עריכת הדף "
תפארת ישראל - יכין/כריתות/ו
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{הועלה אוטומטית}} {{ניווט כללי עליון}} {{עוגןמ|א}} '''יצא וירעה בעדר''' <br> כשאר חולין, מדהקדישו בטעות: {{עוגןמ|ב}} '''וחכמים אומרים ירעה עד שיסתאב''' <br> ר"ל עד שיפול בו מום: {{עוגןמ|ג}} '''וימכר ויפלו דמיו לנדבה''' <br> להביא בדמיו עולת נדבת צבור לקיץ המזבח [כתמורה פ"ג מ"ד]. דס"ל דמתוך שבבעת הפרשת הקרבן היה לבו נוקפו שמא חטא. גמר ומקדישו אף כשא"צ לו: {{עוגןמ|ד}} '''הרי הוא בא על חטא אחר''' <br> דס"ל דמתנדב אדם אשם תלוי בכל יום: {{עוגןמ|ה}} '''הדם ישפך''' <br> להנחל השוטף בעזרה: {{עוגןמ|ו}} '''והבשר יצא לבית השרפה''' <br> ואפילו לר"מ לעיל דס"ל דהו"ל כחולין, אפ"ה הכא שכבר נשחט, אין דינו כשאר חולין בעזרה שצריך קבורה, רק דינו כקרבן שנפסל שצריך שריפה: {{עוגןמ|ז}} '''נזרק הדם''' <br> ואח"כ נודע לו (שחטא) [שלא חטא]: {{עוגןמ|ח}} '''הבשר יאכל''' <br> מדבשעת זריקה עדיין מסופק היה אשם תלוי כשר הוא: {{עוגןמ|ט}} '''והבשר יאכל''' <br> דס"ל דכלי שרת מקדשין הפסול ליקרב, וכל העומד לזרוק כזרוק דמי, והו"לנכנזרק הדם קודם שנודע לו: {{עוגןמ|י}} '''אם עד שלא נשחט''' <br> נודע לו (שחטא) [שלא חטא]: {{עוגןמ|יא}} '''יצא וירעה בעדר''' <br> ולא פליגי רבנן כלעיל, דהתם מדלבו נוקפו מספק גמר ומקדיש. אבל הכא עיקר סמיכתו על העדים, או על מחשבתו שסבור שוודאי חטא, ומדנודע השתא שטעה לגמרי, בטעות הקדישו: {{עוגןמ|יב}} '''משנשחט הרי זה יקבר''' <br> דמדהקדיש בטעות הו"ל חולין בעזרה: {{עוגןמ|יג}} '''הבשר יצא לבית השרפה''' <br> דמדנזרק הדם, מחזי כזבח פסול, להכי צריך שריפה. ואת"ל כיון שהפרישו לוודאי ונודע לו שלא חטא הקדש בטעות היא דאינו קדוש [כנזיר רפ"ה] והו"ל חולין בעזרה שדינן בקבורה [כשלהי תמורה] וכל הנקברים לא ישרפו כמבואר שם. י"ל כיון דעיקר טעם שלא ישרפו שמא יהנו מעפרן, א"כ הכא שנשרפין בבית הדשן, שם אע"ג שאין מועלין באפר דאין לך דבר שנעשה מצותו ומועלין בו, עכ"פ איסורא איכא [כפ"ג דמעילה] ובדילי אינשי משם ואין לחוש שמא יהנה מעפרן: {{עוגןמ|יד}} '''שור הנסקל אינו כן''' <br> כאשם תלוי: {{עוגןמ|טו}} '''אם עד שלא נסקל''' <br> נודע לו שלא המית ישראל, או שהוזמו עדיו: {{עוגןמ|טז}} '''עגלה ערופה אינה כן''' <br> כשור הנסקל: {{עוגןמ|יז}} '''אם עד שלא נערפה''' <br> נודע מי הרגו: {{עוגןמ|יח}} '''משנערפה תקבר במקומה''' <br> כשאר עגלה ערופה: {{עוגןמ|יט}} '''והלכה לה''' <br> דהרי בשעת עריפה עדיין ספק היה, כדינה: {{עוגןמ|כ}} '''ובכל שעה שירצה''' <br> דשמא חטא בחיוב כרת. וס"ל דא"צ חתיכה מב' חתיכות, וגם א"צ איקבע איסורא: {{עוגןמ|כא}} '''אמרו עליו על בבא בן בוטי''' <br> מתלמידי ב"ש היה [כביצה ד"כ ע"א] וכ"כ ר"א [כתוס' נדה ד"ז ב']: {{עוגןמ|כב}} '''שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום''' <br> לאו דוקא, דהרי בשבת ויו"ט אסור להקריב קרבן יחיד: {{עוגןמ|כג}} '''חוץ מאחר יום הכפורים יום אחד''' <br> דהרי בחטא ביו"כ, כל היום מכפר, וכלקמן: {{עוגןמ|כד}} '''אמר המעון הזה''' <br> נשבע בביהמ"ק: {{עוגןמ|כה}} '''אלו היו מניחים לי הייתי מביא''' <br> מיד אחר יו"כ: {{עוגןמ|כו}} '''אלא אומרים לי המתן עד שתכנס לספק''' <br> דבשלמא בשאר ימות השנה, דלמא אתמול אחר שהביא אשמו חטא. אבל יו"כ הרי כל היום מכפר, וכלעיל. לכן צריך להמתין יום שלם: {{עוגןמ|כז}} '''פטורים''' <br> דכתיב מכל חטאותיכם לפני ד' תטהרו, והיינו חטא שנודע רק לה', אבל חטא שמחייבו קרבן וודאי, אינו מתכפר עד שיביא קרבנו: {{עוגןמ|כח}} '''מי שבא על ידו ספק עברה''' <br> ספק כרת: {{עוגןמ|כט}} '''פטור''' <br> מאשם תלוי: {{עוגןמ|ל}} '''האשה שיש עליה חטאת העוף ספק''' <br> שולדה ומסופקת אם מין חיוב או פטור ילדה: {{עוגןמ|לא}} '''מפני שמכשרתה לאכול בזבחים''' <br> שאם ילדה מין חיוב, אסורה מלאכול קדשים עד שתביא קרבנה, והרי אין יו"כ מועיל רק לכפר חטא: {{עוגןמ|לב}} '''אם משנמלקה נודע לה''' <br> שילדה מין פטור: {{עוגןמ|לג}} '''הרי זו תקבר''' <br> וא"ת מ"ש מאשם תלוי, דכשנודע לו לאחר זריקה שלא חטא, היה דינו לאחר שנודע כמו קודם שנודע, ויאכל [כלעיל מ"א], וה"נ הול"ל הכא דכשנודע לה לאחר שנמלקה שפטורה היתה, יהיה דינה כמקודם וישרף ככל חטאת העוף הבא על הספק [כרמב"ם פ"ז מפסוהמ"ק], ויהיה אפרו מותר בהנאה, והרי כשיקבר יהיה אפרו אסור בהנאה [כשלהי תמורה]. י"ל דהכא שאני, כיון דגם קודם שנודע היתה אסור באכילה מחשש שאינה קודש, להכי לאחר שנודע שפטורה היתה, דמי טפי לחולין בעזרה. להכי גזרו בה רבנן שתקבר ככל חולין שנשחטה בעזרה [כתמורה פ"ז מ"ד, ועמ"ש שם בס"ד. כך נ"ל פי' הגמ' [מכילתן דכ"ו ב']. ודברי רש"י, ור"ב דגריר אבתריה צ"ע. ועי' נזיר [דכ"ט ב'], ועי' מ"ש לעיל [פ"א מ"ד]. {{עוגןמ|לד}} '''המפריש שתי סלעים לאשם''' <br> שכך הדין של כל אשם, שיהיה איל בן ב' שנים, ושיהיה שוה לכל הפחות ב' סלעים, חוץ מאשם נזיר ואשם מצורע, שהן כבש בן שנה, וסגי בשוה כל דהו: {{עוגןמ|לה}} '''יפה שתי סלעים''' <br> בשעת כפרה. ואף שכשלקחו היה שוה רק סלע, בתר שעת כפרה אזלינן, ואדם מתכפר בשבח הקדש: {{עוגןמ|לו}} '''והשני ירעה עד שיסתאב''' <br> דמדניקח בדמי אשם, אינו מקריבו עולה מבלי שיומם תחלה: {{עוגןמ|לז}} '''ויפלו דמיו לנדבה''' <br> לנדבת צבור לקנות בדמיהן עולות לקיץ המזבח: {{עוגןמ|לח}} '''לקח בהן שני אילים לחולין''' <br> על מנת לאכלן, וא"כ מעל. וחויב קרבן מעילה בב' סלעים, וחייב עוד החומש של ב' סלעים שמעל בהן, מלבד הקרן שצריך להשיב, וה"ל הקרן והחומש יחד י' זוזים, ב' סלעים שהן ח' זוזים קרן, ועוד ב' זוזים לחומש מלבר, שחייב בעבור הב' סלעים שמעל בהן: {{עוגןמ|לט}} '''אחד יפה שתי סלעים ואחד יפה עשרה זוז''' <br> דהיינו כפי הקרן וחמש שחייב: {{עוגןמ|מ}} '''היפה שתי סלעים יקרב לאשמו''' <br> ר"ל בשביל אשם מעילות שנתחייב השתא מדמעל, דאע"ג שלא נהנה עדיין, וגם לא פגם, אפ"ה כל שהוציא הקדש לחולין א"צ פגם והנאה [כמעילה פ"ה מ"ד]: {{עוגןמ|מא}} '''והשני למעילתו''' <br> ר"ל בעבור האשם שהיה חייב תחלה, ובעבור החומש שהיה חייב, מדקיי"ל שהחומש שייך להקרבן כשמעל בקרבן מזבח [כמעילה ד"ט. והר"ב פי' בהיפוך ממה שכתבנו, ודבריו תמוהין כמ"ש רמל"מ פ"ד ממעילות ה"ז בד"ה ודע]. דמדמעל במעות הרי הן חולין גמורים, ומה שהשביח המעות שלו הוא. אבל בלא היה שוה א' מהן י' זוז, חייב ליקח מהשוק איל ששוה י' זוז בעבור האשם שמעל בו, בהוספת חומש: {{עוגןמ|מב}} '''אחד לאשם ואחד לחולין''' <br> שלקח בשני סלעים שהפריש לאשם, ב' אילים, א' לאשם שחייב וא' לאכילתו. נמצא שמעל רק בסלע. בין שלקח האשם ואח"כ החולין, או איפכא, או שלקחן שניהם יחד: {{עוגןמ|מג}} '''יקרב לאשמו''' <br> לאשם שהיה חייב תחלה, שהרי לשמו ניקח וממעות שהופרש לו: {{עוגןמ|מד}} '''והשני למעילתו''' <br> אם שוה השתא ב' סלעים יביאנו לאשם מעילה שחייב: {{עוגןמ|מה}} '''ויביא עמה סלע וחומשה''' <br> דהיינו ה' דינרין, ויפלו לנדבת צבור. דהרי הכא מדקנה אחד לאשם, נמצא הבהמה האחרת שבח הקדש היא כולה, וצריך להחזירה כמו שהיא כולה להקדש ואינו יכול לחשבה לתשלומיו, אבל יכול לחשבה לכפרתו להביאה בעבור אשם מעילה שחייב, דאדם מתכפר בשבח הקדש. ולהכי הואיל ואלו לא היה מועל בסלע זה, היה הדין שיפול לנדבה, וכדקיי"ל מותר אשם לנדבה. ה"נ השתא שמעל ישלם הה' דינרין לנדבה שמעל בה. והכא לא אמרינן כברישא דאם א' שוה י' זוז שיועיל לו להפטר מקרן וחומש שחייב. ליתא דממ"נ, אם זה שקנה לאשם שוה י' זוז פשיטא שא"א שיחשוב אותן ב' דינרין ששוה יותר מהראוי לתשלומי חיובו, דהרי השבח להקדש. דאע"ג דקיי"ל אדם מתכפר בשבח הקדש, עכ"פ הרי צריך לשלם הב' דינרין עם הגזילה, והרי אלו הב' דינרין ששוה הקרבן יותר ממה שחייב, הם בהאשם שקנה. ותו דהא דאדם מתכפר בשבח הקדש היינו בקנה אשם בסלע והוקר ושוה ב' סלעים, בתר שעת הקרבה אזלינן ויוצא בו. אבל הכא ששוה האשם שחייב יותר מב' סלעים מהיכא תיתא שיזכה בהן הוא לחשבון החומש שחייב. ותו כיון דסלע שמעל בו, מותר אשם היה, שדינן ליפול לנדבה לעולת קיץ המזבח, איך יהיה יכול לצרף החומש אל האשם. וכן אם השני שקנה לחולין שוה י' זוז, נמי אינו יכול לחשבן בעד הקרן וחומש שחייב, דהרי חייב ה' זוז לעולת קיץ המזבח מדמעל במותר אשם. וא"כ האיך יחשוב הקרן והחומש שחייב, בהאשם מעילות שמביא. [ועי' רמל"מ פ"ד ממעילה ה"ו]: {{עוגןמ|מו}} '''לא יביאנה בנו אחריו''' <br> אפילו שגג הבן ג"כ בכרת, אפ"ה לא יביא חטאת זו לכפרתו, דחטאת שמתה בעליה היא ולמיתה אזלא [כתמורה רפ"ד]: {{עוגןמ|מז}} '''ולא יביאנה מחטא על חטא''' <br> לאו על בנו קאי, רק על כל מפריש חטאת דעלמא: {{עוגןמ|מח}} '''אפילו על חלב שאכל אמש לא יביאנו על חלב שאכל היום''' <br> מיהו בכה"ג אם הביא כיפר. אבל חטאת חלב שהקריבה בעבור דם שאכל לא יצא: {{עוגןמ|מט}} '''שיהא קרבנו לשם חטאו''' <br> דמשמע, חטאתו ולא כשהופרש לשם חטא אדם אחר, כברישא. ומשמע נמי, חטאתו ולא כשהופרש לשם חטא אחר: {{עוגןמ|נ}} '''מביאין מהקדש כשבה''' <br> ר"ל כשהפריש מעות ליקח כשבה לחטאת, רשאי ליקח בהמעות שעירה לחטאת. וכמו כן להיפך. דכל המחוייב חטאת יכול להביא כשבה או שעירה כמו שירצה: {{עוגןמ|נא}} '''מהקדש כשבה ושעירה''' <br> ר"ל אי שעירה: {{עוגןמ|נב}} '''תורין ובני יונה''' <br> ר"ל או בני יונה: {{עוגןמ|נג}} '''כיצד''' <br> אב' בבות דסיפא קאי: {{עוגןמ|נד}} '''הפריש''' <br> מעות לחטאת: {{עוגןמ|נה}} '''יביא עוף''' <br> והמעות הנותר יהיה חולין. [ואע"ג דהמעות נתפס בקדושה, דהרי בשהפריש מעות לחטאתו ומת, ילכו לים המלח [כתמורה פ"ד מ"ב], וא"כ ה"נ אמאי השאר חולין, קדושה שבהן להיכן הלכה [כפסחים דל"ד ב']. נ"ל דשאני הכא דרבייא קרא, דכתיב בקרבן עולה ויורד שמביא חטאת, וכפר עליו הכהן מחטאתו [ויקרא ה' פ"ו ופ"י ופסוק י"ב], משמע ממקצת דבר שהפריש יביא חטאת, והיינו בהעני. דאף על גב דעני שהביא קרבן עשיר יצא [ולא להיפוך] ויוכל להביא שפיר כשבה או שעירה. היינו בדיעבד, אבל לכתחילה צריך קרבן עני דוקא]: {{עוגןמ|נו}} '''יביא כשבה ושעירה''' <br> דכתיב בעשירית האיפה [שם] על חטאתו, משמע דבהעשיר יוסיף על הדמים, להפריש לעשירית האיפה, ויביא עוף, אע"ג דעשירית האיפה אינה מין דמים, כמו שיקריב השתא. וא"כ כ"ש כשהפריש מעות לעוף והעשיר, יוכל להוסיף עליהן להביא כשבה, דשניהן מיני דמים. ולא אמרינן שהמעות שהפריש יפלו לנדבה: {{עוגןמ|נז}} '''ונסתאבו''' <br> שהוממו: {{עוגןמ|נח}} '''אם רצה יביא בדמיהן עוף''' <br> אם העני. דאל"כ עשיר שהביא קרבן עני לא יצא: {{עוגןמ|נט}} '''הפריש עוף ונסתאב''' <br> והוא נעשה עני. ומיירי שיבש גפו וכדומה בחסר אבר, דאל"כ הרי אין תמות וזכרות בעופות [כתמורה פ"ו מ"ד]: {{עוגןמ|ס}} '''לא יביא בדמיו עשירית האיפה''' <br> ה"ה לא כשבה ושעירה, רק נקט עשירית האיפה מדאין מנוי שיתעשר דאתעשר אל תאשר [כגיטין ד"ל ב']: {{עוגןמ|סא}} '''רבי שמעון אומר כבשים קודמין לעזים בכל מקום''' <br> בכל מקום בתורה נזכר כבשים קודם לעזים: {{עוגןמ|סב}} '''יכול מפני שהן מובחרין מהן''' <br> ויהיה הידור מצוה שיביא כשבה: {{עוגןמ|סג}} '''ואם כבש יביא קרבנו לחטאת''' <br> [כויקרא ד' פכ"ז ופל"ב], דכאן הקדים שעירה לכשבה: {{עוגןמ|סד}} '''תורין קודמין לבני יונה בכל מקום''' <br> בכל מקום בתורה הקדים תורים לבני יונה: {{עוגןמ|סה}} '''האב קודם לאם בכל מקום''' <br> בכל מקום בתורה הקדים אב לאם: {{עוגןמ|סו}} '''מלמד ששניהם שקולים''' <br> מדאורייתא: {{עוגןמ|סז}} '''האב קודם לאם בכל מקום''' <br> מדרבנן ן[י"ד ר"מ]: {{עוגןמ|סח}} '''מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו''' <br> דגם האם חייבת בכבוד בעלה מדמפרנסה. אבל בנתגרשה, אף דבעל חייב במצות טפי מאשה, אפ"ה שניהן שוין [ועי' הוריות פ"ג מ"ז]: {{עוגןמ|סט}} '''אם זכה הבן לפני הרב''' <br> שלמד רוב חכמתו ממנו: {{עוגןמ|ע}} '''מפני שהוא ואביו חייבין בכבוד רבו''' <br> להשיב אבידתו, ולפדותו משבי, ולהחיותו, ולפרוק משאו, בכל הני רב קודם לאב. ואם אביו ג"כ ת"ח אף שאינו רבו, אביו קודם בכל דבר שהוא צער הגוף. אבל בדבר שבממון, כהשבת אבידה, דוקא כשאביו שקול כרבו אביו קודם [ועי' ב"מ ספ"ב]. וכל זה ברב שלמדו בחנם. אבל במלמדו בשכר, אז אותו ששילם עבורו שכר הלימוד, אף שאינו אביו, הוא קודם לרבו בכל דבר [י"ד רמ"ב סל"ד]: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה 2-3
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כ
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי עליון/תפארת ישראל - יכין
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:סרגל מפרשי המשנה/פנים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל משנה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל משנה/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:עוגן מספור
(
עריכה
)
תבנית:עוגןמ
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:רווח קל
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשי הש"ס תחתון
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: בבלי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף