אבודרהם/ערב יום הכיפורים

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אבודרהם TriangleArrow-Left.png ערב יום הכיפורים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יום הכיפורים
ערב יום הכיפורים


ערב יום הכפורים נוהגין במקצת מקומות לשחוט תרנגול לכפרה. וכן כתוב בתשובות הגאונים וששאלתם שאנו רגילין לשחוט ערב יום הכפורים תרנגול ואין אנו יודעים מנהג זה למה אי משום תמורה מאי שנא תרנגול מבהמה וחיה האי ודאי קושיא היא אלא שיש בה שני טעמים אחד שהתרנגול מצוי בבית מכל בהמה וחיה ועוף ועוד יש במקומות עשירים שעושין תמורה אלים ועיקר בעלי קרנים דמות אילו של יצחק אבינו לפיכך לא דבר קבוע הוא, ועוד שמענו מחכמים הראשונים שאע"פ שבהמה דמיה יקרי' יותר מתרנגול אעפ"כ תרנגול מובחר לפי ששמו גבר כדאמרינן בברכות מאי קריאת הגבר אמ' רב קרא גברא, דבי ר' שילא אמרי קרא תרנגולא ותניא כוותיה דר' שילא היוצא קודם קריאת הגבר דמו בראשו, וכיון ששמו גבר תמורת גבר בגבר טפי מהני ומעלי.

וכך רגילין כאן אוחז שליח התרנגול ומניח ידו על ראשו ונוטלו ומניחו על ראש המתכפר ואומר זה תחת זה זה חלוף זה זה מחולל על זה. ומחזירו עליו פעם אחרת. ואומרים בני אדם יושבי חשך וצלמות אסירי עוני וברזל יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק אוילים מדרך פשעם ומעונותיהם יתענו ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יושיעם ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם. נפש תחת נפש. ועושה כסדר הזה ארבעה פעמי'. ואחר כך מניח ידו על ראש התרנגול תבנית סמיכה וסמוך עליו ושוחטו לאלתר תכף לסמיכה שחיטה. ורגילין לתתו לעניים כדי שיהיה כפרה לנפשו. ומה שרגילין לזרוק את ראשו על הגג כדי ליתנם לעופות יש סמך לזה מההיא דפרק גיד הנשה רמי בר תמרי איקלע למערבא במעלי יומא דכפורי חזא דקא שדו כבדא וכולייתא אזל שקלינהו משום דהאידנא דהיתירא שכיח טפי.

ונהגו לטבול ערב יום הכפורים. וכתב רב עמרם טובל אדם בשעה שביעית או בשמינית ומתפלל מנחה. וכתב רבינו סעדיה בעלייתו מלטבול מברך על הטבילה. וכתב הרא"ש שאין דבריו נראין בזה שלא מצאנו בתלמוד רמז לטבילה זו ואינה לא יסוד נביאים ולא מנהג נביאים ולא עדיפא מערבה דאמרינן חביט חביט ולא בריך קסבר מנהג נביאים הוא ואי משום דא"ר יצחק חייב אדם לטהר את עצמו ברגל היינו לטהר את עצמו מכל טומאות ואף מטומאת מת ולהזות עליו שלישי ושביעי והאידנא אין לנו טהרה וכיון שאין בעלי קריאין טובלין כל השנה כלה אין חובה לטבילה זו ואין לברך עליה אלא שנהגו העולם לטהר עצמן מקרי ביום הכפורים וסמכו על מדרש של פרקי ר' אליעזר שנקיים כמלאכי השרת ביום הכפורים. וכתב ר' יהודאי וששאלתם הטובל לכבוד שבת או לכבוד יום טוב או לכבוד יום הכפורים צריך לברך או לא, כך שנו חכמים ז"ל מיום שחרב בית המקדש אין עלינו חובה לטבול מן התורה אלא לביאת מקדש עד שיתקיים וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וכיון שאין עלינו בזמן הזה חובה אם יטבול אסור לברך, אבל הנדה בזמן שהיא טובלת כדי שתהיה מותרת לבעלה צריכה לברך מפני שהוא חובה עליה. וכתב רבינו יהודה מפי ר"י המברך על הטבילה ערב יום הכפורים ברכה לבטלה היא. ובספר התשבץ כתוב וטבילה ביום הכפורים אינה צריכה אלא בשביל טהרה.

וצריך להתודות במנחה קודם סעודה המפסקת כדתניא מצות ודוי יום הכפורי' עם חשיכה אבל אמרו חכמים מתודה קודם אכילה שמא תטרף דעתו עליו מחמת הסעודה שלא יוכל להתודות אחר כך, והיכן אומרו יחיד אומרו אחר שגמר תפלתו קודם שעקר את רגליו ושליח צבור ביום הכפורים אומרו בתוך התפלה. ועיקר הודוי הוא אבל חטאנו אלא שנהגו לומר גם שאר דברים כגון מה נאמר לפניך ואתה יודע רזי עולם ועל חטא ועל חטאים ואלקי עד שלא נוצרתי.

ולענין חזרת שליח צבור את הודוי במנחה כתב אבי העזרי שאין לו להחזירו כיון שאינו יכול לאומרו באמצע התפלה כמו בשאר התפלות וגם כי לא נתקן במנחה אלא משום גזרה שמא יארע אונס וכן דעת ה"ר יצחק בן גיאת. ורבינו האיי כתב אין מנהג שיתודה שליח צבור במנחה אבל אם רצה להרויח בברכת המרבה לסלוח כגון ודוי אין מונעין אותו וכתב בתשובה אחרת יפה השיבו הראשונים על שאלתכם בודוי ערב יום הכפורים שלא לאומרו שליח צבור בברכ' סליחה שלא שמענו בבבל שאומ' שליח צבור ודוי בתפל' המנחה של ערב יום הכפורי' ולדבריכם שאתם צריכין לכך מפני שאין הצבור בקיאין צריכין אתם להודיעם כי כל אחד ואחד צריכים להתודות אחר תפלתו קודם שיאכל סעוד' המפסיק בה. אבל רב עמרם כתב שליח צבור אומר וידוי במנחה לאחר שיסיים תפלתו כדי להוציא את הרבים ידי חובתן ואחר כך אומר אבינו מלכנו וגו' ואומ' קדיש תתקבל. ונהגו בספרד שחוזר ש"צ התפלה וכשיגיע לברכת סלח לנו אומר סלח לנו אבינו כי חטאנו מחול לנו מלכנו על ידי רחמיך הרבים. ואומר אלקינו ואלקי אבותינו תבא לפניך תפלתינו ואומר הודוי ואחר כך אומ' מה נאמר לפניך יושב מרום, על חטא, על חטאים, סקילה שריפה עד מוחל וסולח וחותם כי אל טוב וסלח אתה בא"י חנון המרבה לסלוח. ואומ' ראה נא בעניינו וגומ' התפלה ואומר קדיש תתקבל.


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון