תוספות/ברכות/ב/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Revision as of 22:54, 14 September 2021 by Sije (talk | contribs) (הגהות הב"ח)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זה (לעת עתה זמין למנויים בלבד - למעט דף ב.)לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על
התוספות כאן

לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
שיטה מקובצת

חי' הלכות מהרש"א
לבוש עם מפרשי הים
הגהות הב"ח
אבן עוזר
פני יהושע
חדות יעקב
הג"מ יחזקאל לנדא
הגהות הגר"א
הג"מ בצלאל רנשבורג
גליון הש"ס
גליון מהרש"א
רש"ש
אברהם את עיניו
שפת אמת


מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
מבחן אמריקאי


תוספות TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ב

דילמא ביאת אורו הוא. פי' רש"י עד שיזרח אורו של יום השמיני ומאי וטהר טהר גברא שיטהר האיש בהבאת קרבנותיו. ותימא לפירושו לפרוך אההיא דהערל (דף עד:) דהעריב שמשו אוכל בתרומה וכו' מנלן דביאת שמשו הוא. ועוד היכי מצי למימר דמיירי בזריחה דאי בזריחה הוא הוה מצי למכתב בקרא וזרח השמש וטהר כמו ממזרח השמש (במדבר כא) או לשון יציאה כמו השמש יצא על הארץ (בראשית יט)[1] ונקט בקרא ובא השמש אלמא דהיינו שקיעת החמה. ועוד דבסמוך קא מבעיא ליה האי ובא השמש אי ביאת אורו הוא ופשיט מברייתא זכר[2] לדבר וכו' תפשוט ממתניתין[3] נגעים פי"ד) העריב שמשו אוכל בתרומה אלמא דהיינו ביאת שמש. וי"ל דה"פ ממאי דהאי ובא השמש וטהר ביאת שמש הוא ממש ומאי וטהר טהר יומא דהיינו צאת הכוכבים דילמא ביאת אורו הוא דהיינו תחלתה של שקיעת החמה והוא תחלת הכנסתה ברקיע ועדיין יש שהות ביום חמש מילין עד צאת הכוכבים ומאי וטהר טהר גברא והשתא למתניתין דהערל לא קשה מידי דמצי למימר [4]העריב שמשו דהתם היינו ביאת אורו ואף מהתם לא תפשוט דהיינו צאת הכוכבים. משום הכי איצטריך לאתויי הכא הברייתא דצאת הכוכבים[5]:

אם כן לימא קרא ויטהר. אף על גב דבכמה מקומות כתיב וטהר. התם ליכא למיטעי אבל הכא דאיכא למיטעי הוה ליה למכתב ויטהר[6]:

משעה שהעני נכנס לאכול פתו במלח. תימא עני גופיה מתי יתפלל דהא אמרת זמן אכילתו היינו זמן ק"ש וכיון שבא זמן ק"ש אסור להתחיל בסעודה עד שיתפלל ברישא כדתניא לקמן (דף ד:) וקורא ק"ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה[7] ויש לומר דזמן תפלה הוי קודם לזמן סעודה דלאו דוקא משעני נכנס לאכול אלא פורתא מעיקרא קאמר שעד שיכינו לו סעודתו יקרא ויתפלל:

אע"פ שאין ראיה לדבר. ראיה גמורה אינה דהא לא מיירי התם לענין ק"ש:

ואי ס"ד דעני קדים רבי חנינא היינו ר' אליעזר. ולא מצי למימר דעני קדים לקדוש היום או קדוש היום קדים לשעורא דעני. דלא מסתברא לחלק כל כך בשעורי זמן שכיבה דכל זמנים הללו אית ביה:

אמר ליה ר' יהודה והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים. תימא תיקשי ליה לנפשיה שהרי פלג המנחה מבעוד יום היא והוא אומר (לקמן דף כז.) מיד כשיעבור פלג המנחה הוי זמן ערבית[8]. ויש לומר דלדידיה לא קשיא דלא דריש בשכבך ובקומך אבל לרבנן דדרשי קשיא דאינו זמן שכיבה:




שולי הגליון


  1. על הארץ מדנקט בקרא ובא השמש וכו' (הגהות הב"ח).
  2. מברייתא סימן לדבר (הגהות הב"ח).
  3. המהרש"א הקשה מפני מה לא הקשו התוס' תפשוט ממתניתין דידן שהרי בקריאת שמע של ערבית עסקינן ומוכח דהאי וטהר טהר יומא, וכה"ק הבעל המאור [השלם מקור]. ויישב, שקו' התוס' אינה שהיה יכול להקשות ממשנה ולא מברייתא אלא שהיה יכול להקשות ממשנה העוסקת בדיני תרומה ולא מברייתא או משנה העוסקת בהלכות קריאת שמע.
  4. העריב שמשו דהתם (היינו ביאת אורו). תיבות אלו מוקפים בחצאי לבנה ונכתב בצדו ס"א היינו לאו דוקא שקיעת החמה (הגהות הב"ח).
  5. עי' פני יהושע שרש"י לא ניחא ליה בפירוש התוס' משום שהלשון 'ביאת אורו' משמע טפי צאת הכוכבים מהלשון 'ביאת השמש', ובאמת הרשב"א והבעל המאור[השלם מקור] גרסו בגמרא להפך 'וממאי דהאי כו' ביאת אורו הוא דילמא ביאת שמשו', אך גירסת תוס' ורש"י כלפנינו ולגירסא זו קשה לפרש כפירוש התוס'.
  6. עי' ראש יוסף שהתוס' לשיטתם (ד"ה דילמא) דויטהר היינו בשקיעת החמה, שהרי לדעת רש"י דאיירי בשחרית צריך לכתוב ויטהר בלשון ציווי שיביא קרבנותיו.
  7. ברש"ש ביאר שהעני נכנס לביתו כשהוא רעב וסעודתו עדיין אינה מוכנת כי ביתו ריק, ולכן אוכל תחילה פת במלח לשבור רעבונו וסעודתו העיקרית מתעכבת עד שתלך אשתו לקנות צרכי הסעודה, לתקנה ולבשלה. ובזמן זה יקרא הוא ק"ש ויתפלל.
  8. קושיית התוס' לשיטתם לעיל (ב. ד"ה מאימתי) דלדעת רבי יהודה שזמן מנחה כלה בפלג המנחה וזמן ערבית מתחיל, ה"ה זמן קריאת שמע מתחיל באותה שעה. אך עי' ברשב"א (שם) ובעוד ראשונים שחילקו שזמן קריאת שמע תלוי בזמן שכיבה ואף רבי יהודה מודה שאין זמנה מתחיל בפלג המנחה.
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף