מסכת כלה רבתי/ט

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Revision as of 01:20, 24 November 2022 by בן אבנר (talk | contribs) (יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון}} {{עוגןמ|א}} {{הערה|במהדורת היגר הוא פרק ח'.}} לא יפטר אדם לא מאצל רבו ולא מ...")
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

מסכת כלה רבתי TriangleArrow-Left.png ט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

(א) [1] לא יפטר אדם לא מאצל רבו ולא מאצל חברו [אלא מתוך דברי תורה, שמתוך כך זוכרו, ההולך אחר רבו אינו רשאי ליפטר מאחריו] עד שיטול ממנו רשות, [ילמדו כל אדם דרך ארץ מן המקום שעמד על פתח הגן וקרא לו לאדם, שנאמר (בראשית ג ט) ויקרא ה' אלהים אל האדם ויאמר לו איכה, לא יהא אדם קפדן בתוך סעודתו, אמרו עליו על הלל שנכנס אצלו אדם אחד לסעודה, ובא עני אחר ועמד על פתחו ואמר לאשתו אשה אני צריך להכניס היום ואין לי פרנסה, נטלה אשתו את הסעודה כולה ונתנה לו, אחר כך הלכה ולשה עיסה אחרת ובשלה אלפס אחר ובאת והניחה לפניהם, אמר לה בתי למה לא הבאת לנו מיד, הסיחה לו כל הדברים, אמר לה בתי אף אני לא דנתיך לכף חובה אלא לכף זכות שכל מעשיך לשם שמים[2]], לעולם יהיו כל אדם בעיניך כלסטים וכבדם כרבן גמליאל, מעשה ברבי יהושע שהכניס אצלו אדם אחד, נתן לו אכילה ושתיה והעלהו לגג ונטל את הסולם מתחתיו, מה עשה אותו האיש, עמד בחצי הלילה ונטל כל הכלים וכרכן בטליתו, וכיון שבקש לירד נפל ונשברה מפרקתו, לשחרית בא רבי יהושע ומצאו, אמר לו ריקה כך עושין בני אדם כמותך, אמר לו לא הייתי יודע שנטלת את הסולם מתחתי, אמר לו ריקה אי אתה יודע שמאמש היינו זהירין בך. גמ': איני והתנן (אבות ב ד) אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו, לא קשיא, כאן במכיר כאן כשאינו מכיר, רבא אמר הכא כל אדם התם חברך, מדקתני חברך מכלל דבידיע ליה קאמר והלא כל אדם מכיר[3], לאו לאיתויי חבר, הא כדאיתה [והא כדאיתא].

(ב) אורחין הנכנסין לבית כל מה שיגזור עליהן בעל הבית יעשו, ומעשה ברבי שמעון בן אנטיפטרס[4] שהיו אורחים נכנסין אצלו וגזר עליהם שיאכלו ושישתו והיו נודרין בתורה (ונשבעין) [ומבדין], ובשעת פטירתן היה מלקה אותן ארבעים, נשמעו דברים לפני רבן יוחנן בן זכאי וחכמים[5], היו קומטים בדבר, ואמרו מי ילך ויודיענו מה עושה, אמר להם רבי יהושע אני אלך, אמרו לו לך לשלום, הלך ומצאו שהיה יושב על פתח ביתו, אמר לו שלום עליך רבי אמר לו שלום עליך רבי ומורה, אמר לו כלום אתה צריך, אמר לו בית לינה, [אמר לו שב בשלום], ישבו שניהם ועסקו בתורה עד הערב, לשחרית אמר לו רבי רצונך נלך לבית המרחץ אמר לו כרצונך, היה רבי יהושע מתיירא שמא יקפחנו על שוקיו, [לאחר שאכלו ושתו[6]] אמר לו מי מלויני, אמר לו אני, היה רבי יהושע מחשב בדעתו ואומר מה אשיב לחכמים ששיגרוני, נפנה לאחוריו, אמר לו למה נפנית, אמר לו דבר אני צריך לשאול ממך, מפני מה בני אדם הנכנסין אצלך אתה מלקה אותם ולי לא הלקיתה, אמר לו רבי חכם גדול אתה ודרך ארץ יש בידך, בני אדם הנכנסין אצלי גוזרני עליהם שיאכלו ושישתו והם נודרים בתורה ומבדים, וכך שמעתי מפי חכמים כל הנודר בתורה ומבדה חייב מלקות, אמר לו גוזרני עליך שתלקה אותם ארבעים וארבעים, ארבעים שלי וארבעים שלך, הלך רבי יהושע וספר לחכמים מה שראה ברבי שמעון בן אנטיפטרס. גמ': איני והתנן (נדרים כג.) רבי אליעזר בן יעקב אומר אף הרוצה להדיר את חברו שיאכל אצלו יאמר כל נדר שאני עתיד לידור הרי הן מופרין, וליחוש דילמא הני בטילי וקא מלקי להו ופטירי, לית דחש לה לדרבי אליעזר בן יעקב, [ואי בעי תימא אפילו תימא איתא לדרבי אליעזר בן יעקב] התם נמי בבעל הבית קא מיירי, והכא כל מה שגזר עליו; ובשעת פטירתן היה מלקה אותן ארבעים. שמע מינה הלכה כרבי יהודה דאמר (מכות כב.) ארבעים שלימות, אמר רבא לשון בני אדם קתני, ולרבי יהודה ניחוש ללאו וניחוש לבין, לית ליה, אמר לך בין כתיפיו.



שולי הגליון


  1. במהדורת היגר הוא פרק ח'.
  2. במהדורת היגר אינו.
  3. נ"א קאמר.
  4. נ"א אנטיפרס, [וכן בסמוך].
  5. נ"א וכששמעו חכמים בדבר.
  6. נ"א סוף נפטר ממנו לשלום.
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף