תשובות גאוני מזרח ומערב/ו: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
לא נודע למי | לא נודע למי | ||
ולעניין ששליח שפשע ומכר לאדם אלם ובאשראי אע"פ שכתב לו מה תראה שהוא טוב עשה והדבר ידוע לכל שאינו טוב והוא אמר בעיניו שהוא טוב פטור או לא, ועוד כי הדבר שמכרתי בכך וכך לא היה שווה חצי הדמים והטעיתי את האיש הזה אם יתחייב ליתן למה ייתן מן המכירה או לפי שאומר שהיו שוין. | |||
כך ראינו שהשליח הזה שנשתלחה אליו הסחורה זו חייב הוא לשלם דמיה לבעליה כיוון שמכר לאיש אלם ולא קיבל דמים לאלתר ונתאחר הזמן ואבד הממון הרי זו פשיעה ברורה וכמו איבוד בידיים הוא ואף לא היה לו למכור באשראי על פקח וכ"ש על אלם כי יש על השליח להחמיר ואין לו להקל אבל וודאי אילו הייתה דרך נכוחה מתחילתה שראה לילך בה וקרה בה מקרה ואבד הממון לא היה עליו כלום כיראה דבר שנראה ומן השמיים היה הפסד. | |||
כך ראינו שהשליח הזה שנשתלחה אליו הסחורה זו חייב הוא לשלם דמיה לבעליה כיוון שמכר לאיש אלם ולא קיבל דמים לאלתר ונתאחר הזמן ואבד הממון הרי זו פשיעה ברורה וכמו איבוד בידיים הוא ואף לא היה לו למכור באשראי על פקח וכ"ש על אלם כי יש על השליח להחמיר ואין לו להקל אבל וודאי אילו הייתה דרך נכוחה מתחילתה שראה לילך בה וקרה בה מקרה ואבד הממון לא היה עליו כלום כיראה דבר שנראה ומן השמיים היה הפסד. | |||
ואשר כתוב בשאלה כי אומר שמכרתי בכך וכך לא היה שווה חצי הדמים והטעיתי את הלוקח אם יתחייב ליתן מה ייתן. כך ראינו שאינו חייב לשלם לפי המכירה כי יש לומר בוודאי לא היה המקח שווה הדמים שמכר בהם מה שדימה בעצמו כי הוא הטעה בלוקה הלוקח הוא שהטעה וקבל דבריו בעלמא יתר ממה שהיה שווה ולקח את העיקר אלא משלם מה שהיה המקח שווה בשעת שנתנו ללוקח והוא הנשבע כמה היה שווה שכך מצינו עיקר זה הדבר הנתבע נשבע ולא משלם בזמן שהוא מודה במקצת טענה ישבע שבועת התורה ובזמן שאינו מודה במקצת טענה נשבע שבועה דרבנן שכך שנינו [[בבלי/שבועות/מג/א| | ואשר כתוב בשאלה כי אומר שמכרתי בכך וכך לא היה שווה חצי הדמים והטעיתי את הלוקח אם יתחייב ליתן מה ייתן. כך ראינו שאינו חייב לשלם לפי המכירה כי יש לומר בוודאי לא היה המקח שווה הדמים שמכר בהם מה שדימה בעצמו כי הוא הטעה בלוקה הלוקח הוא שהטעה וקבל דבריו בעלמא יתר ממה שהיה שווה ולקח את העיקר אלא משלם מה שהיה המקח שווה בשעת שנתנו ללוקח והוא הנשבע כמה היה שווה שכך מצינו עיקר זה הדבר הנתבע נשבע ולא משלם בזמן שהוא מודה במקצת טענה ישבע שבועת התורה ובזמן שאינו מודה במקצת טענה נשבע שבועה דרבנן שכך שנינו {{ממ|[[בבלי/שבועות/מג/א|שבועות דף מ"ג ע"א]] [[בבלי/בבא מציעא/לד/ב|ובבא מציעא דף ל"ד ע"ב]]}} בעניין המלווה את חברו על המשכון ואבד המשכון שני שערים{{הערה|אולי צ"ל שני שבועות דהיינו שבועה שאינו ברשותו ושבועה כמה היה שווה.}} וכו'. | ||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
גרסה מ־14:32, 28 באפריל 2022
|
< הקודם · הבא > |
לא נודע למי ולעניין ששליח שפשע ומכר לאדם אלם ובאשראי אע"פ שכתב לו מה תראה שהוא טוב עשה והדבר ידוע לכל שאינו טוב והוא אמר בעיניו שהוא טוב פטור או לא, ועוד כי הדבר שמכרתי בכך וכך לא היה שווה חצי הדמים והטעיתי את האיש הזה אם יתחייב ליתן למה ייתן מן המכירה או לפי שאומר שהיו שוין.
כך ראינו שהשליח הזה שנשתלחה אליו הסחורה זו חייב הוא לשלם דמיה לבעליה כיוון שמכר לאיש אלם ולא קיבל דמים לאלתר ונתאחר הזמן ואבד הממון הרי זו פשיעה ברורה וכמו איבוד בידיים הוא ואף לא היה לו למכור באשראי על פקח וכ"ש על אלם כי יש על השליח להחמיר ואין לו להקל אבל וודאי אילו הייתה דרך נכוחה מתחילתה שראה לילך בה וקרה בה מקרה ואבד הממון לא היה עליו כלום כיראה דבר שנראה ומן השמיים היה הפסד.
ואשר כתוב בשאלה כי אומר שמכרתי בכך וכך לא היה שווה חצי הדמים והטעיתי את הלוקח אם יתחייב ליתן מה ייתן. כך ראינו שאינו חייב לשלם לפי המכירה כי יש לומר בוודאי לא היה המקח שווה הדמים שמכר בהם מה שדימה בעצמו כי הוא הטעה בלוקה הלוקח הוא שהטעה וקבל דבריו בעלמא יתר ממה שהיה שווה ולקח את העיקר אלא משלם מה שהיה המקח שווה בשעת שנתנו ללוקח והוא הנשבע כמה היה שווה שכך מצינו עיקר זה הדבר הנתבע נשבע ולא משלם בזמן שהוא מודה במקצת טענה ישבע שבועת התורה ובזמן שאינו מודה במקצת טענה נשבע שבועה דרבנן שכך שנינו (שבועות דף מ"ג ע"א ובבא מציעא דף ל"ד ע"ב) בעניין המלווה את חברו על המשכון ואבד המשכון שני שערים[1] וכו'.
- ↑ אולי צ"ל שני שבועות דהיינו שבועה שאינו ברשותו ושבועה כמה היה שווה.