מראי מקומות/אורח חיים/סז

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Revision as of 23:23, 9 May 2021 by סיני ועוקר הרים (talk | contribs)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

מראי מקומות TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png סז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
פרי חדש
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה"


ספק קרא ק"ש, אם מברך

הב"י בסעיף א, הביא שהרמב"ם כתב שמברך, והוסיף שכן דעת רבינו יונה שכל דבר שהוא ספק של תורה מברכין עליו, ע"כ, וקשה דמשמע שרבינו יונה והרמב"ם אזלי בחדא שיטתא, וזה אינו דבדין זה דרבינו יונה פליג עליה הרמב"ם כמבואר ביו"ד כח,ג, בב"י וס"ל דאינו מברך, ופסק הב"י כהרמב"ם ודעימיה שאינו מברך, ודוקא כאן סבר הרמב"ם שמברך מטעמא דהביא המג"א מהרשב"א דהכי תיקנו חז"ל בק"ש, והפר"ח כאן חילק בין ספק אם מחויב כלל או ספק אם נפטר מהחיוב דחייב לברך, ומ"מ דעת הרמב"ם אינה כרבינו יונה הנ"ל ודלא כדמשמע מלשון הב"י דחדא שיטתא היא, ולכך צ"ל דלשון הב"י לאו דוקא, וחדא ועוד קאמר, חדא דהכי ס"ל לרמב"ם כאן ועוד דאיכא רבינו יונה דהכי סבירא ליה אפי' בעלמא.

ק"ש דאורייתא או דרבנן

בגמרא בברכות (כא.) נחלקו האמוראים בדין אדם המסופק אם קרא קריאת שמע, אם צריך לחזור ולקרות. דעת שמואל[1] שאינו צריך לחזור ולקרות ודעת רבי אלעזר שצריך לחזור ולקרות. בפשטות למדו המפרשים שדעת שמואל (כמובא בגמרא שם) שקריאת שמע בבוקר ובערב חיובה מדרבנן וספק דרבנן לקולא, ואילו דעת רבי אלעזר שחיוב קריאת שמע מדאורייתא וספק דאורייתא לחומרא.

שורש המחלוקת, כפי שנקטו הראשונים, בביאור הכתוב (דברים ו ז) 'ובשכבך ובקומך' שרבי אלעזר מפרשו כציווי על קריאת פרשת שמע בבוקר ובערב, ואילו שמואל מפרשו כחיוב תמידי על לימוד תורה כעין הכתוב ביהושע (א ח) 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה'.

ומדברי רבינו יונה באבות (פ"ב מי"ג), משמע קצת דהוי דרבנן כתפילה, ומאידך הרי"ף בברכות לג, כתב דק"ש דאוריי', וכ"כ רש"י בשבת (יא. ד"ה חברים), וכ"כ הר"ן שם, וכ"כ היראים (סימן רנב), וכ"כ האשכול (הלכות תפילה ד"ה אמר רב יהודה, יג.), וכ"כ המנהיג (דיני תפילה סימן לט)[2].

ולגבי עד היכן הוי דאורי', הטור בסי' מו,ח, כתב שרבי יהודה החסיד, היה קורא פסוק ראשון ויוצא בו יד"ח ושאר ק"ש היה קורא אחר זמנה, ע"כ, ויש בזה ב' חידושים, חדא שרק פסוק ראשון דאוריי' והשאר דרבנן, ועוד שאפשר לקרוא את שאר ק"ש אף אחר זמן ק"ש כל עוד לא עבר זמן ברכות ק"ש, וכ"כ הב"י בסוף סי' סג, דרק פסוק ראשון דאוריי', ולא הזכיר בזה אלא את דברי רבינו יונה שחולק וסובר שפרשה ראשונה דאורי', אולם בפרי חדש בסי' סז, האריך בזה והביא מחלוקת אי ק"ש דאוריי' או לאו, ואחרי שהסיק דהוי דאוריי', הביא מחלוקת כמה הוי דאוריי', אי פסוק ראשון או פרשה ראשונה או ב' פרשיות ראשונות והסיק דב' פרשיות דאוריי', ויש במה שהבאתי תוספת על דבריו, ועוד יש להעיר גבי המחלוקת עד היכן ק"ש, דתלמידי רבינו יונה בברכות כד, כתבו דלרי"ף פרשה ראשונה בלבד הוי דאוריי', ע"כ, והיראים בסי' רנב, כתב דפרשה ראשונה דאורייתא, ומאידך כתב שם שמי שקרא פסוק ראשון בלבד אינו עובר על מצות התורה, ע"כ, ואפשר דכוונתו כמו שביאר התועפות ראם דעיקר מצוות ק"ש היא פסוק ראשון וצריך מדאורייתא לגמור הפרשה כיון דכל פרשה דלא פסקה משה אנן לא פסקינן לה.

והא דחזי' מרבי יהודה החסיד ששאר ק"ש אפשר לקרוא אף אחר זמנה, קשה דהא בברכות ט:, תנן שהקורא אחר זמנה בברכותיה הוי כקורא בתורה, ולדברי רבי יהודה החסיד הא הוי טפי מקורא בתורה דהא יוצא בשאר ק"ש חוץ מפסוק ראשון לכתחילה, וצ"ל דלא מהני לקרוא שאר ק"ש אחר זמנה אלא אם קרא פסוק ראשון בזמנו.

מדברי היראים בסי' שס, מבואר דס"ל דלמ"ד דק"ש דאורייתא, מי שמבטלה עובר על לאו של השמר לך פן תשכח את ה'.

הרי"ף הנ"ל כתב דק"ש דאוריי', ואיכא למידק דהרי"ף בברכות ו, כתב דקרא של ערבית אחר עלות השחר וקודם הנץ אם בשוגג יצא ואם במזיד לא יצא, ע"כ, ומשמע שאם במזיד המתין עד אחר עלות השחר לא יקרא ק"ש, ואי ק"ש דאורי' למה שיאמרו לו חז"ל לא לקרוא וליבטל ממצוה דאורי' דהא אכתי זמנה הוא דהא בשוגג יצא, וא"כ משמע דס"ל דק"ש דרבנן, ואפשר שבאמת הוא חייב לקרוא כדי לצאת ידי חובת הדאורי' ורק מדרבנן לא יצא ומה שאמר הרי"ף לא יצא אין הכונה שאינו צריך לקרוא, ועוד י"ל דבאמת לא יקרא כלל, דיש כח ביד חכמים לומר לאדם שלא יצא ידי חובתו אף מדאוריי' ושפיר לא יקרא אפי' לכתחילה כי לא יצא אף ידי חובת הדאוריי', והעירוני דכ"כ תלמידי רבינו יונה א ד"ה ונראה, לקורא אחר חצות לחכמים.

ספק אם קרא ק"ש וברכותיה, כשחוזר וקורא האם צריך גם לברך

הב"י והשו"ע הביא מהרמב"ם ורבינו יונה דמברך דכל דבר שהוא ספק של תורה מברכים עליו, ע"כ, ויש להעיר דהרמב"ם בתשובה בפאר הדור סי' כו, כתב דבספק מצוה דאורייתא אין לברך, וצ"ע, ועוד יש להעיר דאף לסוברים בעלמא דמברך על ספק של תורה, מ"מ גבי ברכות ק"ש אפשר דלא יברך כיון דאפשר דלא חשיבי ברכות על ק"ש ממש כברכת המצוות.

ספק אמר אמת ויציב האם חוזר ומברך

הב"י הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דהמנהיג בדיני תפילה סי' לט, כתב דחוזר ומברך.




שולי הגליון


  1. בגמ' שם הגירסא רב יהודה אך ברי"ף ושא"ר הגירסא רב יהודה אמר שמואל.
  2. ע"ע *קריאת שמע אריכות רבה בענין זה.
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף