תשובות גאוני מזרח ומערב/ה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
'''לא נודע למי<'''
'''לא נודע למי'''


וששאלתם ראובן נפל לחולי ונטה למות וצווה מחמת מיתה שיהא שמעון אפוטרופוס שלו לגבות כל חוב שיש לו ולחשב עם שותפיו ולפרנס את אשתו ובניו כדרך כל האפוטרופסין ולא היה בו כח לבאר חשבונותיו ולבאר החשבון.
וששאלתם ראובן נפל לחולי ונטה למות וצווה מחמת מיתה שיהא שמעון אפוטרופוס שלו לגבות כל חוב שיש לו ולחשב עם שותפיו ולפרנס את אשתו ובניו כדרך כל האפוטרופסין ולא היה בו כח לבאר חשבונותיו ולבאר החשבון.

גרסה אחרונה מ־13:34, 28 באפריל 2022

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

תשובות גאוני מזרח ומערב TriangleArrow-Left.png ה

לא נודע למי

וששאלתם ראובן נפל לחולי ונטה למות וצווה מחמת מיתה שיהא שמעון אפוטרופוס שלו לגבות כל חוב שיש לו ולחשב עם שותפיו ולפרנס את אשתו ובניו כדרך כל האפוטרופסין ולא היה בו כח לבאר חשבונותיו ולבאר החשבון.

כך ראינו לעניין מה שכתוב כי לא היה בו כח בראובן לבאר חשבונותיו ולפרש העזבון ומה שהניח ויש לו ממון הרבה והכניס דו שמעון לאחר מותו של ראובן בעזבונותיו ונשא ונתן ולקח ומכר ולאחר זמן שגבו אחריו זקני המקום גביית ב"ד ותבעוהו לברר העזבון שהוא מפורסם בידו שמא יארע קיצו ויפול הממון ביד היורשים ויעשו בו כחפצם או שמא יאבד בידו וכל מה שפורש בשאלה בעניין זה כי כדין וכשורה בקשו ב"ד והזקנים כי ב"ד חייבים לחפש זכות היתומים וכו'.

ולעניין מה שכתוב בשאילה אם יטעון שמעון ויאמר כי ראובן זה הנפטר צווני שלא להודיע וצווני לתת לפלוני כך וכך ולהניח ממון ביד פלוני ולקחת ממון מיד פלוני ולהשביע את פלוני ושלא להשביע את פלוני והעדים לא שמעו דבר זה וטען כי הדבר בינו לבינו היה ושאל השואל הנאמן שמעון על אלה אם לאו.

כך ראינו כי אם צווה ראובן בפני עדים כי שמעון נאמן בכל מה שיאמר משמו הרי הוא נאמן לתת לפלוני מה שהוא אומר ולהניח ממון ביד פלוני ולקחת ממון מיד פלוני ולהשביע את פלוני ושלא להשביע שומעין לו בכל אלה, אבל אין שומעין לו שלא להודיע לאדם שיעור העיזבון ושלא להשגיח בית דין על עיקרו אע"פ שהוא נאמן ודאי. [אם] ודאי האמינו והוא אומר צווני [שלא] לגלות אין מפרסמין את העיזבון ברבים אלא מוסר דבריו בצנעה לפני נאמנים ואם לא האמינו ראובן במה שהוא אומר משמו כך הדין כי הממון שמסרו ראובן לשמעון בצנעה ויכול שמעון לכחש בו ולמר שלי הוא נאמן הוא לומר ברצוני לתת לפלוני כך וכך ולפלוני כך וכך ודבר זה מן העקר שאמרו חכמים (סנהדרין דף ל' ע"א) אמר להם אחד ראיתי את אביכם שהניח מעות בשידה תיבה ומגדל ואמר של פלוני הם ושל מעשר שני הם בשדה דבריו קיימין וכל שאין בידו ליטלם לא אמר כלום, אבל מה שאמר כי צוהו להניח ממון ביד פלוני ולקחת ממון מיד פלוני ושלא להשביע את פלוני אין שומעין לו כי אין הדברים הללו מחוקי האפוטרופסות וכו'...

ואשר כתוב בשאלה היש מן הדין לסחור בממון של יתומים בלא קיבול אחריות אם נתן האב רשות לסחור אין בדבר הזה ספק שהוא סוחר כדרך שהזריז עושה שאין פושעי' ואין קונין אלא מה שנראה להם כי יש בו יתרון ומוכרין במקום שראוי למכור ואין מוכרין באשראי וכשיעשו כן אם יזדמן הפסד מהשמים הוא וכו'...

ואשר כתוב בשאלה אם יתחייב שמעון זה להוציא את העיזבון ולבררו ולפרסמו והוציא מאה זהובים והכל יודעים באותו הנפטר שיש עמו אלף הנאמן שמעון במה שיוציא, אם יש מהן יודעים כי אחר שנפטר ראובן עזב כך וכך ונכסיו באו לידי שמעון שתמצא זאת ראיה על שמעון כי נטל יתר ממה שהיה מודה הרי זה שדרך גזל וחמס והפסד גדול וראוי לסלקו מן האפוטרופסות אבל אם הדבר מפורסם שהיה ביד ראובן אלף בחייו וזה אומר לא מצאתי אלא מאה ואין אדם יודע כמה מצא אחריו הרי דינו מסור לשמיים...

ואשר כתוב בשאלה זה שאמרו חכמים (גיטין פ"ה מ"ד) אפוטרופוס שמינהו אבי יתומים נשבע, מינהו ב"ד לא ישבע אבא שאול אומר חילוף הדברים, על טענת שמא הוא והוא ששנינו {{ממשבועות פ"ז מ"ח}} ואלו נשבעין שלא בטענה וכו' וכל זמן שאפוטרופוס עושה אפוטרופסותו לא נחלקו שלא להשביעו ואין דבריהם אלא בזמן שגדלו היתומים והרי הוא יוצא מן האפוטרופסות ומסר להם שלהם והם תובעין אותו להשבע שהלך באמונה במשאו ובמתנו במה שלהן ולא גזל ולא עכב ועל זו נחתכה הלכה (גיטין דף נ"ב ע"ב) כאבא שאול שאם מינהו ב"ד ישבע, מינהו אבי יתומים לא ישבע אבל בטענת בדי' אם גדלו יתומים וטענוהו ואמרו לו בריא לנו שהניח לנו אלף והוא אומר לא היה אלא פחות מכאן לא בזאת דיברו חכמים אלא משביעין אותו על זאת כשאר התובעין והנתבעין ואין אחר זולתי היתומים יכול לטעון עליו כזאת טענת בריא וכו'.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף