תשובות גאוני מזרח ומערב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "לרב האי גאון‪.‬‬ ‫וששאלתם שני מלוין בעל פה והאחד קודם לחברו יקדום בפירעון או שניהם שוי...")
 
מ (סיני ועוקר הרים העביר את הדף א לשם תשובות גאוני מזרח ומערב/א)
(אין הבדלים)

גרסה מ־12:46, 28 באפריל 2022

לרב האי גאון‪.‬‬

‫וששאלתם שני מלוין בעל פה והאחד קודם לחברו יקדום בפירעון או שניהם שוין אחד מלווה על פה ואחד מלווה בשטר והמלווה שע״פ קודם וקדם וגבה‬ דינא מאי‪ .‬שני מלוין בשטר אחד מהן יש בו זמן קבוע שמגבה. בו והוא הקודם‬ והאחד יש בו רשות לגבות כל זמן שירצה והוא המאוחר יכול בעל השטר המוקדם‬ ‫שיש בו זמן קבוע לעכב עליו או לא ואם קדם וגבה דינא מאי. ‪ כך ראינו כי‬ המלווה שע״פ שיש לו לגבות מן היורשים וזמן חובו קודם לזמן חוב המלווה בשטר‬ הוא הקודם אע״פ שהוא ע״פ שהרי אין לו לגבות אלא מנכסים בני חורין והא קים‬ לן שעבודא דאורייתא דאמר רב פפא הלכתא מלווה על פה גובה מן היורשים ואינו‬ גובה מן הלקוחות גובה מן היורשים שעבודא דאורייתא ואינו גובה מן הלקוחות‬ דלית ליה קלא וכיון דרחמנא שעבדינון לנכסי דלוה לדיליה מתחלה הוא קודם‬ לגבות וכיוון שהמלוה על פה קודם זמן חובו קודם למלוה בשטר והוא אחריו וכ״ש‬ שהוא קודם למלווה ע״פ שהוא אחריו. ‬ולעניין מאי דאיבעיא לכון שהקודם בשטר‬ ‫הלואה יש עליו לפרעון זמן מאוחר והמאוחר בזמן הלואה אית ליה לאפרועי כל‬ אימת‪ ‬דצבי איזה מהם קודם הכי חזינא שהקודם בשטרו בזמן שטרו הוא קודם בפרעון שהרי נכסים נשתעבדו לו קודם שנשתעבדו לשני וכדאתני על נפשיה שלא‬ יתבע עד זמן שקבע לו דלא לירשיניה ללוה ולא לידחקיה הוא דאתני אבל למיזל‬ ממוניה ולמקדם מאוחד היכא דלא הניחו לו מקום לגבות הימנו לא אתני וליכא‬ עליה בדינא כוליה האי ואם קדם וגבה מה שגבה לא גבה אבל אם יש לשניהן‬ לגבות זה אינו גובה אלא בזמנו וזה גובה אימתי שירצה. וששאלתם אם יש‬ הפרש בין שיש בידו שטר מוחזק בו ובין שיש לו עדים בקנין או שניהם שוין‬ ‫הכי חזינא דכיון שהעדים מחוייבין לכתוב שטר לזה ולתת לו כותבין ונותנין ונמצאו‬ שניהם שוין דקאמרינן קנין בפני שנים וא״צ לומר כתובו סתם קנין לכתיבה עומד‪.‬‬ ‫וששאלתם שנים שקנו משמעון כי הוא חייב לראובן כך וכך זהובים ולא הספיק‬ לכתוב זה השטר עד שמת שמעון יכול לכתוב לאחר מיתת שמעון או לא. כך ראינו כי יכולין לכתוב לו בחובו ויש עליהן לכתוב דכי איכא פלוגתא בהא מילתא לעניין מתנה הוא דאמרינן שלח רבין משמיה דרבי אבוהו הוו יודעין ששלח ר׳ אלעזר‬ לגולה משום רבינו שכיב מרע שאמר כתבו ותנו מנה לפלוני ומת אין כותבין (שמא) לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה ורבי יוחנן אמר תיבדק (ואמר) [נמר] דינא א"ר יהודה אמר שמואל הלכה כותבין ונותנין וכן אמר רבא א"ר נחמן הלכה כותבין ונותנין. כל הני מילי לעניין מתנת שכיב מרע דהיא הקנאה אבל מי שמורה בחוב שעליו וקנו מידו בין קיים בין מת כותבין ונותנין.