שנאמ' ביחזקאל וביום החדש פר בן בקר תמים ולא מצאנו שם שיהיה עולה אך מצינו כתוב למעלה מן הענין ועל הנשיא יהיה העולה והמנחה בחגים ובחדשים. ושעיר עזים נעשה ברצון פירשנוהו. ובעבודת בית המקדש על שם ועבד הלוי. נשמח כלנו על שם וביום שמחתכם. ושירי דוד עבדך נשמע בעירך האמורים לפני מזבחך פירוש שירי דוד עבדך האמורים לפני מזבחך נשמע בעירך. אהבת עולם תביא להם שנא' ואהבת עולם אהבתיך. ואמ' תביא על שם והביאותים אל הר קדשי. וברית אבות לבנים תזכור על שם וזכרתי להם ברית ראשונים ואמ' לשון אבות ובנים לרמוז העתיד שנאמ' והשיב לב אבות על בנים וגו'. יהי רצון מלפני ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתעלנו לארצנו וכו' פירשנו הכל בתפלת מוסף של שבת.

אלקינו ואלקי אבותינו חדש עלינו את החדש הזה החוזר חלילה ואמר חדש על שם חדש ימינו כקדם. לטובה על שם ביום טובה היה בטוב. ולברכה על שם למען יברכך. לששון על שם שוש אשיש. ולשמחה על שם ושמחת בחגך. לישועה על שם אמור לנפשי ישועתך אני. ולנחמה על שם כי נחם ה' ציון וכתיב כי נחם ה' את עמו. לפרנסה לשון חכמים הוא. ולכלכלה על שם וארבעים שנה כלכלתם במדבר. למחילת חטא לשון חכמים הוא. ולסליחת עון על שם הסולח לכל עונכי לפי ששעיר ראש חדש מכפר כמו שאמרנו. ויהא ראש החדש סוף על שם סוף דבר. וקץ על שם ויהי מקץ. לכל צרותינו על שם בצר הרחבת לי. ועל שם שאמר סוף וקץ אמר תחלה וראש שהוא הפנים. תחלה על שם כאשר בתחלה. וראש על שם ראש דברך אמת. לפדיון נפשנו על שם יפדה נפשי מיד שאול ועל שם פדה בשלום נפשי. ואמר צרותינו ופדיון נפשנו זה אצל זה על שם פדה אלקים את ישראל מכל צרותיו. כי בעמך ישראל מכל האומות בחרת על שם ויבחר בכם. ועוד שקבע דמות יעקב הנקרא ישראל בלבנה. וחקי ראשי חדשים על שם חק נתן ולא יעבור שאינם עוברין את גבולם למלא ולחסר. להם קבעת שישראל מונין ללבנה והוא לשון חכמים לקבוע שנים ולעבר חדשים. ואומר במדרש החדש הזה לכל לכם הוא אתם מונין לו ואין זרע עשו מונין לו, ר' לוי בשם ר' יוסי בר' אמי דרך ארץ הוא הגדול מונה לגדול והקטן מונה לקטן, עשו שהוא גדול שנאמר וקרא את עשו בנו הגדול מונה לגדול שהוא החמה שנאמר את המאור הגדול, יעקב שהוא הקטן שנאמר מי יקום יעקב כי קטן הוא מונה ללבנה שהיא קטנה שנאמ' ואת המאור הקטון, אמ' רב נחמן סימן טוב הוא מה הגדול שליט ביום ולא בלילה כך עשו שליט בעולם הזה ואינו שליט לעולם הבא, ומה הקטן שליט ביום ובלילה כך יעקב שליט בעולם הזה ובעולם הבא, רבא אמר כל זמן שאורו של גדול מבהיק אין אורו של קטן מפורסם, שקע אורו של גדול מבהיק אורו של קטן שנאמר כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה, וכל זמן שאורו של עשו מבהיק בעולם הזה אין אורו של יעקב מפורסם שקע אורו של עשו נתפרסם אורו של יעקב שנאמר קומי אורי כי בא אורך. וחותם ברוך אתה ה' מקדש ישראל וראשי חדשים.

ואומר שלש אחרונות וחוזר שליח צבור התפלה ואינו אומ' כתר אלא נקדישך. וכן בחולו של מועד שאין אומרים כתר אלא במוסף של שבת ויום טוב בלבד. והטעם כדי לעשות כתר ומעלה יתרה לשבתות וימים טובים על ראש חדש וחולו של מועד. ואחר כך אומר קדיש תתקבל ואומר ברכי נפשי את ה' מפני שכתוב בו עשה ירח למועדים ויצירת בראשית. ואומר קדיש יהא שלמא רבא ונפטרין לבתיהם לשלום.

למנחה מתפללין כשאר הימים ומוסיפין בעבודה יעלה ויבא ואין נופלין על פניהם.

אמרינן בפרק אין בערכין ראש חדש אינו אסור בעשיית מלאכה. והנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה בו. והכי אית' בירושלמי בפרק מקום שנהגו נשים דנהיגי דלא למיעבד עיבידתא בריש ירחא מנהגא כלומר מנהג הוא ויש להן להתנהג כן שזה המנהג מצאנו אותו בנביאים שנאמר אשר נסתרת שם ביום המעשה ותרג' יונתן ביומא דחולא שמשמ' שיום ראש חדש שהיו עומדים בו לא היה יום המעשה כל כך כמו שאר הימים שהנשים לא היו עושות בו מעשה. ואמרי' בפרקי ר' אליעזר ויאמר להם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם ושמעו הנשים ולא רצו ליתן נזמיהן לבעליהן אלא אמרו להם מה אתם רוצים לעשות פסל ומסכה שאין בו כח להציל ונתן הב"ה להן שכרן בעולם הזה ובעולם הבא. בעולם הזה שהן משמרות ראשי חדשים יותר מהאנשים ובעולם הבא שהן עתידות להתחדש כראשי חדשים. מכאן סמך לנשים שלא לעשות מלאכה בראשי חדשים. ובמדרש אומר על שם שנזדרזו הנשים לנדבת המשכן שנא' ויבאו האנשים על הנשים והוקם באחד בניסן ולא רצו להביא נזמיהן לעגל נתן להן שכרן שהן משמרו' ראשי חדשים. ומצאתי כתוב בשם הרב ר' יהודה בן הרא"ש ז"ל טעם לדבר לפי שהמועדים נתקנו כנגד האבות, פסח כנגד אברהם שכתוב בו לושי ועשי עוגות ובפסח היה, שבועות כנגד יצחק שתקיעת מתן תורה היתה בשופר מאילו של יצחק, סכות כנגד יעקב שנאמ' בו ולמקנהו עשה סכות, ושנים עשר ראשי חדשי השנה שגם הם נקראים מועדים כנגד שנים עשר שבטי' וכשחטאו בעגל ניטלו מהם והניחום לנשים זכר שלא היו באותו חטא.

ואם חל ראש חדש בשבת נכנסין לבית הכנסת ומסדרין הברכות וקורין הזמירות כמו בשבת. ומוסיפין אחר יושב בסתר עליון ברכי נפשי את ה'. ומתפללין תפלת יוצר כשאר השבתות ומוסיפין בעבודה יעלה ויבא ואין להזכיר בו את יום המנוח הזה לפי שכבר הזכיר בתפלה ענין השבת ויעלה ויבא אינו בא אלא מפני ראש חדש בלבד. וכן בחולו של מועד שחל להיות בשבת והוא הדין בברכת המזון. ולפי ששמע רבינו תם שליח צבור אחד שאמר ביעלה ויבא של עבודה את יום המנוח הזה בראש חדש אמ' מנוח עם הארץ היה. ומיהו ראש חדש שחל להיות בחנוכה מזכיר של חנוכה במוספין שהמוסף אינו בא אלא מפני ראש חדש דיום הוא שנתחייב בארבע תפלות.

וקורין את ההלל בדלוג ומברכין לפניו לקרא את ההלל. ומוציא שליח צבור שני ספרי תורות וקורין באחד שבעה בסדר היום ובשני קורא המפטיר בשל ראש חדש ומתחיל מפרשת וביום השבת וקורא פרשת ובראשי חדשיכם מפני שכיון שקורא במוסף של ראש חדש ראוי שיקרא במוסף של שבת ואומ' קדיש על כל ספר ומפטיר בישעיה השמים כסאי עד סוף הספר. וכשחל ראש חדש באחד בשבת מפטירין בשבת שלפניו בשמואל ויאמר לו יהונתן מחר חדש עד ובין זרעך עד עולם. ומחזירין הספרים למקומן ואומר קדיש עד לעילא

ומתפללין תפלת מוסף אומר שלש ראשונות ואומר אתה יצרת עולמך מקדם על שם יוצר אור ובורא חשך וכתיב ויבשת ידיו יצרו ועל שם קיץ וחורף אתה יצרתם. מקדם על שם קדם מפעליו מאז ועל שם מקדמי ארץ. כלית מלאכתך ביום השביעי על שם ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וגומ'. בחרת בנו ה' אלקינו מכל האומות על שם ויבחר בכם. ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות וכו' באתה בחרתנו אפרש כל זה. ותתן לנו ה' אלקינו באהבה על שם כי מאהבת ה' אתכם. שבתות למנוחה שנאמר ראו כי ה' נתן לכם את השבת. וכתיב וינח ביום השביעי. וראשי חדשים לכפרה כמו שפירשנו בזמן כפרה לכל תולדותם. ולפי שחטאנו לפניך ה' אלקינו חרבה עירנו על שם ועריכם יהיו חרבה. וגלה יקרינו על שם גלה כבוד מישראל. ושמם מקדשינו על שם והשמותי את מקדשיכם. וניטל כבוד מבית חיינו כבר אמרנו למעלה כי ארץ ישראל נקראת ארץ החיים. ואין אנו יכולין להקריב לפניך קרבן וכו'. יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי [אבותינו] שתעלנו לארצנו וכו' הכל פירשנו במוסף של שבת ואומ' את מוספי בעבור שהם שנים מוסף שבת ומוסף ראש חדש. יש אומרים זה קרבן מוסף שבת ובקרבן מוסף ראש חדש נאמר ואין נכון לאמרו כי תוספת הוא.

ואומר אלקינו ואלקי אבותינו חדש עלינו את החדש הזה וכו' עד וחקי ראשי חדשים להם קבעת. ואומר ישמחו במלכותך וכו'. ואומר רצה נא במנוחתינו וכו' והכל פירשנו למעלה. וחותם בא"י מקדש השבת וישראל וראשי חדשים. ואומר שלש אחרונות וחוזר שליח צבור התפלה ואומר קדיש תתקבל.

למנחה מתפללין כשאר השבתות ואומר בעבודה יעלה ויבא ואין אומרים צדקתך והטעם פירשנוהו למעלה.


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון